ביום שישי שעבר, בשעת בין ערביים, ירד הרב שלמה הלברנץ לשפת הנחל סן חוארז במחוז צ'יאפס במקסיקו. מי שהנהיג ב-32 השנים האחרונות את "לב טהור", כת חרדית מסוגרת וקיצונית, ביקש לטבול כנהוג את גופו לקראת השבת. הוא לא חזר.
על פי חסידיו של הרב ובני משפחתו, שנכחו במקום בעת שטבל, הוא מעד ונסחף בזרם. כוחות הצלה שהוזעקו חיפשו אחריו, ולבסוף משו את גופתו. "חיכינו שהוא יטבול וייצא, ואז הוא נעלם במים. הכל קרה תוך שניות", העיד אחד החסידים בשיחה עם קרוב משפחתו בישראל, "היינו בהלם, לא יכולנו לעשות כלום. כמה מאיתנו רצו להזעיק עזרה, אבל זה היה מאוחר מדי".
זה היה סוף לא צפוי, אפילו אירוני, לחייו של האיש שראה את עצמו כנח מהתנ"ך, שבא לגאול את העולם מייסוריו רגע לפני המבול. בעוד שחברי הכת שבורים והמומים ממותו של הרב שסגדו לו, רוב המגזר החרדי מרגיש כנראה אחרת. הלברנץ הוביל התעללות פיזית ונפשית בחסידיו, הטיל עליהם עונשים קשים, ניתק אותם ממשפחותיהם, הביא אותם לחרפת רעב, כפה עליהם לקחת כדורים פסיכיאטריים, חיתן את ילדיהם החל מגיל 12, וכפה על הנשים ללבוש שאלים שכיסו את כל גופם – פרקטיקות שהעניקו ל"לב טהור" את הכינוי "כת הטליבאן". ואולם, כלל לא בטוח שמותו יהפוך את חייהם של החסידים לטובים יותר.
בן אחד קיצוני, בן שני מתון
כת "לב טהור" מונה כיום כ-350 איש, שרובם מתגוררים באזורים הכפריים של גואטמלה ומקסיקו, רחוק ככל האפשר מעיני הרשויות. הם הגיעו לשם אחרי שהלברנץ הוביל אותם במסע נדודים בעולם, בעקבות הסתבכויות עם החוק בישראל, ארה"ב, קנדה ובירת גואטמלה – בעיקר סביב יחסה של הכת לילדים.
ההיסטוריה הזאת הולידה לא מעט שמועות בנוגע למותו. התהייה הראשונה הייתה מדוע הוא נכנס לנהר מלכתחילה, ואם ביקש לסיים את חייו. החסיד שהיה במקום דוחה את הטענה הזאת: "מאחר שאין לנו מקווה, ומצווה על אדם יהודי לטבול את גופו ביום שישי קודם השבת, אז הרב בלית ברירה נכנס לנהר, שבדרך כלל היה שקט. הוא לא ידע שבאותו יום היו זרמים חזקים".
התהייה השנייה הייתה אם הוא באמת מת, או שמקורביו ביימו זאת כדי שיעזבו אותם לנפשם. כיצד אנשי "לב טהור", שהיו עדי ראייה לטביעה, לא קפצו אל המים? "עד שלא אראה את גופתו של הרב לא אאמין שהוא מת", טוען חסיד חב"ד שמכיר את הכת. "במקסיקו אתה יכול בכמה מאות דולרים לביים מוות ולקבור אדם אחר. הוא אדם מניפולטיבי שמסוגל לכל דבר". הטענות האלה מעוררות את זעמו של החסיד: "למה שנפיץ סתם שהרב שלנו טבע? איזה רווח יש לנו בזה? יש אנשים שרודפים אותו גם אחרי מותו. שיתביישו, הוא צדיק יחיד בדורו".
ביום שני השבוע הובא הרב לקבורה במתחם הכת בסנטה רוסה, גואטמלה. על הנוכחים בהלוויה נאסר לתעד אותה באמצעות סמארטפונים או מצלמות. "זו הייתה הלוויה שקטה יחסית אבל טעונה מאוד", מספר בנימין, אחד החסידים שנכחו בה, "יש המון רגשי אשמה שלא הצלחנו להציל אותו. ההחלטה לקבור אותו בסנטה רוסה מעבירה מסר שאנחנו לא זזים בינתיים לשום מקום אחר, שזה הבית שלנו עד להודעה חדשה".
