ביולי 2011 נסגר הכביש המהיר 405 בלוס אנג'לס לשני הכיוונים למשך יומיים. המשטרה ציפתה לעומסי תנועה שכמותם לא ראתה שנים. האירוע, שכונה על ידי נהגים "קארמגדון" (carmagedon), סוקר בהרחבה ברשת abc בתוספת קלה – הרשת בדקה בעזרת אפליקציית הניווט waze מה הדרכים העקיפות הכי פחות עמוסות, ושידרה את הממצאים על המסך.
הרגע הלכאורה טריוויאלי הזה, סימן את waze כהבטחה הישראלית הכי גדולה בתחום הסטארט אפ מאז icq. בכל זאת, לא כל יום חברה ישראלית קטנה מרעננה מצילה את האמריקאים ממשהו שנגמר ב"מגדון".
כמו כל המצאה טובה, waze התחילה מצורך פרטי. מארק צוקרברג בסך הכל רצה ללכלך על הבחורה שזרקה אותו, ואהוד שבתאי, ממציא האפליקציה וטכנולוג ראשי, בסך הכל רצה משהו שאף גבר לא יודה שאין לו – אמצעי להגיע ליעד הכי מהר מבלי לשאול כיוונים. אשתו קנתה לו ליומולדת מכשיר GPS ושבתאי, שכבר היה הייטקיסט מנוסה, מצא בו פגמים מרגיזים. "נראה לי מאוד טבעי שאנשים ישתפו אחד את השני על הדרך שבה הם נוסעים", הוא מסביר לי במשרדים של ווייז. "התקשרתי לחברה שיצרה את ה-GPS והצעתי להם שאכניס את הרעיונות שלי למכשיר שלהם. התשובה הייתה שהם לא יוכלו לתת את המידע של המפות כדי לעדכן אותו".
"אתה צריך להבין שחברות המפות הם תאגידי ענק", מסביר שמוליק קרת, סמנכ"ל פיתוח עסקי. "כל GPS משתמש באחת משתי חברות מפות - TELEATLAS או NAVTEQ, שנעזרות במשאיות ורכבים כדי למפות את הכבישים שלהם. זה תהליך יקר, המפות מתעדכנות רק פעם בכמה זמן והלקוח צריך לשלם על כל עדכון".
שבתאי לא ויתר, ואז נולד הרעיון למיפוי עצמי – קהילה תיצור את המפות לבד, ותקבל מוצר חינמי שמתעדכן כל הזמן. הרעיון פשוט: הנהג נוסע בשטח עם סמארטפון, והאפליקציה ממפה את כל האזורים שהוא עובר בהם ומעבירה מידע על קצב ההתקדמות שלו. שבתאי התחיל את עבודת המיפוי לבד, ותוך ימים הצליח לארגן כמה עשרות חברים שמיפו את השטח ליד הבית שלהם. הקהילה גדלה מפה לאוזן ל-1,500 איש, וחיש מהר מופתה כל הארץ. אהוד, העייף מהמיפוי האינטנסיבי, פנה לאמיר שנער, היום סמנכ"ל הפיתוח בחברה. "עד אותו רגע הייתי חלק פעיל מהקהילה, סללתי כבישים עם שאר ה-1,499", מספר שנער. "ואז הבנתי שאפשר לרוץ עם זה קדימה ולהראות למשקיעים". יחד הם חיפשו שותף עסקי, מישהו שיודע להשיג כספים, והגיעו לאורי לוין, כיום מנהל החברה.
היום, קצת יותר מארבע שנים מאז שהוקמה החברה, יש לווייז 20 מיליון משתמשים, כ-1.8 מיליון מהם בישראל, והשאר מפוזרים באירופה, ארצות הברית, ואפילו במלזיה. מדי יום נוספים כ-50 אלף משתמשים חדשים. מאז שהוקמה גייסה ווייז השקעות בשלושה סבבים. באחרון שבהם, באוקטובר 2011, גויסו 30 מיליון דולר מחברת ההשקעות קליינר פרקינס, ומלי קא שינג מהורייזן וונצ'ורס – משקיע מהונג קונג שבין השקעותיו חברה די מוכרת בשם פייסבוק. המהלך הזה מבטיח את התרחבות החברה לסין ולאסיה. על פי התכנית העסקית, לחברה יש פוטנציאל של מיליארדים.
