בשני הפרקים הקודמים של "בוחן מציאות" בדקנו מומחים מהתחום העל טבעי – אסטרולוגים ומתקשרים, שמתיימרים לנבא את העתיד ולדעת את הנסתר. השבוע אנחנו בודקים מומחים עם שם הרבה יותר טוב – הגרפולוגים.
רוב האנשים יגידו לכם שגרפולוגיה הרבה יותר קרובה למדע מאשר לאמונה. ההיגיון הבריא אומר שגרפולוגיה יכולה אולי לעבוד. אחרי הכל, אפשר ללמוד משהו על אדם מצורת הדיבור או משפת הגוף שלו אז אולי גם מכתב היד אפשר? ואכן עדותם של מומחים לכתב יד נחשבת לקבילה בבתי המשפט וחוות דעתם היא כלי אבחון מרכזי בהליכי מיון עובדים. על פניו, כתב יד הוא מקור מידע מוצלח: הוא שונה מאדם לאדם ועשיר בפרטים - כך למשל מקובל להניח שגודל האותיות נחשב כמציין את מידת האנוכיות, נטייה אלכסונית קדימה נתפשת כסימן למוחצנות, מקצב סדיר בכתב היד מתיימר להצביע על התנהגות אמינה ועוד.
עם זאת, גלעד דיאמנט, מחבר הספר "חשיבה חדה", מספר שסקירה של 200 מחקרים בתחום מלמדת שגרפולוגים לא הצליחו לחזות שום סוג של מאפיין אישיותי. לגבי חיזוי ביצועים במקום עבודה – סקירה של 17 מחקרים השוואתיים, שניתחו למעלה מאלף כתבי יד, העלתה כי גרפולוגים הצליחו לא יותר מהמנתחים הלא-מקצועיים בחיזוי ביצועי עבודה. החלטנו לבדוק את הנושא גם אנחנו.
"אין כאן את הפקחות שאת מחפשת"
לגרפולוגים שפגשתי סיפרתי סיפור כיסוי: פתחתי מכולת, ואני מחפשת מישהו למשרת ניהול חשבונות. הדרישות – אדם עם חשיבה אנליטית, יכולת חשבונאית טובה, וכמובן - אמין וללא בעיות התנהגותיות. הגשתי להם כתבי יד של שלושה מועמדים. ההוראות שהם נתנו לכתבי היד היו פשוטות: דף חלק (לא שורות), עט כדורי וכתיבה חופשית (כלומר לא טקסט מועתק).
הכירו את פרופ' עמוס ירום ואת ד"ר גדי אלכסנדרוביץ'. ירום הוא פרופ' לפיזיקה בטכניון, ואלכסנדרוביץ' ד"ר למדעי המחשב, מהטכניון אף הוא. שניהם הסכימו לשלוח לי כתבי היד שלהם לצורך הבדיקה שלנו. עם כתבי היד האלה שלחנו כתב יד נוסף, של אסיר שעדיין מרצה את עונשו בכלא. כתב ידו לקוח מסדרת מכתבים שכתב בכלא לפרופסור יוסי יסעור ממכללת רופין, שפגישותיו עם רוצחים בבתי כלא בישראל תועדו בספרו "ההחלטה לרצוח". שמו האמיתי של העבריין שלנו חסוי, ולכן נקרא לו בשם הבדוי רונן.
אם לסכם עד כה – יש לנו למעשה שני מבחנים לגרפולוגים: הראשון – האם הם יאבחנו את היכולות המתמטיות הגבוהות של חוקרי הטכניון, בלי לדעת מה עיסוקם? והאם יזהו בכתב היד של רונן האסיר נטיות התנהגותיות או אישיותיות בעייתיות?