כרגע השאלה המרכזית היא אם "לב טהור" תצליח לשרוד את המשבר, ואם כן – מי יהיה המנהיג החדש. האנשים הקרובים ביותר לרב היו בנו נחמן (35), ששימש כמזכיר הכת, הרב מאיר רוזנר שנחשב בעיני רבים ל"מפקד בשטח", והרב משה גולדמן. לפי שעה נחמן הלברנץ הוא שמנהל את "לב טהור", והוא נחשב אף למחמיר מאביו, אם זה אפשרי. מקורבים לכת מספרים שהוא מצדד בקו אכזרי במיוחד כלפי חסידים שמפרים את החוקים, ויחד עם רוזנר הוביל את ההחמרה הגוברת בעמדותיה בשנים האחרונות.
מועמד נוסף ששמו עלה בימים האחרונים הוא הרב נתן הלברנץ, שעומד בראש קהילה קטנה במונטריאול ושחסידיו רוצים להכתירו כממשיך של אביו. נתן עזב את הכת לפני כשמונה שנים לאחר שלא הסכים עם ההסלמה בהתנהלותה של הכת, ואף שהקהילה שלו חרדית ללא ספק – היא מתונה בהרבה. מקורבים ל"לב טהור" מדווחים שנחמן הלברנץ התקשר לאחיו נתן לעדכן אותו במות אביו, וביקש ממנו שלא להגיע להלוויה. הנימוק שסיפק היה שיש למנוע בלבול ופיצול בין החסידים.
תלמיד חכם, אנטי-ציוני, מחמיר במיוחד
הרב הלברנץ (55) נולד בירושלים בשם ארז שלמה אלברנס, למשפחה חילונית יוצאת קיבוץ חולתה. בגיל 17 הוא חזר בתשובה והלך ללמוד בישיבת איתרי שבשכונת בית צפאפא. "הוא תלמיד חכם מהרמות הגבוהות שאני מכיר, ידען ובקיא מאוד בכל רזי התורה", מספר יהודה (שם בדוי), רב שנפגש איתו לפני ארבע שנים בקנדה. "הוא לקח את ההלכה היהודית למחוזות קיצוניים יותר מאלה של נטורי קרתא או הישיבות במאה שערים. הוא תמיד החמיר קשות עם חסידיו, וגם עם עצמו".
ב-1982 הוא נישא למלכה אזולאי מקרית אתא, ושלוש שנים לאחר מכן הקים את ישיבת לב טהור בשכונת בית ישראל בירושלים. העימותים הראשונים שניהל לא נסובו סביב יחסו לחסידים, אלא לציונות. "הוא היה חסיד סאטמר ולא הכיר בשלטון הציוני", אומר הרב יהודה, "הוא היה מעדיף שהפלסטינים ישלטו במדינת ישראל. לשיטתו הציונות המיטה על היהדות אסון".
העמדות האלה גרמו לו להסתבך ב-1990 עם השב"כ והמשטרה, והוא נחקר בחשד שהעביר לגורמים פלסטיניים מידע שהיה עלול לסייע בביצוע פיגועים. הלברנץ, שחש שהקרקע בוערת מתחת לרגליו, עזב לארצות הברית יחד עם כ-50 מחסידיו – מהלך שגם תאם את עמדתו האנטי-ציונית. בישראל נפתחה נגדו חקירה בגין חטיפת ילדי הכת ושימוש בדרכונים מזויפים, אך לא ננקטו נגדו צעדים.
החסידים התמקמו בעיירה מונסי שפרברי ניו יורק, ושם הצליח הלברנץ לגייס עוד עשרות יהודים-אמריקאים וישראלים לשעבר, שחיו יחד בקומונה. "אבא שלי היה מראשוני המצטרפים", מספר יצחק, בן משפחתו של חסיד "לב טהור". "הוא היה בן 18, אדם שאוהב הרפתקאות ומסתפק במועט. הרב כבש אותו, גרם לו להתמכר אליו, זאת היתה שטיפת מוח". גם מכרים אחרים של הלברנץ מספרים על אדם כריזמטי, ששלט בתלמידיו לא רק בכוח אלא בזכות אישיותו. הוא הבטיח להם שייכנסו עוד בחייהם לגן עדן, והשווה עצמו לרבי נחמן מברסלב שכמוהו היה סגפן ומתבודד.
בתקופה הזאת החלו לדלוף סיפורים מתוך הכת בדבר חשד להתעללות בילדים והרעבתם, שהגיעו לחוקרי ה-FBI. אלה עצרו את הרב ב-1994 בחשד להחזקת קטינים בכפייה ובתנאים קשים. הוא נשפט ונשלח לשלוש שנות מאסר, שבסיומן – רגע לפני סוף המילניום – גורש מארה"ב. הרב וחסידיו נדדו לעיירה השקטה והפסטורלית סנט-אגט שבמחוז קוויבק בקנדה, בתקווה ששם אף אחד לא ירחרח יותר מדי.
