לפני כחודשיים בנימין נתניהו החל להשתמש בסמארטפון. כל עוד כיהן כראש ממשלה, לא היה לו טלפון סלולרי פרטי. אחרים חייגו בשבילו. כך היה ברוב שנות בגרותו. מחוץ למגזר החרדי, הוא בוודאי אחד האנשים האחרונים בישראל שעדיין לא החזיק בטלפון חכם, אבל גם לזה בא הקץ. עכשיו הוא לומד להשתמש בו, כמו עולל טכנולוגי, לראשונה בחייו.
העובדה שלנתניהו אין טלפון משכה לא מעט תשומת לב לאורך השנים (כמעט כמו העובדה שאין לו כרטיס אשראי), אבל אפילו מחשב אישי אין לו. נתניהו הסביר זאת בצורך במידור. יש מי שחושב שזה מוזר. הפוליטיקאי שנראה הכי טכנולוגי, הכי מעודכן, הכי רלוונטי; זה שדיבר כל היום על תעשיית ההייטק ומלחמות הסייבר; האיש שעקף את התקשורת המסורתית עם מערך דיגיטל אפקטיבי ועשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות – אפילו בטיקטוק יש לו 350 אלף עוקבים – מעולם לא החזיק בטלפון חכם כמו שיש לכולנו. אחרים צייצו בשבילו. ועכשיו, אמרו לי יועציו, הוא לומד להפעיל את הסמארטפון.
מה, צחקתי, להוריד אפליקציות? איזה אפליקציות, ענה אחד מהם ונעץ את עיניו בשולחן במבוכה, הוא עוד בשלב השיחות הפשוטות – הן כל הזמן מתנתקות לו. אבל ביבי לומד מהר, הרצין וירה את הטקסט המוכר: הוא הרי כל כך מוכשר וחד ומעודכן.
אז ביבי לומד לעבוד עם הטלפון. קודם שיחות, אחר כך יגיעו גם האפליקציות. אולי יתחיל לצייץ בעצמו בטוויטר, אולי יתמכר למשחקי אונליין, אולי יצלם סרטונים מטופשים לטיקטוק עם ילדיו. איך כתבו עליו צייצנים אחרי שצולם ממתין למזוודות בשדה התעופה? כאחד האדם.
בינתיים בנתב״ג
— ישי כהן (@ishaycoen) August 15, 2021
כאחד האדם: נתניהו, רעייתו והבן יאיר בדרכם לחופשה בארה״ב. pic.twitter.com/qpZ9V4EDAO
זה היה ביתם
העקירה מבלפור קשה על בנימין ושרה נתניהו. קשה לו, קשה לה. 12 שנים רצופות הם היו שם: גידלו את הבנים, אימצו כלבה, התבגרו כמשפחה. כמו בשיר של מני בגר מהאייטיז, זה היה ביתם; ועכשיו הם, עם כל הזיכרונות, נעלמים.
יוסי ורטר סיפר ב"הארץ" ששרה נתניהו חזרה לבית בבלפור לאחר שפונה. "בצהרי היום, עלתה לקומה השנייה, נכנסה לחדר השינה, ושנצה", כתב. "לא נורא, התעייפה. למי אכפת, למה להיות קטנוניים''. העובדים דיווחו מיד הלאה: "הגברת", כמו שדרשה שיכנוה, נמה. ואז קמה, והלכה – אולי לבית ברחוב הפורצים, אמרה אחת מהם, וכיוונה לווילה שהמשפחה השמישה לאחרונה למה שתואר כ"צרכי שרה". בחודשים האחרונים, כשרעש ההפגנות שטף את הבית בבלפור, כשכבר התחוור כי קרוב יום הפקודה, הבית הנוסף עבר מקצה שיפורים בהתאם לדרישות הגברת. אבל האוהל עדיין לא ניטע שם.