"כשהאנשים מווייז הגיעו אלינו התאהבנו בהם וברעיון שלהם די מהר", מספר מודי רוזן, שותף-מנהל ב-magma, חברת ההשקעות הראשונה ששמה את הז'יטונים שלה על ווייז. "המרכיב החברתי במודל העסקי נותן להם יתרון גדול על שאר האפליקציות ומכשירי הניווט – יש פה תכנים שחברות מפות לא יכולות לספק".
ב-2009 גייסה החברה סבב ההשקעות שני, שבו גרפה 25 מיליון דולר. אז גם הצטרף נועם ברדין, כיום מנכ"ל ווייז, שהתחיל את מהלך חדירת החברה לארצות הברית, וכרגע מפיץ את הבשורה במשרדי החברה בפלו אלטו. ברדין עוסק בעיקר בניסיון להחדיר את ווייז לתקשורת, בדומה לאותו שיתוף פעולה עם רשת abc.
"היה ברור לנו שאנחנו מביאים משהו שישבש את השוק", אומר שנער. "באנגלית אומרים DISRUPT – משהו שמערער, מפצל, משנה, גיים צ'יינג'ר. עד שהופענו מפות היו נבנות על ידי מפלצות ענק עם המון כסף".
המודל אגב לא השתנה מרגע השקתה המצומצמת של האפליקציה – הנהגים, כלומר אתם, מעדכנים את המפות בזמן אמת, ומתריעים על עומסי תנועה, תאונות דרכים, מכמונות מהירות או אירועים אחרים בכבישים. הגאונות של האפליקציה היא לא רק בכך שהיא מנווטת את המשתמש אל מעבר לפקקים בדרכים חלופיות באמצעות העדכונים והדיווחים, אלא גם בזה שלמשתמשי waze יש את המפות הכי מעודכנות בכל רגע נתון.
עשרה מיליון זה כלום
בבניין החברה ברעננה אף שלט לא רומז על קיומם. אפילו הלוגו – בלון השיחה על הגלגלים – לא נראה בשום מקום. מישהו אקראי מפנה אותי למשרדים – חדרים מרווחים, נעימים, מטבח גדול עם חמישה סוגי קפה ומכונת אספרסו. הרבה חללים פתוחים, וגם סממן החובה בכל משרד הייטק קצת מצליח – חדר קטן לאקסבוקס.
שנער, סמנכ"ל הפיתוח, כמעט מתנצל על השפע המינימלי הזה. "עכשיו יש קצת יותר כסף, אבל זה לא כסף שלנו. בכל זאת החלטנו שחשוב שלאנשים יהיה מקום להתפרק". כמה מתכנתים נכנסים למטבח לאכול עוגיות. סגוויי ושולחן ביליארד כמו בגוגל לא תמצאו פה. החבר'ה במטבח עושים קצת צחוקים, אבל די מהר חוזרים לעבוד.
"רוב האנשים שפה נמצאים איתנו מהתחלה", אומר שנער. "עד לפני חצי שנה היינו במשרדים קטנים הרבה יותר. אחרי סבב ההשקעות האחרון החלטנו להתרחב, ובחרנו בכוונה במשהו לא מפואר מדי".
"התאמצנו לקחת את המשרדים האלה ולכער אותם", מוסיפה בחיוך יעל אליש, מנהלת השיווק של החברה, שמצטרפת לשיחה ביחד עם שמוליק קרת, מנהל הפיתוח העסקי, ושבתאי, ממציא האפליקציה. אני יושב מול הרביעייה הזאת ומנסה להבין למה במקום לשמוח על כתבה, הם נראים כאילו תפסתי אותם מעתיקים במבחן.
