כשהיה בכיתה ב' התחפש גבי אשכנזי לבן-גוריון והכריז שהוא יהיה ראש ממשלה כשיגדל. חמישה עשורים אחר כך, הילד גדל וכבר נהיה גנרל, וראשות הממשלה נראית כמו יעד ריאלי. בחמישים השנים האלו אשכנזי עשה את כל מה שצריך כדי להגיע לכיסא הנחשק: טיפח קריירה צבאית מפוארת, גידל משפחה למופת, צבר לא מעט חברים בצמרת הפוליטית וגם זכה לאהדה עצומה בקרב העם כרמטכ"ל הגולנצ'יק הראשון. סקר שערך השבוע עבור mako מכון הסקרים "פאנלס פוליטיקס" גילה כי 48% מהציבור רוצים לראות את אשכנזי בפוליטיקה, לעומת 26% בלבד שמתנגדים לכך.
ובאמת, אילולא חוק הצינון, סביר להניח שהיינו רואים את אשכנזי מתמודד היום על מקום בכנסת הבאה. הרי בכל המפלגות נערכים בימים אלה סקרים שנועדו לבדוק מי האיש שיש לו את הסיכוי הרב ביותר להביא מצביעים – ושמו של אשכנזי עולה שוב ושוב בצורה בולטת ביותר, למרות שמרחפת סביבו מגבלה רצינית בהחלט. בשנת 2007 הוארכה תקופת חלותו של חוק הצינון, ומאז נאלצים אנשי מערכת הביטחון לחכות שלוש שנים לפני מעברם לפוליטיקה, במקום חצי השנה שהייתה נהוגה עד אז. נכון לעכשיו, האופציה היחידה של אשכנזי היא לתמוך מבחוץ באחת המפלגות, ולחכות שחוק הצינון יעבור והוא יוכל להשתלב במערכת הפוליטית, כנראה בתור שר המוצנח מבחוץ, כפי שכבר קרה בעבר, כמו במקרה של שר המשפטים יעקב נאמן.
והאמת היא שלא חסרות מפלגות שהיו רוצות לשים ידן על שמו של אשכנזי. מהסקר עולה שרוב הישראלים היו שמחים לראות אותו מצטרף לאחת המפלגות הוותיקות, הליכוד או העבודה, אך בורסת ההימורים הציעה גם אפשרות של חבירה למפלגה עתידית בראשות אהוד אולמרט וציפי לבני, ואף שיתוף פעולה עם יאיר לפיד.
הסערה הגדולה שעוררה פרשת מסמך הרפז, במסגרתה נחשד אשכנזי כי לא מנע ודיווח על זיוף מסמך "סודי" אשר יוחס לאלוף יואב גלנט, ובו הנחיות לבניית תדמיתו של גלנט ומנגד הנחיות להכפשת אשכנזי ובני גנץ, כנראה לא הכתימה את מעמדו הציבורי. לפני כחצי שנה פורסמו הדלפות מדוח מבקר המדינה בעניין, מהן עלתה ביקורת קשה על התנהלותו של אשכנזי בפרשה - קשריו עם מחבר המסמך בועז הרפז, אופן הטיפול שלו במסמך המזוייף, שהגיע ללשכתו ימים ספורים לפני הדלפתו לתקשורת וכן התנהלות לשכתו, לאחר פרסום המסמך בחדשות 2. אלא שהרמטכ"ל לשעבר נשאר פופולארי במיוחד, וכולם רוצים נתח מההצלחה של הנכס האלקטורלי המתהווה. אז מה הוא יעשה? כאן העניינים מתחילים להסתבך.
מי יצליח לצנן ראשון?
אשכנזי, בן 58, תלה את המדים בפברואר 2011, ומאז נהנה מחיי האזרחות לצד אשתו רונית וילדיו איתי (33), וגלי (27). הוא מבלה רבות בקאנטרי של חברו הוותיק אדיר שמיר בכפר סבא, ומחלק את זמנו בין תפקידו כיו"ר חברת שמן משאבי נפט וגז לבין תפקיד שאותו הוא ממלא בהתנדבות: יו"ר דירקטוריון קרן רש"י המסייעת לאוכלוסיות מוחלשות בישראל.