לפני כחודשיים החל נתניהו להשתמש בסמארטפון. הוא מעולם לא החזיק בטלפון חכם, עכשיו הוא לומד. הוא עוד בשלב השיחות הפשוטות, אומר אחד מיועציו. הן כל הזמן מתנתקות לו
"אני יודע מה זה לאבד בית", אמר נתניהו למתנחלי עמונה לקראת פינוי היישוב ב-2016 על פי הפרסום ב"ידיעות אחרונות". נתניהו התכוון לפעם הקודמת שבה עזב את מעון ראש הממשלה, לאחר התבוסה בבחירות 1999. "נאלצנו ללכת לשרתון פלאזה", סיפר. אם כך הרגיש כשהיה אדם צעיר לאחר כהונה קצרה בראשות הממשלה, אפשר לשער איך הרגיש כש"איבד את הבית" בבלפור שוב, אחרי יותר מעשור, והוא כבר לא איש לא צעיר. הוא בן 72, היא בת 63, ועתידם – מי ישורנו?
זה לא רק הצורך הפוליטי במעמד ראש הממשלה, וגם לא רק הצורך המשפטי (אולמרט טוען שלו היה מנהל את משפטיו מלשכת רה"מ התוצאות היו שונות). זה גם עניין מרכזי בחיי משפחת נתניהו: הכסף. כלומר, הוצאת כסף.
בבלפור עבדו דרך קבע שבעה-שמונה אנשים. עובדים נוספים תחזקו – על חשבון המדינה – את הבית הפרטי בקיסריה. מעת לעת נוספו לעובדים הקבועים תגבורות מליגת העל של המטבח והסטיילינג הישראלי. בשנה האחרונה נוספו לזה עבודות שיפוץ, אחזקה ואבטחה בבית שלישי, ברחוב הפורצים, בירושלים. זו הווילה שירש עם אחיו עידו מהוריו (ב-2016 רכש איש העסקים ספנסר פרטרידג' את חלקו של האח). גם את עלות הבית הזה – מאות אלפי שקלים – מימנה המדינה. המון עובדים, המון הוצאות, המון כסף.
בני הזוג נתניהו התרגלו לאורח החיים הזה: אנשים שמנקים עבורם, מכבסים, מגהצים, מבשלים. עלותו נאמדה במיליוני שקלים במימון המדינה. קל להתרגל לזה. אבל מה עכשיו? מי יבשל וינקה? מי יתחזק את החצר? מי ימרק את הבריכה? ובעיקר – מי ישלם?
המדינה הפסיקה את המימון, לפי הנחיית היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עם השבעת הממשלה החדשה. גם הליכוד מקשה על נתניהו על מימון הוצאותיו הפרטיות. מבקר המפלגה, שי גלילי, דרש מנתניהו הבהרות באשר להעסקת אנשים חדשים בשורות התנועה. מדוע, למשל, החלו להעסיק במצודת זאב, את אפי אזולאי, שהיה אב הבית בבלפור (למשפחת נתניהו, כידוע, היסטוריה ארוכת שנים עם אנשים שמילאו את התפקיד). העסקתו, כתב גלילי, חשודה ונגזרת משיקולים "בדמות מציאת תעסוקה ללא שקיים כל צורך חיוני" (דובר הליכוד אלי ורד חזן בחר שלא להגיב).
הזוג נתניהו התרגל לחיות באורח חיים שעלותו נאמדה במיליונים. אנשים ניקו עבורם, כיבסו, גיהצו, בישלו. אבל המדינה הפסיקה את המימון וגם הליכוד מערים קשיים. מה עכשיו? מי ישלם?
והיה גם המזגן בקיסריה. "פרשת הצ'ילר". בכאן 11 פורסם כי ימים ספורים לפני שנתניהו סיים את תפקידו כראש הממשלה הוא ביקש להחליף את הצ'ילר של המזגן בחווילה הפרטית שבקיסריה. זו טכנולוגיית קירור אמינה ויקרה; המזגנים האלה, אומרים בעלי מקצוע, כמעט ולא מתקלקלים. לכן הם יקרים לאין שיעור מהמזגנים הביתיים הרגילים. העלות הוערכה בסכום שנע בין 70 ל-120 אלף שקלים. אבל למדינה נמאס, והיא סירבה. חזקה עליה שידעה למה.
