למרות גילו הצעיר, מרדכי (מורדי) דיין בן ה-22 מאשדוד הספיק לצבור קילומטרז' בעולם הפשע. הוא סיים שירות צבאי בחטיבת כפיר והתנסה בלחימה אינטנסיבית בשטח, וכשהשתחרר השתמש בניסיון העשיר שרכש כדי להפוך לחייל בארגון הפשיעה של עמוס ואסף לביא מרחובות – צמד אחים המובילים בארבע השנים האחרונות ארגון פשע עצמאי, המתמחה בהימורים לא חוקיים ובהלוואות בשוק האפור. די מהר עשה לעצמו דיין שם של פושע מסוכן ובעל פתיל קצר, המסוגל לשלוף רובה ולירות ביריביו מבלי למצמץ.
ב-2 ביולי שלחו האחים לביא את דיין למשימה: לחסל את שלמה בינימין – עבריין בשנות ה-30 לחייו שבינו לבין הבוסים מרחובות זורם הרבה דם רע. לפני כשנתיים חוסל אחיינם האהוב של האחים, נועם גל בן ה-19, כשמטען התפוצץ בתוך מכוניתו. האחים לביא סימנו את בנימין כאחראי לחיסול והחליטו לנקום. בשלב ראשון שיגרו כמה חיילים כדי לחסל את ישראל עמר – חייל של בנימין שנרצח באפריל השנה לאור היום במרכז רחובות. בשלב הבא היה לשלוח את מורדי דיין לחסל את בנימין עצמו.
חברי יחידת החיסול, ובראשם דיין, הצטיידו ברובי תבור צה"ליים שנגנבו מהצבא ובעשרות כדורים. הם ידעו שבנימין נוסע בסקודה ממוגנת ולבוש בשכפ"ץ, עקבו אחר נתיב נסיעתו וארבו לו בצומת גבעתי הסמוך לאשקלון. דיין הסתתר במטע זיתים, וכשהמכונית של בנימין עצרה בצומת – יצא אל הכביש וירה לעבר חזית הרכב 25 כדורים. הוא והחוליה נמלטו מהמקום, בינימין נפצע קל, ושני המאבטחים שלו נפצעו באורח בינוני.
בחיפוש אחרי ראיות אספו חוקרי משטרת מרחב לכיש נתוני תקשורת מהטלפונים הניידים של כמה חשודים פוטנציאליים במעורבות באירוע. הנתונים הוכיח כי דיין, אסף לביא ושני חיילים נוספים נכחו במקום האירוע, ולפיכך ארבעתם נעצרו. אלא שהארבעה שמרו על שתיקה עיקשת בחקירתם. לחוקרים אמנם היו ראיות שקשרו את החשודים למעשה, אך הן היו נסיבתיות בלבד. הם נזקקו למשהו נוסף כדי להוביל לכתב אישום מוצק.
צוות החוקרים החליט להכניס את דיין לתא המעצר בתחנת המשטרה באשקלון – תא קטן ושקט, המרוחק מחבריו שהיו עצורים בכלא שקמה באשקלון. התא המדובר היה אחד התאים המכונים "אולפן הקלטות" – תא מעצר שכולו מרושת במיקרופונים זעירים באיכות סאונד גבוהה ובמצלמות קטנטנות המתעדות את העצירים בתא במשך 24 שעות ביממה.
בשלב ראשון דיין הושאר בתא במשך יומיים תמימים, כשהוא מבודד לגמרי. המטרה הייתה לגרום לו "לטפס על הקירות" ולהשתוקק לחברה. אחרי יומיים הוכנסו לתאו שני מדובבים, תחת סיפור כיסוי שהם עברייני רכוש. דיין כל כך שמח לראותם, שדי מהר הוקלט ותועד כשהוא מפליל את לביא ואת ניסים כהן ומיכאל בן שמעון מאשדוד – שני החיילים האחרים שהרכיבו איתו את חוליית החיסול. "הניסיון שלי כלוחם בכפיר עזר לי", התגאה דיין בעברו הצבאי בפני המדובבים. "ככה ידעתי לאן ואיך לירות: בגלל שידענו שהוא נוסע במכונית ממוגנת, יריתי לחזית האוטו, כדי שהקליעים יכנסו פנימה".
כשהבין שתועד באולפן הקלטות בזמן שהפליל את חבריו, שקע דיין בדכאון עמוק. "הוא היה בהלם", מספר גורם בכיר במשטרת המחוז הדרומי, "הוא הבין שהתיעוד שלו באולפן זה מה שסייע לנו להגיש כתב אישום מוצק נגד כל המעורבים".
האיש שבקיר, מכיר?