מלקות, כדורים פסיכיאטריים ו-20 שעות לימוד ביממה
הנדידה לקנדה לא פגעה בגדילתה של "לב טהור", להפך: היא צמחה ל-230 איש, ואימצה פרקטיקות קיצוניות יותר ויותר. מנהיגי הכת הטילו עונשים פיזיים קשים על מי שהעז למרוד בסמכותו של הלברנץ – 50 מלקות, הכאה במוטות ברזל ואלות, הרעבות, השפלות וטבילות בכוח. הילדים והמבוגרים אולצו להתפלל וללמוד 18-20 שעות ביממה, ומי שהפר את הכלל נשלח לגור במשך ימים במרתף אפל. חסידים אחרים אולצו לקחת כדורים פסיכיאטריים, שהוצגו להם כוויטמינים. הנשים, ואפילו הילדות, הונחו ללבוש שאלים שחורים.
במקביל הלברנץ ואנשיו לא בחל באמצעים להגדלת הכת, כולל נישואי קטינים. ילדים חותנו זה לזה בגילאי 12 או 13, ילדות אולצו להינשא לגברים בני 30 ו-35, ובמקרה אחר נכפה על נער בן 15 אם הרב רצה להפריד בין בני זוג – הוא כפה עליהם להתגרש ללא גט. הגדילה המהירה ושעות הלימוד האינסופיות הביאו במהירות את הכת למצב כלכלי קשה, ועל החסידים נאסר לאכול בשר, עוף וחלק מסוגי הדגנים.
"ביקרתי אצל אבא שלי כמה פעמים בסנט אגט", משחזר מ', "המקום נראה מסודר לגמרי, פינקו אותי באוכל טוב ובכיבודים. הם הסתירו את מצבם האמיתי".
איך התרשמת מהרב הלברנץ?
"פגשתי אותו פעמיים. הייתי בן 16, באחד הימים הוא לקח אותי לטיול רגלי סביב העיירה. הראה לי את הנופים, הטבע. בשלב מסוים הוא הציע להצטרף לכת ואמר שימצא לי כלה צעירה, שיהיה לי טוב. יש לו כושר שכנוע מפחיד. הצלחתי להתחמק ממנו באלגנטיות. מישהו אחר, שלא מכיר את ההתנהלות, בקלות היה נופל בפח שלו, אבל אני ידעתי שהוא מניפולטור שהשתלט לאנשים על החיים".
עשרות מחסידי הרב שוגרו למסעות התרמה בארה"ב ובאירופה, תוך שהם מסתירים את השתייכותם ל"לב טהור". "המצאנו כל מיני שמות של קהילות יהודיות, שחלקן בכלל לא קיימות, וזה עבד", אומר מרדכי, חסיד לשעבר בכת. "אם היינו מספרים שיש לנו קשר ללב טהור היו מעיפים אותנו לכל הרוחות. הרב ומקורביו הנחו אותנו בדיוק כיצד להתנהג כדי שלא יחשפו אותנו. הצלחנו לגייס כמה עשרות אלפי דולרים".
לאט לאט הדברים החלו להתפורר. "הרב חי כמו מלך, ותמיד היה אוכל בשפע בחדר שלו, בזמן שאנחנו גווענו ברעב", העיד חסיד אחר לשעבר בשיחה עם חבריו, "הוא הפחיד אותנו שאם נספר מה קורה בכת ניענש קשות, כי בגופו שוכנת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי. היו כאלה שניסו להתאבד, שבלעו כדורים. הם הגיעו עד לקצה מבחינה נפשית". חסידים שהצליחו להימלט ממתחם הכת חשפו את מעלליו של הלברנץ בפני כלי התקשורת בקנדה ובישראל, שערכו שורת תחקירים על "לב טהור".
זה לקח 14 שנה, אבל רשויות החוק הקנדיות נכנסו לפעולה. ב-2013 בית המשפט הוציא צו שהורה להוציא עשרות ילדים מהכת לידי משפחות אומנה, והרב וחברי הכת נמלטו מקוויבק לעיירה צ'טהאם שבמחוז אונטריו. גם הוועדה לזכויות הילד בכנסת הזדעזעה מהגילויים. "הצעתי שסיירת מטכ"ל תחלץ את הילדים והחסידים שרוצים לעזוב, כמו במבצע אנטבה", אומר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). "לא ייתכן שמדינת ישראל לא נוקפת אצבע למענם. כשמטייל ישראלי נתקע בהימלאיה או בדרום אמריקה משרד החוץ נרתם לחלץ אותו, ופה דממת אלחוט. זה מחדל, וזה רק בגלל שמדובר בחרדים".