הזוג נתניהו, שדחה את השתקעותו המלאה בקיסריה, החל להתגלגל על מזוודותיו מבית מלון אחד למשנהו. כשהכנסת עבדה הם חזרו לפלאזה בירושלים, על חשבון המדינה (מתוקף היותו של נתניהו חבר כנסת). בימים אחרים שהו בסוויטה במלון איילנד בנתניה, שם נערכו גם פגישות עבודה. והיה גם את סוף השבוע בדן כרמל בחיפה. מיכאל שמש חשף ב"כאן" שנתניהו שילם כ-2,000 שקלים בלבד עבור כל לילה בסוויטה החיפאית, שמחירה עומד על פי אתר המלון על כ-9,000 שקלים. לא ידעתי, הגיב נתניהו, והוריתי להשלים את החסר (את עלות האירוח של המאבטחים, אגב, מכסה המדינה).
החברים בסיעת הליכוד צוחקים, ואז בוכים: בגלל שלא רצה להתבשל בקיסריה, הוא נשאר בבניין הכנסת – ומאלץ את כולנו להישאר איתו.
כאחד האדם: בנימין נתניהו בחוף פולג pic.twitter.com/LPpHoyehbG
— uricovagerev (@uricovagerev) July 31, 2021
הפרת אבטחה
את לשכת ראש הממשלה עזב נתניהו כמתאגרף מובס, כמי שכפאו שד. יום קודם נשא בכנסת את נאומו הראשון כיו"ר האופוזיציה, מחרף ומגדף את הקואליציה החדשה, עם אפס כבוד ליריב, אפס ממלכתיות. אנחנו עוד נחזור, סיכם באנגלית-אמריקנית. למחרת, בתוך חצי שעה, סיים את החפיפה עם ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. חצי שעה. לא הייתה שם טיפת כבוד, אפילו לא "הצלחתך – הצלחתנו".
באותו הזמן הוחלפה מכונית השרד ששירתה אותו כראש ממשלה במכונית השרד השמורה ליו"ר האופוזיציה. עדיין אאודי 8, עדיין משוריינת, עדיין שווה מיליונים – אבל ישנה יותר. עדות מתגלגלת, בלתי פוסקת, לאסון שאירע אותו עם הגירוש מבלפור. מאז, בכל פעם שהוא מתיישב באוטו, נדמה שכל פרט זועק: היה ונגמר. הריפוד נראה שחוק (הוא לא), יש תקלות במנוע (לא ממש), הרכב לא מאיץ (הוא מאיץ). מה קרה למזגן? ולמה האוטו לא זז? מי יכול לנסוע בעגלה כזו?
יאיר נתניהו התמקם בדירה המשקיפה לים בצפון ת"א. רק לאחרונה טען שאין לו יכולת כלכלית, לאחר שהפסיד בתביעת דיבה. הבקשה נדחתה לאחר שהוכח כי הוא מחזיק למעלה ממיליון שקלים בחשבונותיו
נורא מכך: האבטחה צומצמה. אין שיירות יותר, אין דילוגים על פקקים. הותירו לו רק שלושה מאבטחים – ורק אחד מהם מהיחידה לאבטחת אישים של השב"כ. ברזולוציות אליהן מגיע נתניהו, גם אובדן מאבטחים מיחידת האם היא סמל סטטוס שאבד.
12 שנים התנהלו חייו בתוך בועה מבודדת. לפעמים מאחורי וילונות שחורים. תמיד מאחורי שרשרות של מאבטחים שחצצו בינו לבין הקהל הרחב. ולפתע, כל זה נעלם באחת. פתאום זרים ניגשים אליו, יכולים לגעת, לחבק, למשוך, לצבוט, לטפוח על שכמו. יא וולי, נדהמה מישהי שראתה אותו בלובי המלון בנתניה, חשבתי הוא יותר גבוה.