בתחנות המשטרה ובבתי הכלא ברחבי הארץ פרושים 20 תאי מעצר המתפקדים גם כאולפני הקלטות, ומהווים כיום את אחד הסודות השמורים ביותר של משטרת ישראל. מיקומם המדויק של האולפנים ידוע רק לקצינים בכירים מעטים (ועכשיו גם לקוראי mako – ראו מסגרת), מאחר שאולפני ההקלטות הללו הם אמצעי יעיל במיוחד לחילוץ הפללות והודאות מחשודים, המביאות בהמשך להגשת כתבי אישום מוצקים. "המשטרה משתמשת באולפנים כדי לפענח פרשות פליליות סבוכות ביותר", מסביר עו"ד אבי חימי, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל. "ברור למה המשטרה לשמור על הקלפים קרוב לחזה ולא לחשוף את מיקומם של האולפנים. זה כלי שמסייע להם בעבירות חמורות כמו אונס ורצח".
לא כל תא מעצר בתחנת משטרה מתאים לשמש כאולפן הקלטות. התאים המתאימים ממוקמים רובם בתוך תחנות המשטרה, ויש גם תאים מעטים הממוקמים בתוך בתי הכלא. שירות בתי הסוהר מעדיף לרוב שלא להפעיל אולפנים בתחומו, כדי להימנע מחוסר הנוחות הנוצר כאשר סוהרים נדרשים לשמור על תא מעצר, מבלי לדעת פרטים על תוכנית הפעולה של המשטרה או על החשוד בעצור תחת אחריותם.
בכל יחידה מרכזית במשטרה פועל צוות טכני, הכולל בין שלושה לחמישה שוטרים ומתמחה בהתקנת ציוד להאזנות סתר וצילום. הצוות בוחן את תאי המעצר השונים וקובע איזה מהם ראוי להפוך לאולפן. "אחד הקריטריונים הוא שהתא יהיה בעל איכות סאונד טובה, כלומר שלא יהיה במיקום רועש מדי, כך שניתן יהיה לשמוע את החשוד בצורה ברורה בזמן שהוא משוחח עם המדובב", מסביר גורם בכיר במשטרת ישראל, " בדרך כלל מדובר בתא מעצר פנימי ושקט, שאין בו הרבה תנועה של שוטרים ואזרחים, ושלא פונה לכיוון הכביש או המטבח. זאת גם הסיבה שהאולפנים בדרך כלל פועלים בתחנות משטרה קטנות".
לאחר שמאתרים תא מעצר מתאים, מזהה צוות המעקב הטכני את מה שמכונה בסלנג המשטרתי ה"צלליות" – מקומות המסתור שבהם ניתן להחביא את המיקרופונים ואת המצלמות הזעירות בתוך התא. זה יכול להיות כמעט כל מקום – מאפרה, עציץ, או שקע בקיר, רגל של מיטה, מסך הטלוויזיה או בפינה מתחת לשולחן. "המטרה היא לגרום לעצור להרגיש נינוח, רגוע ולא לחוץ", מסביר קצין בכיר במשטרה, "ולהחביא את הציוד באופן כזה שהוא לא יוכל לגלות אותו בשום צורה. העסק צריך לדפוק כמו שעון שווייצרי, אחרת כל התיק עלול לקרוס".
בעולם התחתון גילו מהר מאוד את דבר קיומם של אולפני ההקלטות. "כל אחד מאיתנו עדכן את השני", מספר ד', עבריין מורשע ממרכז הארץ, "מהר מאוד כולם ידעו איפה יש אולפן ואיפה אין. זה כמו קוד לא רשמי, אנחנו מעבירים מידע אחד לשני כדי שאחרים לא יפלו. המטרה שלנו זה לשרוף למשטרה את שיטות החקירה. כמו שהם אוספים עלינו מידע, גם אנחנו אוספים עליהם".
במשטרה מודעים לכך שהמידע החסוי על אולפני ההקלטות דולף החוצה ודואגים מעת לעת לעדכן את הרשימה ולהוסיף אולפנים חדשים. "ברור שיש כמה עשרות עבריינים שנחשפו למיקומים של אולפני ההקלטות", אומר גורם בכיר במשטרה, "אבל מרבית החשודים הם אזרחים מן השורה ולא יודעים על כך דבר. אנחנו גם לוקחים בחשבון שעורכי הדין מזהירים את החשודים לא לדבר, אז אנחנו משנים מדי פעם את מיקום התאים".
גם עבריינים מנוסים נופלים בפח
הכנסת עציר לתא הקלטות חייבת להתרחש בתזמון מושלם. מצד אחד, עליו להיות במצב נפשי קשה מספיק, כדי שאפשר יהיה לערער ולהחליש אותו. מצד שני – עליו להשתוקק לחברת עצירים אחרים, כדי שיסכים לשוחח עם המדובבים המוחדרים לתא ויפתח איתם יחסי אמון. מעל הכל – אסור שהעציר יחשוד בשום שלב שהוא נמצא בתוך אולפן הקלטות. בשורה התחתונה, מדובר בקרב מוחות בין העצור למשטרה, שבו כל צעד מחושב היטב.