אנשי הכת שנשארו בישראל טענו באותו דיון שמדובר בעלילת דם, ושאין הוכחות להתעללות בילדים ולהזנחתם. כמה עשרות מחבריהם נמלטו במרוצת השנים עם ילדיהם לירדן דרך מסוף טאבה, ומשם המשיכו לקנדה להתאחד עם רבם. מקצתם נתפסו בידי השוטרים והוחזרו לארץ.
"תראה מה קרה למי שצחקו על נח. הם נעלמו"
בשלהי 2014 הלברנץ, שחשש מפשיטה חוזרת של הרשויות הקנדיות, הכין תכנית מילוט נוספת. היעד הפעם: גואטמלה. "הרב ועוזריו נתנו הוראה לכולם להכין את הדרכונים והציוד שלהם, לפני שהשוטרים יפשטו על המתחמים. הוא השיג כסף מחסידי סאטמר ושכר שני בניינים בגואטמלה סיטי", משחזר מקורב ל"לב טהור", "הכול התנהל כמו במבצע חשאי. השלטונות בקנדה הופתעו לגלות שביום בהיר אחד כולנו נעלמנו. לחלק מהחסידים נמאס לנדוד וכמה מהם ברחו".
החיים בפאתי גואטמלה סיטי היו קשים אף יותר מאשר בקנדה. הכת גדלה ל-300 איש, והצפיפות הייתה איומה. "ביקרתי אותם כמה פעמים", נזכר רב הקהילה היהודית בגואטמלה, יוסף גרמון. "הם חיו בתת-תנאים, היינו מביאים אוכל ובגדים ודאגנו להם עד כמה שאפשר. הכי כאב לי על הילדים, שהיו רזים ומפוחדים מאוד. המדהים הוא שאף אחד מהחסידים לא התלונן על המצב. כולם השלימו עם מה שקורה".
לפני כשנה וחצי, בעקבות פרסומים בכלי התקשורת המקומיים על פעילות הכת והחשד להתעללות בילדים, פשטה משטרת גואטמלה על מתחמי המגורים. החקירה לא הובילה למעצרים, אבל הלברנץ לא לקח סיכון. הוא רכש אדמות בסנטה רוסה, אזור כפרי המרוחק שעתיים וחצי מגואטמלה סיטי. "עברנו בגלל התנכלויות והטרדות, רדפו אותנו בגלל האמונה שלנו ולא יכולנו לסבול יותר. כל הטענות כלפינו הן שקריות, מדובר בהפחדה בלבד. אנחנו נתחיל מחדש", אמר הרב אוריאל גולדמן לסוכנות הידיעות הצרפתית שסיקרה את הפשיטה.
הכת הקימה בסנטה רוסה מבנים ארעיים, והלברנץ, שהבין ש"לב טהור" על סף קריסה כלכלית, שלח את חסידיו לגדל מנגו במטעים כדי להתפרנס. אפיק הכנסה נוסף היה בית דפוס, שבו הדפיסו אלפי ספרי קודש וחוברות לקהילות יהודיות בעולם. רוב חברי הכת חיים במתחם הזה עד היום. "זה מקום מרווח יותר, אבל תנאי הילדים עדיין קשים", אומר הרב גרמון, "הם מוזנחים ואוכלים מעט מאוד, בעיקר ירקות ופירות".
כשביקר במתחם החדש זומן הרב גרמון לשיחה עם מנהיג הכת. "אין לי בעיה עם זה שלועגים לי, שצוחקים עליי, שרודפים אותי. זה ממש לא מזיז לי", הטיח בו הרב הלברנץ, "אני כמו נח בתקופת טרום המבול. הולך להיות מבול גשמי ורוחני, ואני צריך לפתוח את התיבה בפני מי שרוצה להיכנס. תראה מה קרה לכל מי שצחק על נח, הם נעלמו מעל פני האדמה. הכרחי שנהיה מנותקים ממה שקורה בעולם, שלא נהיה מושפעים ממנו, כדי שלא ניעלם. כולם עסוקים בחומריות, בלעשות כסף, אנחנו מסתפקים במועט. האנשים שיפעלו לפי הכללים שלי יינצלו".
"הוא ניסה להראות אותי שהוא צודק", אומר גרמון, "הוא אדם חכם מאוד, שיכול לשכנע בקלות בתפיסת עולמו. התרשמתי שהוא חש נרדף ודבק בצדקת דרכו, שככה צריך לנהל את חיי הקהילה שלו".