והוא, הוא לא רגיל לקרבה כזו. שנים שלא באה זיעת אדם זר באפו. זה נורא מוזר לו, הסבירו אנשים שהיו עמו באירועים הספורים שבהם נכח מאז עזב את בלפור, הוא לא רגיל להתחכך ככה באנשים-סתם. זה לא נעים. זה מוכר. וזה גם נורא מסוכן עכשיו, בגלל הקורונה. בכל זאת, האיש נמצא מפאת גילו בקבוצת סיכון.
חוסך כספו, אוהב בנו
יאיר ואבנר עדיין סמוכים, בעצם, על שולחן ההורים. אבנר בן ה-26, תלמיד בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עבר בסוף השנה להתגורר עם בת זוג בשלוש השנים האחרונות, נוי בר. הם שכרו דירה נאה, רחבת ידיים, בשכונה חדשה בגליל ים שבדרום מערב הרצליה, בפרויקט של "מחיר למשתכן". בר, בת 27 מכרמיאל, לומדת גם היא באוניברסיטה העברית, סטודנטית לתואר שני במדע המדינה ותקשורת. היא תורמת את חלקה לקמפיינים של נתניהו גם מבלי להיות מועסקת בהם: בעבר הייתה ראש מערך ההסברה של תנועת "אם תרצו", והיום היא הדוברת של ח"כ עמיחי שיקלי – איש ימינה שערק מעשית, גם אם לא פורמלית, לשורות נתניהו.
יאיר יצא מבית ההורים והתמקם בדירה אופנתית על הצוק המשקיף על הים בצפון תל אביב; הרבה יותר יאפי מאחיו, הרבה יותר יקר. ומנקר עיניים. רק במרץ האחרון טען בפני בית המשפט ש"אין לי יכולת כלכלית והנזק שייגרם לי הוא רב מנשוא" לאחר שחויב בתשלום רבע מיליון שקלים (ועוד 30 אלף שקלים החזר הוצאות משפט) לעורך "וואלה!" לשעבר אבי אלקלעי בגין הוצאת דיבה. הבקשה נדחתה לאחר שהוכח כי נתניהו הצעיר מחזיק למעלה ממיליון שקלים בחשבונותיו, ועל הסכום נוספו 7,500 שקלים בגין הוצאות משפט.
אילו הורים לא יסייעו לבנם לכסות בור כלכלי שכזה – מה עוד שכל הבור נפער בשל הקמפיין האגרסיבי שניהל למען אביו?
יאיר פעיל מאי פעם בשירות אביו. הוא נמצא שם כל הזמן, מופקד מטעם עצמו על תחזוקת התווים הרעננים בדימוי של נתניהו. מסתיר את אותות הגיל, את צלקות אתגרי החיים. עושה בכל בוקר שמיניות באוויר כדי להזין את התדמית של אבא כאדם מחובר, רלוונטי, מגיב במהירות הברק. גם כשהיה עם הוריו בחופשה בהוואי, נשארה בארץ השלישייה שניהלה את הדוברות והניו-מדיה של נתניהו בעת שכיהן כראש הממשלה – יונתן אוריך, טופז לוק ועופר גולן. שכרם אמנם קוצץ על ידי הליכוד, ואוריך חבר למנהל הקריאייטיב שרוליק איינהורן עימו עבד במערכות הבחירות האחרונות (אימו היא טליה איינהורן, חברת הוועדה למינוי בכירים שזומנה בשבוע שעבר לשימוע אצל רה"מ בנט בעקבות פרסום פוסטים נגד הממשלה). אבל הם כולם ממשיכים בקמפיין המתגלגל. הרגל על הגז, בלי היסוס, בלי חשבון נפש. רק עם הרבה פחות כסף (אבל יותר ממה שקיבלו בשעתו נפתלי בנט ואיילת שקד, בעת שעבדו בקמפיין החזרה לבלפור הקודם של נתניהו). האתגר עתה הוא כפול. לא רק ראשות הממשלה על הפרק, אלא גם השגת עסקת טיעון מצוינת. ואולי זה העיקר.