דוגמה להתנהלות המחושבת הזו התרחשה לפני כמה שבועות, כשהשב"כ ומשטרת מרחב נתניה עצרו ארבעה צעירים פלסטינים מטול כרם החשודים ברצח איציק אלגבי ממושב אביחיל שבשרון, שנדקר, כך סברה המשטרה, על ידי פורצים ליד ביתו. על פי החשד הארבעה היו חלק מכנופיה של עברייני רכוש, והופתעו על ידי אלגבי כשניסו לפרוץ לבית. כשניסה לעצור אותם, שלף אחד הפורצים מברג ודקר את אלגבי בחזהו – הוא נפצע ומת מפצעיו.
לאחר שהכחישו כל קשר למעשה, הצליחה המשטרה לשכנע את אחד מחברי הכנופיה לשמש עד מדינה נגד שלושת חבריו. החוקרים לא הסתפקו בהודאתו, אלא דרשו ממנו להקליט את חבריו כדי להפלילם. הארבעה הוכנסו לתא מעצר משותף בתחנת המשטרה –תא רגיל שלא מצויד באמצעי הקלטה. החוקרים הזדקקו לתירוץ כדי להעביר את הארבעה לאולפן הקלטות מבלי לעורר את חשדם.
כעבור כמה ימים ביימו החוקרים שריפה בתא, והעבירו את כל הארבעה לתא עם אולפן. שלושת החשודים היו כל כך מבוהלים מהשריפה, שלא חשדו בכלום ושוחחו בחופשיות עם עד המדינה על חלקם ברצח אלגבי. "זה היה פשוט תרגיל מהסרטים", מספר קצין במשטרה המצוי בפרטי החקירה, "ההקלטות האלו חיזקו מאוד את התיק נגדם".
לא רק חשודים פלסטינים צעירים נופלים בפח. גם עבריינים בכירים ומנוסים, שחשבו שכבר למדו הכל, לוקים לפעמים בשאננות ומפלילים את עצמם. כך קרה למשל באולפן של תחנת לוד – תא המאובזר במיטב הציוד המשוכלל. אל התא הזה הגיע לפני שלוש שנים א', עבריין מוכר מלוד, שנעצר בחשד לרצח. השוטרים ניסו כל תרגיל כדי להפיל אותו בפח, אבל נכשלו: א' שתק במשך ימים ארוכים, וכשדיבר – הכחיש הכל. הוא ידע שאין למשטרה ראיות נגדו. במקביל, שכר את שירותיו של עו"ד דוד יפתח, שהזהיר את א' שלא ידבר עם איש בתא המעצר, מחשש שהשיחות מוקלטות. אבל אזהרותיו לא עזרו.
המשטרה הכניסה לתאו של א' מדובב, שהתחזה לעבריין שחטף מכות מהשוטרים. פניו של המדובב היו זבות דם ובגדיו היו קרועים. א' אמנם זכר את אזהרותיו של עו"ד יפתח, אבל התקשה להאמין ש"העבריין המוכה" הוא מדובב, ונזעק לסייע לו. יום לאחר מכן הוא כבר נפתח ודיבר בחופשיות על הרצח שבו נחשד. השאננות הזו עלתה לו במאסר עולם.
"העבריינים הכבדים באמת לא ידברו עם איש כשהם עצורים, ולא משנה מה", אומר עו"ד פלילי ותיק, "כל תרגיל משטרתי לא עובד עליהם. הם יכולים לשרוד גם חודש בתא מעצר מבלי לדבר עם איש, אבל יש את העבריינים היותר קטנים, שזחיחות הדעת והשחצנות גורמת לשתן לעלות להם ראש, והם אלה שלא ממלאים אחר הוראות עורכי הדין שלהם, פותחים את הפה בתוך אולפני ההקלטה, מפלילים את עצמם ומבלים בגלל זה שנים רבות בכלא".
כשהם לא יכולים להכניס את החשודים לתא סגור, מקיימים חוקרי המשטרה אולפני הקלטות מאולתרים. לא פעם הופכים ניידת משטרה, חדר בבית חולים או זינזאנה (משאיות המובילות עצורים מבית המשפט לבתי המעצר ובחזרה) לאולפני הקלטות ניידים, המתעדים כל מילה שיוצאת מפיהם של החשודים.