הראשון שפגשנו הוא שאול הללי. הללי הוא גרפולוג ירושלמי ותיק וידוע; בין השאר הוא היה עד מטעם הפרקליטות במשפט קצב, לאחר שא' ממשרד התיירות הגיעה אליו לצורך הכוונה מקצועית וסיפרה לו על יחסיה הבעייתיים עם קצב. שמו עלה שוב לכותרות לפני שלוש שנים, כאשר נתן חוות דעת על כתב ידו של הרב חיים הלפרין, רב קהילתי בלונדון שנחשד בביצוע מעשים מגונים בנשים, וקבע כי הוא אדם השולט על יצריו.
מאחורי דלת הבית בירושלים התגלה אדם מבוגר וחביב. על השולחן הרחב בחדר העבודה ניצבה מנורה עם זכוכית מגדלת. הוא בחן את כתבי היד בזה אחר זה, וסימן בטוש סימנים שונים על גבי הדפים, ולאחר מספר דקות חרץ: "אף אחד מהם לא גבוה בתחום של חשיבה מתמטית".
תסביר לי בבקשה מה אתה רואה.
הוא התחיל עם כתב היד של ד"ר גדי אלכסנדרוביץ'. "גדי הוא בחור אינטליגנט. יש לו יכולות הבנה, כושר ביטוי וחשיבה גמישה להתאים את עצמו למצבים שונים. הוא יכול להבין את הדברים הבסיסיים של מתמטיקה פשוטה, אבל האופי שלו זה לא בדיוק חשיבה מתמטית. זה לא מספיק. החשיבה שלו לא מספיק חדה וזורמת".
איך אתה רואה את זה בכתב?
"אני בוחן תנועת כתיבה. כתב היד משקף כל מיני תנועות של חשיבה. הספרות שלו ותנועת הכתיבה ומה מדבר אליו יותר, אינטואיציה הומנית או ריאלית. אז יש לו בסיס ריאלי, אבל לא בדיוק למקצוע. יש לו פוטנציאל להתקדם בשלבים, עם תמיכה. השאלה אם יש לכם זמן לזה. בואי נאמר שהוא הוא 7 ביכולות מתמטיות. הוא לא כל כך מהיר, בתפיסה של הדברים וזה דורש ממנו קצת יותר להתעכב מתמטית. בבסיס הוא טוב – אבל לא ממריא, לא גבוה..."
מה עם עמוס?
"גם פה יש לי בעיות איתו", קובע הללי. מדובר, להזכירכם, בפרופסור לפיזיקה. "ממש בעיות שקשורות לרמות המתמטיות שלו. הוא מקבל ציון נמוך יותר. הוא משתדל להיות לוגי ורציונלי אבל קצת מתקשה בזה. מבחינת זריזות וחשיבה מהירה – פחות. אין כאן את הפקחות שאת מחפשת".
אולי במקום מנהל חשבונות הוא יכול להיות קופאי במכולת שלי?
"קופאי יותר מתאים לו, זה לא דורש חשיבה מתוחכמת של חשבונות, לא משהו שדורש חשיבה עצמאית, לזה הוא יכול להיות בסדר. הוא צריך יותר זמן, הוא איטי".
ואיך השלישי? מה אתה מזהה אצלו?
"זה אדם מעניין באישיותו", אומר הללי על האסיר רונן. "יש לו כושר ביטוי וחשיבה, אבל הצד המעשי של ניהול כספים לא יעניין אותו. אבל תפקיד שקשור לתקשורת, יחסי אנוש - הוא יעשה את זה טוב".
אתה מזהה במישהו מהם בעיות התנהגותיות? משהו לא צפוי באישיות?
"הם לא אגרסיביים", הללי אומר בביטחון, "לא מצאתי משהו חריג".
אני משלמת 1,150 שקל תמורת המלצה לגייס את רונן האסיר לעבודה, ועם ספק רציני לגבי הכישורים המתמטיים של מוחות הטכניון שלי.