אבנר נתניהו עבר להתגורר עם בת זוגו, נוי בר, בדירה נאה בהרצליה. בר היא הדוברת של ח"כ עמיחי שיקלי - איש ימינה שערק מעשית, גם אם לא פורמלית, לשורות נתניהו
שרה, יאיר ואבנר נהנים גם עכשיו משירותי האבטחה שהמדינה מספקת להם. הבנים היו ילדי ראש הממשלה הראשונה שזכו לאבטחה צמודה, כולל מכוניות ונהגים. כמו שרים. בשלהי כהונת אביהם הוחלט – בניגוד להמלצת השב"כ לעצם הצורך לאבטחם – שאבטחת בני המשפחה תימשך שנה לאחר תום הכהונה. בסוף השנה תסתיים תקופת ה"הסתגלות". משפחת נתניהו, מגחכים בסיעת הליכוד, תצטרך להתחיל לשלם על תנאי החיים שהתרגלה אליהם.
שמעון פרס נהג לומר במצבי משבר מעין אלה שמשהו עוד ישתנה, צריך רק לחכות. אולי הממשלה תיפול, אולי יהיה צונאמי, אולי המשיח יבוא. משהו יקרה. ואז יעלו אליו לרגל ויתחננו – ביבי הושע נא. ביבי, חזור הביתה. לבלפור. אבל עד שזה יקרה – צריך לחסוך.
לחסוך הם יודעים. הארכיונים מלאים בעדויות על כך. אבל עכשיו, כשהמדינה הפסיקה לממן את אורחות חייהם, הם מקפידים שבעתיים. אפילו בדרך לחופשה הם חסכו: אחרי טיסה ארוכה, עייפים ורצוצים, העדיפו להישאר באולם הנוסעים – עם המזוודות ועם הקורונה – ולחסוך כמה מאות דולרים על ההמתנה בטרקלין של שדה התעופה.
גם בארץ הם חוסכים. כך, למשל, כששרה הגיעה לקנטינה בשדרות רוטשילד בתל אביב – מסעדה שהיא גם מועדון פוליטי-עסקי, כזה שבאים אליו כדי להפגין נוכחות. היא הגיעה עם שכניה מקיסריה, פנינה ומשה אדרי, מבעלי סינמה סיטי ו-NMC יונייטד. באותה שעה ישב שם, כרגיל, רוני מאנה, פעם חבר ועכשיו אויב. צריך להבין: ההגעה לקנטינה היא באמת טקס בעל משמעות פוליטית. לכאן הגיע, למשל, גדעון סער עם רעייתו גאולה אבן למחרת הכרזתו על פרישה מהליכוד. וכשמגיעים לכאן, ברי שהכל עוקבים אחריך עם זכוכית מגדלת: איך את נראית, מי משלם על הארוחה. האמת היא ששאלת התשלום אפילו לא עלתה על הפרק. ברור מי משלם.
הזוג נתניהו מתגלגל ממלון אחד למשנהו. בסוף שבוע אחד ישנו בדן כרמל בחיפה (בתמונה) בסוויטה שעלותה 9,000 שקלים, אך שילמו 2,000 בלבד. לא ידעתי, הגיב נתניהו לפרסום, והוריתי להשלים את החסר
באותם ימים חגג משה אדרי יום הולדת 70 ברוב עם והדר. נתניהו נאם ודיבר בשבחו של חתן השמחה. בקהל – תערובת נוצצת של אנשי עסקים וקולנוע – עלתה תחושת חמיצות. "היו לי עקצוצים בכל הגוף", סיפרה לי שחקנית מפורסמת, "אני הרי הפגנתי נגדו בבלפור. כולנו הפגנו. אז לקבל אותו ככוכב האירוע? אבל מה יכולתי לעשות? זה משה אדרי, המפיק הגדול של הקולנוע הישראלי. כולנו שתקנו. תקעתי את העיניים ברצפה. מחאתי כפיים. החלפתי מבטים נבוכים עם המון חברים שנהגו כמוני – כיבדו את אדרי וקברו את עצמם מבושה".