"לא פעם הסענו בכוונה שני חשודים ברצח בניידת אחת, מרושתת במצלמות ובמכשירי הקלטה שהותקנו על המראה הפנימית", מספר קצין מודיעין במשטרה. "במהלך הנסיעה אנחנו מביימים תאונת דרכים או פנצ'ר בגלגל, ואז משאירים את החשודים לבד דקות ארוכות, מתוך הערכה שהם ידברו ביניהם או יתאמו גרסאות על האירוע. זה עובד מצוין".
במקרה אחר, כשחשוד בתיק אונס היה מאושפז בבית החולים, התקין הצוות הטכני של היחידה המרכזית ציוד הקלטה בתוך ארונית בית החולים ועל כסא הגלגלים שלו, במטרה לתעד את מפגשיו עם חשודים אחרים, שהפלילו אותו.
בתואר "אולפן ההקלטות הפסטורלי ביותר" זוכה, ללא ספק, האולפן שהקימו חוקרי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב בחורשה סמוך לירושלים. לפני כשש שנים עצרה המשטרה שני תושבי יפו בחשד שירו לעבר בית קפה בעיר ורצחו אחד מבעליו. החשודים, באמצע שנות ה-20 לחייהם, הכחישו בתוקף, והחקירה נקלעה למבוי סתום. החוקרים החליטו לרקום תוכנית: הם סיפרו לחשודים שהם נלקחים לבדיקת פוליגרף במטה הארצי בירושלים. במהלך הנסיעה, בכביש העולה לירושלים, פרצה אל הכביש שוטרת צעירה בבגדים קרועים, שהתחזתה לנאנסת וניסתה להזעיק עזרה.
השוטרים עצרו את הניידת וירדו לעזור לה. הם ביקשו מהחשודים להמתין להם ליד קבוצת עצים בכניסה לחורשה, עד שיתפסו את החשוד ב"אונס". החשודים בלעו את הפיתיון, ונותרו לבדם בחורשה במשך 45 דקות, במהלכן החלו לתאם גרסאות לגבי הרצח שביצעו. הם רק לא ידעו שהעצים בלעו בשקיקה את דבריהם, והם הוקלטו וצולמו במלואם. התרגיל הזה שלח את השניים למאסר עולם.
הודו במעשה מתוך לחץ נפשי עמוק
אבל יש גם מקרים המציירים את אולפני הקלטות ככלי חקירה בעייתי יותר. כזה היה המקרה של שלושת תושבי כפר קנא – שריף עיד, יוסף סביח וטארק נוג'ידאת, שנעצרו באוגוסט 2003 בחשד שחטפו את החייל אולג שייחט. שייחט נעלם ב-21 ביולי באותה שנה, בעת שעשה את דרכו מהבסיס שבו שירת ליד צומת בית רימון לכיוון נצרת. שבוע לאחר מכן נמצא גופתו והתגלה כי הוא נרצח ורובהו נגנב.
שלושת החשודים שנעצרו תועדו באולפן הקלטות כשהם מודים שביצעו את החטיפה והרצח ממניעים לאומניים. רק לאחר שבילו תשעה חודשים במעצר, התברר שההודאות אינן תואמות את העובדות בשטח והמשטרה – בהסכמת השב"כ – החליטה לשחררם.
כעבור כמה חודשים נתפס הרוצח האמיתי, מוחמד ענבתאווי, שהשתייך לארגון טרור בשם "משחררי הגליל". הוא נדון למאסר עולם ועוד 15 שנה. שלושת העצורים סיפרו בדיעבד כי הודו במעשה מתוך לחץ נפשי עמוק. לפני כתשעה חודשים פסק להם בית המשפט בנצרת פיצוי בגובה מיליון שקלים, בגין מעצרם.
"זה הצד הבעייתי של אולפני ההקלטות", טוען עו"ד חימי, "היו כבר מקרים שאזרחים חפים מפשע הודו באותם אולפנים בעבירות חמורות שמעולם לא ביצעו בגלל שהיו בלחץ נפשי גדול ומעצם העובדה שהיו בבדידות במשך כמה ימים בתא עד לכניסת המדובבים. האולפנים האלה הם מקום מלחיץ מאוד, שגורם גם לאזרחים מן השורה, שלא ביצעו שום עבירה, להודות באשמה – רק כדי שהחוקרים יניחו להם".
אולפני הקלטה – הרשימה המלאה
20 בתי המעצר של המשטרה שיש בהם אולפני הקלטות נחשפים כאן לראשונה, בלעדי ל-mako.
תחנת אופקים, תחנת דימונה, תחנת ערד, תחנת אילת, כלא שקמה באשקלון, תא המעצר בתחנת אשקלון, תחנת אשדוד, תחנת לוד, תחנת רמלה, בית המעצר אבו כביר, תחנת מסובים, תחנת השכונות, כלא השרון, תחנת חדרה, תחנת נתניה, תחנת חיפה, תחנת עכו, בית המעצר קישון, בית המעצר גלבוע, תחנת נהריה.