"לא נפלתי"
הגרפולוגית השניה שלנו היא שרון טסלר. שרון היא גרפולוגית מהדור החדש. היא עושה הכוונה גרפולוגית למציאת בן זוג, למציאת עבודה, לבחירת לימודים ולהתפתחות אישית. היא גם מאבחנת משפטית בכל הקשור לזיופי חתימות וכמובן מאבחנת למיון וגיוס עובדים. באתר שלה היא כותבת: "בחירת העובד המתאים לארגון או לעסק שלכם הינה משימה מאתגרת במיוחד, שכן מאפיינים אישיותיים בעייתיים רבים אינם ניתנים לזיהוי מטופס קורות החיים של המועמד לעבודה, ואינם מקבלים ביטוי גם במהלכה של פגישה פנים אל פנים. ייעוץ גרפולוגי מאפשר בדיקה מקצועית ורחבה של התמונה כולה ומספק תמונה אמיתית ומהימנה על העובד או העובדת שנבדקו".
את ההבטחות האלה בדיוק רצינו לבדוק. נפגשתי עם שרון בבית קפה, היא נראתה נמרצת, חיונית ובעיקר מלאת כוונות טובות. הגשתי לה את כתבי היד והיא התבוננה בהם כמה דקות. היא פתחה עם עמוס, הפרופ' לפיזיקה. "רואה את הקרסים האלה?" היא הצביעה על כתב ידו. "זה משהו מתכנס, לא זורם. מאדם שכלתני, ריאלי ומדויק הייתי מצפה לכתב הרבה יותר אסוף, צר. מימד האורך יותר ברור. יש פה צד יותר רגשי, אינטואיטיבי, פחות הצד הריאלי".
אז זה לא בן אדם עם חשיבה ריאלית?
"לא, זה לא הדבר הראשון שהייתי נותנת לו... ואין גם סדר, האותיות לא מלאות. בשביל מישהו שעושה דברים בצורה יסודית הייתי רוצה לראות דברים יותר מדויקים. לא נפלתי", היא מסכמת את אבחנתה.
ביקשתי גם ממנה שתסביר לי איך היא רואה את זה בכתב. "כשמסתכלים על כתב ניתן לומר האם הוא 'ברמה גבוהה', וכשאני מסתכלת עליו אני לא יכולה לומר שהוא ברמה גבוהה. מבחינת איסוף, פריסה, עיצוב אותיות אין פה כיוון, אין סדר. אדם אינטלגנטי לוקח יותר שוליים ממנו", היא קובעת.
ומה את אומרת על זה? אני מצביעה על כתב היד של גדי, הד"ר למדעי המחשב. "לזה יש את זה יותר מלקודם", היא פוסקת. "מבין השניים נראה לי שהוא ידע יותר טוב לפתור בעיה מתמטית".
אם הייתי אומרת לך שאחד מהם הוא פרופסור לפיזיקה והשני ד"ר למדעי המחשב, מה היית אומרת?
שרון מורידה את מבטה שוב לכתבי היד ואחרי כמה שניות אומרת במבט מתנצל, "אף אחד מהם לא ברמה הזאת... זה יורה גבוה מאוד. הם לא שם".
ומה עם השלישי? אני מקרבת אליה את כתב היד של האסיר. "הוא מאוד ורבלי", היא קובעת. "הכתב הזה יותר מלא, מעוצב, מאשר השניים הקודמים... הוא אדם משקיע, עושה את כל הדרך. ככל שיש יותר פיסוק, יותר מקפיד, מתוכנן, זה רצון להיות ברור. מבחינה אישית הוא איש מאוד נעים, מאוד סקרן, מאוד רוצה לשאוף, ללמוד, אוהב אנשים, אוהב לתת לאנשים, הצד הבינאישי אצלו מאוד חזק. הייתי נותנת לו 8 בשקלול הכולל".
וכמה לקודמים?
"7 לגדי ו5 וחצי לעמוס".
שרון גובה ממני 600 שקל על תובנותיה, לא לפני שהיא שואלת אותי איך אני התרשמתי מהשיחה עם המועמדים. אמרתי לה שהתרשמתי דווקא משני הראשונים שנראו לי מאוד אינטליגנטיים. "אני לא".