האורקל מהוואי
לפני כשלושה שבועות הם טסו לחופשת שחרור. רק ביבי, שרה ויאיר, באי הקסום לאנאי שבהוואי – הכי רחוק מבלפור, הכי קרוב לגן עדן. כמעט כל האי נמצא בבעלותו של המיליארדר לארי אליסון, מייסד חברת התוכנה "אורקל" שמנהל במקום חממה למיזמי בריאות ונופש (שילמתי על החופשה מכיסי, הודיע נתניהו). זה מקום ירוק, חדשני, אידאלי למולטי-מיליונרים שמבקשים להתרחק מההמון הסואן וממרבצי הקורונה. אליסון ניצב היום במקום השמיני ברשימת עשירי העולם של "פורבס" (הונו מוערך ביותר מ-117 מיליארד דולר), הוא תמך בנשיא לשעבר דונלד טראמפ, תרם עשרות מיליוני דולרים לצה"ל – והוא גם אחד מ-333 עדי התביעה במשפט נתניהו. נתניהו, על פי העדויות, תיווך בניסיון מכירת "ידיעות אחרונות" לאליסון וניסה לשכנע אותו לרכוש את "וואלה!". גידי וייץ פרסם בשנה שעברה ב"הארץ" כי אליסון גם שכנע את ארנון מילצ'ן לוותר על שירותיו של עו"ד בועז בן צור כדי שזה יוכל להוביל את ההגנה המשפטית של נתניהו.
הפגישה בין נאשם לעד תביעה מותרת, ובתנאי שלא נעשה במהלכה ניסיון להשפיע על העדות. אבל בשביל מה להסתכן? חסרים איים קסומים אחרים בעולם? אין עשירים אחרים שישמחו לארח את ראש הממשלה לשעבר? אין מי שישמח להקשיב לניתוחיו הפוליטיים, לרכילויות על מנהיגי העולם? למה דווקא עד התביעה?
נצפה הבוקר בפילאטיס בלנאי: pic.twitter.com/7eO28aPKVb
— מיכאל האוזר טוב (@HauserTov) August 24, 2021
אלא שמלבד העניינים המשפטיים, לאורקל יש אינטרסים עסקיים כבדים בישראל. לפני חודשים אחדים הפסידה במכרז הענן הממשלתי הענק – 4 מיליארד שקל בשלב הראשון ועוד 1-1.5 מיליארד שקל מדי שנה. בשבועות האחרונות מנהלת החברה מלחמה משפטית ותקשורתית בתוצאות המכרז. משרד עורכי דין גדול נשכר והגיש עתירה לבית המשפט. מנהלים בכירים הגיעו לישראל ופגשו לוביסטים, עורכי דין, אנשי תקשורת ופוליטיקאים. המנכ"לית הישראלית-אמריקאית צפרה כץ הגיעה לארץ וסיפרה על המחויבות של אליסון ושלה לישראל. ימים אחדים אחר כך, ביבי הגיע ללאנאי ופגש במסעדה את אליסון. כמה שווה לאיש עסקים בינלאומי פגישה עם פוליטיקאי כמו נתניהו?
ומה האינטרס של נתניהו, אם לא ענייני המשפט? האם נתניהו אוסף תרומות כדי לכסות על חובות הליכוד (כמאה מיליון שקלים)? האם הוא אוסף תרומות לניהול משפטו ולאחזקת המערכת שסביבו? האם עלתה השיחה בין השניים שאלת עתידו האישי של נתניהו? עופר גולן, דובר המשפחה, אמר ל-n12 כי "מדובר בחופשה פרטית ראשונה של ראש הממשלה לשעבר נתניהו אחרי 12 שנים, שמומנה על ידי משפחת נתניהו". בקיצור, לכו חפשו את החברים שלכם.
ואולי פשוט לא אכפת לו. "במקום להיות פה בזמן שהקורונה משתוללת, נתניהו נופש בהוואי בצד השני של העולם כאילו הוא אזרח פרטי ועוד מאריך את החופשה", צוטטו בכירים בליכוד, "זה חוסר אחריות וניתוק". אין כמעט בליכוד אנשים שחושבים אחרת. אבל הם מתדרכים רק שלא לציטוט, מדברים שלא לייחוס. בתקשורת הם שותקים.