"אנחנו לא רוצים שתהיה כתבה על חברה מצליחה", עונה שבתאי. "אנחנו עוד לא מצליחים, בטח לא ברמה עולמית. אנחנו צריכים להוכיח את עצמנו כל יום". "כל הישג שאנחנו מגיעים אליו – מספר משתתפים, יישום חדש, מיד יש מחשבה להישג הבא. תמיד מסתכלים קדימה", מוסיפה אליש, שנבחרה לאשת השיווק של אוקטובר 2011 בזכות התפוצה הרחבה של האפליקציה.
"אנחנו לא רוצים שאנשים פה יתחילו לחשוב שמדברים עליהם ויתנהגו כמו רוקסטארז", נותן קרת את השני סנט שלו, בעודו לבוש בחולצה שנראה שקנה בליווי'ס עודפים. לא בדיוק החומר ממנו עשויים רוקסטארז.
אבל הולך טוב, אני מתעקש, וחוזר על הנתונים. "בישראל הולך טוב", עונה שנער, "אבל עשרה מיליון בעולם משתמשים זה כלום".
האפליקציה תומכת במערכות ההפעלה של IOS, אנדרואיד, Windows Mobile, סימביאן ובלאקברי. כשאתם קונים סמארטפון חדש, רוב הסיכויים שהמפעיל הסלולרי כבר התקין אותה במכשיר, כחלק מחבילה מומלצת.
אם בארץ עיקר השיווק נעשה מפה לאוזן, בחו"ל אליש עבדה הרבה יותר קשה. באירופה, למשל, המפות התחילו מאפס, והקבוצה הייתה צריכה לגייס את הקהילה שתיצור אותן. כדי ליצור את המפות בארצות הברית, ווייז פנו לאמריקאים בשפה שלהם ויצרו משחק בסגנון פאקמן – לנהג שנסע באזור לא מוכר הופיעו על המסך עיגולים ופירות שהרכב "אכל" תוך כדי נסיעה.
"פנינו לבלוגרים ואנשים משפיעים כדי שידברו על האפליקציה", אומר שנער. "הרבה תמכו ורצו להיות חלק מהרעיון. כשעשינו את הפאקמן, קיבלנו פניות מבלוגרים ששאלו איך להסביר לנשים שלהם שהם מאחרים הביתה כי הם אוכלים פירות ומתנות בדרך".
הייתם אומרים שווייז היא אפליקציה גברית?
אליש: "בהתחלה 95 אחוז מהמשתמשים היו גברים. כשהתחלנו להיות מיינסטרים הצטרפו הנשים".
קרת: "בחו"ל אנשים הרבה פחות סבלנים, לכן תמיד הנמכנו ציפיות. אם האפליקציה לא עובדת מעולה, היא לא תשרוד. האפליקציה הרי נמצאת ב-appstore. כל אחד יכול להוריד אותה, אבל היא ממש לא יעילה כשאין מפות. היה לנו חשוב שמי שמוריד אותה יידע שזה בבניה, ושהוא חלק מהבניה. זאת גם הסיסמה שלנו - The more you drive, the better it gets.
למרות החששות והזהירות, משתמשים בכל העולם התאהבו באפליקציה. "כשמשתמשים גילו טעות, הם הרגישו בעצמם שהם צריכים לנסוע יותר", אומר קרת.
את כל הבנייה הזאת ווייז עושה ללא שום מסע פרסום, מתוך אמונה שכשמשהו טוב, יידעו עליו. לשמחתם זה עובד. באיטליה ומלזיה, למשל, יש מפות כמעט מלאות בלי שמישהו מאנשי הפיתוח יעבוד שם על עידוד האפליקציה.
אחת התכונות האחרונות של האפליקציה, היא חיבור בין השעה שבה היא נדלקת לצרכי הנהג. לדוגמה, אם אדם יוצא כל יום בשעה שבע לעבודה, ברגע שיפעיל את ווייז הוא יישאל אם הוא בדרכו לעבודה. אם יענה כן, מיד יוצע לו המסלול היעיל ביותר על סמך הנתונים שכבר נאספו מנהגים אחרים הנוסעים בדרכים.