אילון בין יוסף: דו"ח עמום בשגיאות כתיב
לאחר כישלון שני האבחונים הקודמים החלטנו שהפעם נלך על אבחון של מכון גרפולוגי ותיק ובעל מוניטין. כך הגענו למכון של אילון בן יוסף. אילון הוא גרפולוג בכיר. סוג של סלב. יש לו תכנית טלוויזיה בשם "נתיבי אילון", הוא כתב את ספרי גרפולוגיה הידועים "הכל כתוב" ו"מעבר לכתוב", יש לו מכללה ללימוד גרפולוגיה ולפי האמור במידע ששלח אליי, הוא מייעץ לגופים רציניים ביותר במשק כמו בנק הפועלים, המשביר, אפריקה ישראל, רשת (גילוי נאות: המתחרים של "קשת") וההסתדרות. באתר שלו בן יוסף מסביר כי "ניתן אף לכנות את הגרפולוגיה "פסיכולוגיה של כתב היד" ובעזרתה לאבחן וללמוד אודות אופיו של אדם, תגובותיו למצבים שונים ויכולתו להתמודד עם לחצים ומצבי משבר; על יושרו ואמינותו; על רמת האינטליגנציה שלו; על כמיהותיו, כישרונותיו, יכולתו להוביל ולהתנהל בצוות, רמת היצירתיות שלו ועוד".
אילון לא נפגש עם לקוחות, אלא מקבל אליו כתבי יד ומחזיר דו"ח – זו גם הסיבה שהפגישה לא צולמה. מילאתי טופס שהכיל שאלות רבות על המועמדים כמו השכלה, מקצוע, גיל, מצב משפחתי, היד הכותבת (ימין/שמאל) והאם יש מגבלה פיזית כמו דיסלקציה או משקפיים. התבקשתי גם למלא את התכונות הנדרשות למשרה מתוך רשימה ארוכה, ובין השאר בחרתי כושר חשיבה ולמידה, יכולת לוגית, יכולת למידה עצמית, יכולת ביטוי בעל-פה, דייקנות בעבודה ועמידה בלחצים ובעומסי עבודה, ולבסוף הוספתי גם שינוי במצבי רוח, גיבוש אישיות ויציבות, אמינות ומהימנות.
כעבור שבוע קיבלתי במייל את הדו"חות המלאים. כל דו"ח הוא למעשה רשימה של התכונות שציינתי, ולצידן טבלת ציונים שנעה בין נמוך מאוד לגבוה מאוד. בואו ניגש לתוצאות.
פרופ' עמוס ירום קיבל ציון בינוני על כושר החשיבה והלמידה שלו. על שאר כישורי החשיבה קיבל הפרופסור ציון בינוני-גבוה. בסיכום הדו"ח כותב אילון: "עמוס איש אשר עדיין לא החליט מה הוא ייעודו המקצועי. הוא איש מעשי המצוי בפרשת דרכים ומחפש עניין, בין אם עסק עצמי או בין עבודה שתהיה לו מהות שייכות ושליטה. אם עבודתו תכלול עניין, שירות ויתנו לו מקום של כבוד ועניין יחזיר רבות וייתן את עצמו לעסק אך אם עבודתו תהיה רוטינית שיטתית ולא יקבל יחס חם יגיב בצורת חסרת סבלנות ויחפש את היעד הבא עליו ירצה להגיע" (שגיאות הכתיב במקור).