אלא שאת השלווה הקוסמית הזאת מפריעים לאחרונה יותר ויותר דיבורים על כך שכולם רוצים את אשכנזי קרוב אליהם בבחירות הקרובות. בסקר פנימי שנערך על ידי מקורבי אולמרט ופורסם השבוע ב"ישראל היום" עלה כי מפלגה בראשות אולמרט ובשיתוף לבני, מופז ואשכנזי עשויה לגרוף בין 24 ל-26 מנדטים. הרמטכ"ל היוצא, מתברר, יודע להביא גם מצביעים. "אשכנזי הוא אחד האנשים המעטים שהם לא חתול בשק, ובסופו של דבר על זה מוכרעות בחירות", מסביר ח"כ רוני בר און מקדימה. "לתפיסתי, הוא מביע במינון נכון עמדות גם בנושאים לא צבאיים, כמו חברה, מדיניות חוץ וחינוך, וזה עושה את שלו. חשוב להבין שבחירות זה כמו שוק ההון, האופציות יותר סקסיות מהמניות. אשכנזי כרגע הוא לא מניה כי הוא מצונן בעל כורחו, אבל הוא בוודאי אופציה. משקיעים נבונים הולכים על אופציות ולא על מניות, כי מניות הן נייר ערך שכבר נוצל לפחות בחלקו, ואופציה היא משהו שיכול לזרוח בעתיד".
אבל מה יכולות המפלגות להציע לאופציה הלוהטת אשכנזי? במערכת הפוליטית קובעים שאין כאן ממש התלבטות. "גבי אשכנזי רואה את עצמו כראש הממשלה, ואם הוא יסכים לתפקיד כלשהו, זה רק לשר ביטחון", אומר גורם במפלגת קדימה, שלא בונה על כך שהרמטכ"ל לשעבר יבחר להצטרף דווקא לשורות המפלגה שלו. "מופז והוא ביחסים טובים מאוד ויכול להיות שמופז מחזר אחריו, אבל לא אני חושב שאשכנזי ייקח את ההימור ויצטרף אלינו. לדעתי הוא ימתין, ובפעם הבאה יעמוד בראש הגוש החדש. אני חושב שגם בליכוד אין לו מקום כרגע, כי יש שם יותר מדי ביטחוניסטים כמו הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר. בכל מקרה, גם שלי יחימוביץ' בטח מחזרת אחרי אשכנזי, וגם יאיר לפיד. אבל אשכנזי צריך לקחת בחשבון שתיק הביטחון לא יגיע כנראה ללפיד".
על פי הסקרים, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא ממש זקוק לאשכנזי, אבל לפי גורמים בליכוד זה לא אומר שהוא לא מנסה לחזר אחריו. "נתניהו רוצה את אשכנזי בעיקר כדי לחטט בנפשו של הגרוש שלו אהוד ברק", אומר גורם במפלגה. "הוא מחזר אחריו כי אשכנזי נותן לו את המשבצת שחסרה לו בהיבט העדתי. נתניהו מחפש אנשים שהם כוכבים בציבור, ואם לא הצינון הוא כבר מזמן היה מריץ אותו. חוץ מזה, הליכוד צריך את אשכנזי בעיקר כדי שלא יהיה בעבודה. אחרי שמשה כחלון פרש, אין נציגות משמעותית למזרחיים בליכוד, פרט לסילבן שלום ולגילה גמליאל".