"משתמש אחד סיפר לנו שהתכונה הזו של האפליקציה כמעט הרסה לו את הנישואים", מספר שנער. "הוא היה נוסע כל שבת בחמש לחברה שלו מירב. אחרי כמה זמן הם נפרדו והוא התחתן עם מישהי אחרת. שבת אחת הוא נכנס לאוטו עם אשתו והדליק את ווייז. מיד הופיעה לו השאלה – 'האם אתה נוסע למירב?' הוא היה צריך לתת הרבה הסברים לאשתו כדי שתאמין שהוא לא נוסע למירב".
קרת: "אם האפליקציה המשיכה לשאול אותו אחרי כל כך הרבה זמן, אני מאמין שהוא עדיין היה נוסע למירב".
חוששים עדיין מהעתיד
כשאני שואל את הרביעייה על העתיד, נראה שהם קצת חוששים. "אם אתה מספר על תוכניות, תמיד עלול להיות מישהו שייקח אותם", אומר קרת. הם כן מוכנים לספר שיש עבודה על מסלולים עם עצירות – 'קח אותי למקום הזה עם עצירה דרך תחנת דלק'. יישום חדש נוסף יעבוד על בדיקת מחירים של תחנות דלק, משהו שיותר רלוונטי בארה"ב, שם מחירי הדלק שונים בין חברה לחברה. לאפליקציה בארה"ב נוסף גם יישום שאומר את שמות הרחובות ומתריע על סכנות קרובות.
עוד תכנון עתידי ומבטיח, הוא לאפשר למתכנתים חיצוניים להיכנס לאפליקציה, ובכך לאפשר אולי שיתוף פעולה עם גוגל. על פי המנכ"ל ברדין, הענקית היא המתחרה היחידה של החברה הקטנה מרעננה.
ברדין הוסיף כי ווייז מתכננת גם לשלב את התוכנה שלה במערכות חיישנים שונות בכלי רכב. בהנחה שבעתיד כל המכוניות יהיו מחוברות לרשת האינטרנט, שילוב האפליקציה עם מידע שמגיע מאמצעים כמו מצלמות הרכב, מערכת חיישני הטמפרטורה ומזג האוויר, יכול להניב מידע יקר ערך עבור הנהגים. כך למשל, כלי רכב אחד יוכל להתריע בפני אחרים על מקום שבו התחיל לרדת גשם, או להמליץ לנהג להיכנס למוסך הנמצא בקרבת מקום במקרה שחיישני הרכב יבחינו כי הגיע הזמן לטיפול. עד אז, ווייז הולכים להיות חלק בלתי נפרד מהתרעה בפני נהגים על 200 מכמנות המהירות החדשות שפוזרו ברחבי הכבישים המהירים.
הם מקבלים מיילים אסירי תודה על המוצר מדי יום, ושלל הצעות מנהגים שמתנדבים לסקור את השטח. "זה הדבר שהכי לא ציפינו לו", אומר שנער. "ידענו שהמוצר טוב, ידענו שיש מצב לעשות כסף, אבל לא חשבנו שזו תהיה התגובה".
"כמובן שיש גם אנשים לא מרוצים, וברור לנו שכשהכתבה הזו תצא, יהיו המון תגובות של 'חרא תוכנה, רק טעויות'. אנחנו מנסים להקשיב גם לכל הכועסים כדי להשתפר כל הזמן".
אולי אנשים מרגישים שיש פה איזו אידיאולוגיה - מוצר שנעשה על ידי האנשים בשביל האנשים, בלי שאיזה גורם חיצוני יגזור עליך קופון
שנער: "ברור שאנחנו מאמינים בכוח של האנשים. אנחנו מאמינים שאנשים ביחד יכולים לעשות הכל. אבל להגיד לך שמשם התחלנו? אני לא יכול. אני רק יודע שאנחנו מאוד שמחים עם מה שזה נהיה".