יום הדין
בית המשפט המחוזי בירושלים יחדש את הדיונים במשפט נתניהו אחרי ראש השנה, ב-13 בספטמבר. בגלל החגים יהיו רק שלוש ישיבות. באוקטובר יחזרו לקצב עבודה מלא, שלוש ישיבות בשבוע. בשעתו, כשהיה ראש ממשלה, בית המשפט ויתר לנתניהו על התייצבות לשמיעת עדותו של מנכ"ל "וואלה!" לשעבר אילן ישועה. ספק אם יסכים לוותר שוב.
המשפט צפוי להתנהל עוד ארבע-חמש שנים במחוזי, לפני הערעורים הצפויים. אפשר להעריך את עלות ההגנה במיליוני שקלים. שורה ארוכה של סנגורים, חלקם מצמרת המקצוע, הייתה מעורבת בתיקי נתניהו. כמעט כל תלמידיו הבכירים של יעקב וינרוט כבר היו שם, כמעט כולם כבר פרשו. חלקם מודים שנשברו מההוצאות הכספיות הכבדות שנגרמו להם אל מול הקשיים בקבלת שכר לעבודתם. לעו"ד יוסי כהן (לא תלמיד של וינרוט), שטיפל בתיקי שרה ויאיר, זה אפילו עלה לאחרונה ב-90 אלף שקלים, לאחר שהוציא את דיבתו של מני נפתלי בשליחות המשפחה והפסיד במשפט (עו"ד דוד שמרון ישלם לנפתלי עשרת אלפים שקלים). שרשרת העזיבות, כך נראה, לא הסתיימה; נודע לי כי ימים אחדים לפני שנתניהו נסע להוואי, אחד מעורכי הדין בצוות ההגנה סיפר כי הוא שוקל להתפטר בשל העיכוב המתמשך בתשלום שכר הטרחה.
אם ההגנה המשפטית יקרה כל כך, אבל נתניהו לא מוכן לשלם עבורה, למה שלא ילך לעסקת טיעון?
אנשי נתניהו נחרצים: אין מה לדבר על עסקת טיעון.
פקידים בכירים במשרד ראש הממשלה מסבירים זאת בפשטות: ביבי ראה איך שרה עבדה על עסקת הטיעון שלה בתיקי המעונות, הם אומרים, איך ההתעקשות למשוך את המשא ומתן עד הרגע האחרון קנתה לה עסקה נהדרת. אז הוא למד ממנה. לכן, המו"מ יימשך כמו מסטיק – עד שתגיע, כך הוא מאמין, הצעה טובה.
אבל המציאות השתנתה. נתניהו ינהל את התיק הזה ממנהרות האופוזיציה. כוחו הפוליטי תש, הוא נחלש מיום ליום. בכירי הליכוד כבר מתחרים בגלוי על ירושתו. השליטה בסיעה אבדה לו (ראו איך המועמדת שלו לוועדה לבחירת שופטים, קרן ברק, הפסידה בהצבעה הפנימית בליכוד). אפילו עם יוסי כהן, ראש המוסד בדימוס, התקררו היחסים. הסיכוי לחזור לבלפור בעתיד הנראה לעין הולך וקטן, ההוצאות הולכות וגדלות. נתניהו לא יוכל למשוך את ההחלטה על המשך ניהול המשפט לעד.
בינתיים, ערב ראש השנה החדשה, הוא חזר לאווירת בית אבא, פרופסור בן ציון נתניהו שעזב את ישראל כשהוא חש שפגעו בקריירה האקדמית שלו, שקיפחו אותו. כמו האב, כך הבן. למרות שחזר לישראל ונקם את נקמת אביו, למרות שסובב את הגלגל והפך לראש הממשלה שכיהן יותר מכל אחד אחר – למרות כל זאת אפשר שיסיים את חייו במקום שבו החל: בית מלא תסכול, זעם ותחושת קיפוח. בית שאיננו בלפור.