התרחבותה של הכת לא נעלמה מעיניהם של תושבי האזור. חלקם נרתעו מלבושם השחור, חששו שאנשי "לב טהור" סוגדים לשטן ודרשו לגרש אותם, ואילו תשע משפחות ילידיות (אינדיאניות) בחרו דווקא להצטרף. מהר מאוד הם גילו שמצופה מהם להיות חוטבי עצים ושואבי מים. "שמענו המון על ארץ ישראל ועל העם היהודי", משחזר בספרדית אחד מהם. "כולם התלהבנו מהדברים של הרב. האמנו לו, ואנחנו עדיין מאמינים שהמשיח יגיע בקרוב מאוד. בהתחלה הוא נתן לנו להרגיש שווים, שנבראנו בצלם אלוהים, אבל מהר מאוד היו חילוקי דעות לגבי החוקים שלו. אנחנו אנשים שאוהבים להיות חופשיים, לא כלואים באיזה מקום ושיגידו לנו מה לעשות".
חשבו לברוח שוב, לאיראן או אפגניסטן
התחנה האחרונה במסע הנדודים העולמי הזה, נכון לעכשיו, היא העיירה יוניון חוארז שבדרום מזרח מקסיקו. לפני ארבעה חודשים חצה הלברנץ את הגבול מגואטמלה ועבר להתגורר שם עם 100 מתוך 350 אנשי הכת. המטרה הייתה לשדרג את עסקי "לב טהור" בתחום החקלאות והדפוס, ואולי גם להניח תשתית ליעד הבריחה הבא, למקרה ששוטרי גואטמלה יפשטו שוב.
במקביל הטבעת סביב הלברנץ התהדקה בישראל. בעקבות עתירה של משפחות חברי "לב טהור" והיועץ המשפטי לממשלה, פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שמדובר בכת פוגענית. "עסקינן בקהילה שבה יש פגיעה קשה מאוד, הגובלת עד כדי התעללות בפרטים שבה בכלל ובקטינים שבה בפרט", כתבה השופטת רבקה מקייס, "בקהילת לב טהור נוהגים כלפי ילדי הקהילה בענישה גופנית קשה... קיימת מדיניות ענישה כלפי חברי הקהילה, הכוללת הפרדת ילדיהם מהוריהם גם בגיל ינקות והעברת הילדים לגדול במשפחה אחרת... גם חברי הקהילה הבגירים חשופים לעונשים גופניים קשים".
משמעות הפסיקה עשויה להיות דרמטית. לא רק שנאסר רשמית על "לב טהור" לפעול בארץ, המדינה גם יכולה לחלץ את חבריה שהם אזרחים ישראלים, ולהסתייע באינטרפול במידת הצורך. בשבועות שקדמו למותו של המנהיג הוא שקל להוביל עוד מסע נדודים, הפעם לאיראן, אפגניסטן או שטחי כורדיסטן. "המטרה שלו הייתה לברוח כמה שיותר רחוק מציפורניה של מדינת ישראל, ולהגיע למקומות שבהם לא יוכלו להסגיר אותנו", אמר אחד מחסידי הכת בשיחה עם קרוב משפחתו בארץ, "חלק מחברי הכת התנגדו, לא היה להם כוח שוב לנדוד עם הילדים והנשים. המסעות הללו היו קשים להם מאוד. הרב והקרובים לו הכינו תוכנית מפורטת, אבל בגלל מותו היא נדחתה בינתיים".
עמדתה הרשמית של הכת היא שהטענות שהובילו לפסיקה הן בגדר עלילת דם. "הייתכן שבקהילה שלמה של מאות אנשים לא נמצאה אפילו ראייה אחת לזוועות? לא נמצא ילד אחד עם סימני התעללות? איפה השכל הישר של האנשים? כמה שקרים צריכים להוכיח כדי שאנשים יבינו שנעשית כאן שואה בפרהסיה?!", נכתב באחד האתרים המזוהים עמה.
כששומעים כיצד מתאר החסיד את הרב שטבע, קשה שלא לחשוב על אזרחים בדיקטטורות דוגמת צפון קוריאה שמבכים את מות מנהיגם האהוב. "כולנו סגדנו לו, בלי להרהר לרגע. הוא הוביל אותנו ברגעים הכי קשים לחוף מבטחים, הלכנו אחריו לפי האמרה 'נעשה ונשמע'. עכשיו כולנו מרגישים יתומים, מבולבלים וחסרי אונים. נחכה לגמור את החודש למותו ונראה מה יקרה. כרגע התחושות הן של עייפות וייאוש".