ד"ר גדי אלכסנדרוביץ' מקבל ניקוד קצת יותר טוב: בינוני-גבוה על כל כישוריו השכליים – עדיין בתחום הלא מחייב שסביב ההגדרה עמומה "בינוני". בסיכום שלו כותב בן יוסף, "גדי איש מעשי חד אשר נע בין עולמות סוציאליים לעולמות חומרים גדי פרפקציוניסט ולפעמים עיקש על מטרות שאינם חשובות. לגדי נטיה מתמטית נורמלית אך לא ניקר כי יכולות מתמטיות ריאליות או חישוביות יתאימו את אישיותו לאורך זמן אם זאת גדי יעבוד בשילוב הין יכולות לבין חשבונות שיווקיות יוכל להתאים. בניהול כללי יכול להתאים, פחות יתאים כמנהל חשבונות ניהול כספים ומיסוי" (השגיאות והיעדר סימני פיסוק במקור). קצת קשה להבין מה בעצם נאמר כאן, אבל בשורה התחתונה - לדעתו של אילון בן יוסף לא מדובר בגאון מתמטי גדול.
אבחון כתב היד של האסיר היה מעניין במיוחד. בן יוסף נתן ליכולות השכליות שלו ציון בינוני גבוה, בדומה לשני הקודמים; על גיבוש אישיות ויציבות הוא נתן "נמוך", שזה לא רע. מצד שני, בסעיף יחס לזולת בן יוסף נתן לעבריין "בינוני-גבוה". קצת סותר לא? לסיכום הוא כותב "רונן איש נעים הליכות, אינטליגנט מחושב, שיטתי ובעל יכול אינטליגנציה רגשית ותבונתית כאחת. רמת אמינותו טובה רונן ידע להתנהל בתוך מסגרת בצורה תקינה הוא חברותי ואדיב אך אינו יודע לתת צ'אנס נוסף כאשר מתאכזב. לתקופה ממושכת לא מומלץ לתפקיד, לכל עבודה זמנית ארגונית יתאים מאוד" – גם כאן – שגיאות הכתיב והיעדר סימני הפיסוק במקור.
לסיכום – גם בן יוסף לא זיהה את הפוטציאל הגבוה של עמוס וגדי והתרשם דווקא מרונן האסיר. על כל אבחון גובה אילון 750 שקל, ובסך הכל שילמנו על שלושת האבחונים העמומים למדי 2,655 שקלים, כולל מע"מ ושגיאות כתיב.
למה הגרפולוגים נפלו?
אז מדוע אף אחד מהם לא הצליח לאבחן נכונה את כתבי היד? איך הם לא זיהו את כישוריהם המתמטיים הגבוהים של אנשי הטכניון? מדוע כולם התרשמו דווקא מהאסיר? שאלנו את גלעד דיאמנט, שחקר את הנושא בספרו "חשיבה חדה".
לדבריו, קיימת הסכמה גבוהה בין גרפולוגים שונים לגבי הפרשנות של כל מאפיין בכתב היד. אפילו אנשים שאין להם מושג בגרפולוגיה נוטים לזהות קשרים בין סממנים בכתב היד לבין תכונות אישיות, בהתאמה לקשרים המקובלים בגרפולוגיה. יש רק בעיה אחת - הקשרים האלה לא קיימים באמת. האינטואיציות של הגרפולוגים ושל ההדיוט דומות, ושגויות.
ואכן אף אחד מהגרפולוגים לא זיהה בכתב היד את היכולות המתמטיות של גדי ועמוס. הללי סימן בטוש כל מיני סימנים בכתב היד של עמוס וטען לבסוף כי "הספרות שלו ותנועת הכתיבה אינן בדיוק למקצוע". טסלר הסבירה כי עמוס לא מספיק אינטליגנטי: "אדם אינטליגנטי לוקח שוליים יותר. תעצור שניה, תבדוק, אל תרוץ קדימה בלי לבדוק קודם – זה מראה על אינטליגנציה, והוא רץ על הדף ככה, לא מספיק מאורגן ומעמיד את עצמו במקום של לא להבין לאן אתה נכנס. הייתי רוצה לראות כתב יותר מאורגן לתפקיד הזה". הם זיהו סימנים בכתבי היד, אבל הסימנים האלה לא הובילו אותם לתשובות הנכונות.
ומדוע כולם התרשמו דווקא מכתב היד של האסיר? הסבר לכך ניתן למצוא ממחקר נוסף, שמצא כי פסיכולוגים שניתחו עותקים מודפסים של כתבי-היד שבחנו הגרפולוגים, הצליחו באותה המידה. כלומר – התוכן, עושר השפה, צורת ההתנסחות – הם אלה שמספקים רמזים לאישיות האדם, לא כתב היד. בפגישותיי עם שאול הללי ושרון טסלר, שאלתי האם הם קוראים את תוכן כתב היד. שניהם ענו לי חד משמעית שלא. שהם למדו להתרחק מהתוכן ולקרוא אך ורק על פי הצורה.
ובכל זאת, הללי מציין כי האסיר, רונן, הוא "אדם מעניין באישיותו, אינטליגנטי"; טסלר ציינה שהוא "מאוד ורבלי, אדם משקיע, עושה את כל הדרך, איש מאוד נעים, מאוד סקרן, מאוד רוצה לשאוף, ללמוד, אוהב אנשים", ובן יוסף קבע כי "הוא איש נעים הליכות, אינטליגנט ובעל יכול אינטליגנציה רגשית ותבונתית כאחת. ידע להתנהל בתוך מסגרת בצורה תקינה, הוא חברותי ואדיב". כשמנסים למצוא הסבר לתמימות הדעים, קל למצוא אותו בתוכן הדברים שרונן כתב: "אני אוהב מאוד להאזין למוזיקה בתור שיטה לפיתוח התפיסה. המוזיקה מהווה גירוי יחודי למוח. לאחרונה אני מאזין ברוב קשב לרביעיית המיתרים של בטהובן, גדולתה של המוזיקה אינה מוטלת בספק ולו לרגע. כנראה שהייתי זקוק למידה מסויימת של הבשלה, להתבגרות, בטרם אוכל לקבל מידה מסויימת של הבנה על טבען של היצירות הגבוהות האלה".
לעומת זאת, גדי ועמוס מהטכניון כתבו טקסט הרבה יותר לקוני והרבה פחות אישי. גדי כתב על חייו פועלו של הסוציולוג ארווין גופמן, ועמוס כתב טקסט מתוך שיר ילדים שזכר בעל פה. ניתן להניח שרונן האסיר הרשים אותם יותר כי התוכן שהביא היה יותר רגשי ועמוק – אם הם באמת מושפעים מהתוכן, הדבר נוגד את כללי הגרפולוגיה.
דיאמנט מעיר שאילון בן יוסף משתמש גם ב"אפקט פורר", עליו דיברנו גם בפרק הקודם. "'אפקט פורר' נקרא על שם הפסיכולוג ברטרם פורר, שמצא כי אנשים נוטים לפרש אמירות מעורפלות וכלליות שנכונות לגבי רוב האנשים כמתאימות להם במדויק, כל עוד הם מאמינים כי אמירות אלה נתפרו במיוחד עבורם, על סמך נתונים אישיים כלשהם. גם באבחון כתב יד תעסוקתי אפשר להשתמש ב'אפקט פורר' ולציין דברים כלליים מאוד שיכולים להיות נכונים לכל אחד, וכך להקטין את הסיכון של טעות באבחון".
איך משתמש בן יוסף באפקט פורר? דיאמנט מצביע על כך שהוא אומר, למשל, על פרופ' עמוס ירום: "אם עבודתו תכלול עניין, שירות ויתנו לו מקום של כבוד יחזיר רבות וייתן את עצמו לעסק, אך אם עבודתו תהיה רוטינית שיטתית ולא יקבל יחס חם יגיב בצורת חסרת סבלנות ויחפש את היעד הבא" – דבר כמעט מובן מאליו, שנכון לגבי הרבה מאוד אנשים.
גם על גדי אומר בן יוסף דברים כללים ומעורפלים מאוד, וגם את היפוכם: "לגדי נטיה מתמטית נורמלית אך לא ניכר כי יכולות מתמטיות ריאליות או חישוביות יתאימו את אישיותו לאורך זמן עם זאת, אם גדי יעבוד בשילוב הן יכולות לבין חשבונות שיווקיות יוכל להתאים".
ועדיין, מעסיקים רבים ששוכרים את שירותי הגרפולוגים מעידים כי חוות הדעת הגרפולוגיות הוכיחו את עצמן כנכונות. דיאמנט מסביר מדוע. לדבריו, קל לחטוא בהסקת מסקנות על סמך נתונים חלקיים ביותר: המעסיקים שולחים בדרך כלל רק חלק קטן מהמועמדים לאבחון גרפולוגי – אותם אלה שסוננו כבר על פי קורות החיים שלהם וההמלצות שסיפקו, ונמצאו כבעלי השכלה וניסיון רלוונטיים. סביר כי רובם יצליחו בתפקיד במידה כזו או אחרת, אם יתקבלו. מצד שני, לעולם לא נדע מה היו יכולים להיות ביצועיהם של כל אלה שנפסלו על ידי הגרפולוגים. חוסר סימטריה מובנה זה אינו מאפשר להסיק מסקנות תקפות לגבי איכות האבחונים.
בוחן מציאות
אני מודה שיצאתי למסע הזה סקפטית מלכתחילה. אבל עמוק בפנים היתה בי תקווה קטנה שאולי בכל זאת אגלה שיש משהו מעבר. משהו מעבר למה שההיגיון הבריא אומר לנו, איזו יכולת להתחבר למידע קוסמי כלשהו, לגלות דברים שאדם רגיל לא יכול לגלות. לצערי, לא רק שזה לא קרה - כל המומחים שפגשתי, האסטרולוגיות, המתקשרים והגרפולוגים - כולם נפלו במלכודות הקטנות והגדולות שהצבתי בדרכם. אין כנראה פתרונות קסם.
כמובן שמה שעשינו הוא רק טעימה, הדגמה, ולא ניסוי מדעי מבוקר. יכול מאוד להיות שהיועצים איתם נפגשתי באמת מאמינים ביכולותיהם המיוחדות. אבל ניסויים מבוקרים נערכו פעמים רבות ברחבי העולם, ולא מצאו שום תוקף לא לאסטרולוגיה, לא לגרפולוגיה ולא לכך שהמסרים שמתקבלים במהלך תקשור מגיעים מישויות כלשהן, או שונים במשהו מניחושים. התמונה שעולה ממאות מחקרים והשוואות ברורה: לתחומים האלה, שלעתים עושים בהם שימוש כדי לחרוץ גורלות ולקבל החלטות חשובות - אין אחיזה במציאות.
יחד עם זאת, כל עוד לקוחות מגיעים למפגשים כאלה מרצונם החופשי ומרגישים שהפיקו תועלת כלשהי מהמפגש, כנראה שאין כל רע במשחק הפרשנויות ההדדי. אולי האמונה במשהו, כל דבר, עדיפה לעתים על הסתכלות מפוכחת על המציאות.
תגובות
משרון טסלר נמסר בתגובה: "אני שמחה על הכתבה המדגימה את חשיבות הפרטים הקטנים בתחום הגרפולוגיה. חשוב לציין שרק כתב היד השלישי המיוחס לאסיר הוצג לפני באופן מלא וכידוע ישנם גם אסירים אינטלקטואלים ובעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. בכל הנוגע לכתבי היד האחרים, שכאמור לא הוצגו במלואם רק אציין , שלימודים אקדמיים לא מצביעים בהכרח על שלמות הנפש".
מאילון בן יוסף נמסר: "אני מאחל לכל עם ישראל שנה טובה וגמר חתימה טובה".
שאול הללי בחר שלא להגיב.
בוחן מציאות 1: האם האסטרולוגות הבכירות המליצו להתחתן עם רוצח?
בוחן מציאות 2: האם המתקשרים הצליחו לדבר עם סבתא – בעודה בחיים?