גורם בכיר אחר בליכוד, שדווקא לא מתחבר למעריציו של הרמטכ"ל לשעבר, מנסה לשטוח את האפשרויות העומדות בפני אשכנזי כרגע. "קודם כל חשוב להבין שהוא טיפוס קשה מאוד ושאם יקראו לו זה יהיה רק במצב של מצוקה, כי אף מנהיג לא שש להכניס למיטה הפוליטית מישהו שכבר הכריז על האמביציות שלו ושיילך לו מעל הראש בהמשך הדרך", הוא אומר. "בקדימה המצב גמור: גבי לא יבוא להיות מספר 3, והוא עוד יעשה טובה שיסכים להיות מספר 2. אני לא רואה אותו הולך למפלגת העבודה, כי הסיכוי שלה להרכיב את הממשלה לא גדול ושלי יחימוביץ' ממילא תהיה בה מספר 1. אשכנזי גם לא יכול להיות באופוזיציה כי לכנסת הוא לא יכול להיבחר. מה שהוא יכול לעשות זה להגיע להסכם עם מישהו שהוא תומך בו בבחירות, ובתמורה לקבל תפקיד שר כשהצינון יסתיים. הוא לא יכול להגיע להסכם כזה עם העבודה, כי לא בטוח שהיא תהיה בממשלה הבאה. אז הוא יכול לבחור: או לא להצטרף לאף מפלגה, להישאר מחוזר ולשמור על מעמדו כדמות שאינה נגועה בתחלואים שמתלווים למערכת הפוליטית, מין מושיע עתידי. או לעשות עסקה עם מפלגה שבוודאות תהיה בשלטון: הליכוד או אולמרט, בהנחה שאולמרט יחליט להתמודד ולחבור לציפי לבני.
"לדעתי, עדיף לו ללכת עם נתניהו, ראש הממשלה המיועד, מאשר עם אדם שלא ברור כרגע אם הוא יתמודד והסיכוי שהוא ירכיב את הממשלה הבאה די קלוש. מצד שני, אשכנזי הוא חבר יקר מאוד של אולמרט: הקשר ביניהם הוא קשר של חברות, בניגוד לקשר עם ביבי שמבוסס על אינטרסים. אני בטוח שגם אולמרט וגם ביבי היו מאושרים לקבל את התמיכה שלו. למרות שיש עדיין את דו"ח מבקר המדינה שמרחף לו מעל לראש, זאת לא עננה פשוטה".
אבל יש מי שחושבים שנתניהו יציע לו את תיק הביטחון בתום הצינון
"אני חושב אחרת. נתניהו לא יכול להציע לו להיות שר ביטחון ברגע שהצינון מסתיים, כי זה תפקיד חשוב והוא לא יכול למנות עכשיו מישהו רק כדי לפטר אותו בעוד שנתיים וחצי. הוא בטח יציע לאשכנזי תפקיד אחר של שר ומקום בקבינט הביטחוני", מוסיף הבכיר בליכוד.
גם מפלגת העבודה זקוקה נואשות לדמות ביטחונית מובילה שתחזק את יחימוביץ', וח"כ איתן כבל מתנדב להסביר מה הוא וחבריו יכולים להציע לאשכנזי: "האמת, רק תפקיד של שר עתידי, בתנאי שנצליח לשנות את חוק הצינון", הוא קובע. "קשה לי לראות מצב שבו אשכנזי מצטרף לליכוד, כי להם אין אינטרס לשנות את חוק הצינון, והאמת היא שגם מפלגת העבודה יכולה להבטיח את זה רק בתנאי שיהיה לה רוב. אותו דבר תקף למפלגת קדימה בראשו של אולמרט, וגם יאיר לפיד לא יכול להציע לו משהו קונקרטי כי אני לא רואה אותו משיג רוב שיכול להעביר את החוק הזה. לכן, אם יש סיכוי שאשכנזי יעשה משהו במערכת הבחירות הקרובה, זה רק עם אולמרט. יש ביניהם הערכה הדדית וחברות. בעבודה רוצים אותו כי לשלי חסר הצד הביטחוניסטי וזה אלמנט שאנחנו מנסים לנטרל. מצד שני, ראינו את כל הגנרלים האלה, מה קורה להם כשהם באים לפוליטיקה. פוליטיקה זה מקצוע, בסוף הכי מצליחים הם אלו שגדלו בתוך המערכת".
הגוון הפוליטי: "הוא מרכז קלאסי"
אשכנזי נולד ב-1954 במושב חגור שבשרון ליוסף (פפו), ניצול שואה שעלה מבולגריה ולפרידה, ילידת חלב שבסוריה. הוא יוצא גולני (ואף היה למפקד החטיבה), בוגר מלחמות ישראל, שנפצע בהיתקלות מחבלים ב-1978. הוא סיים תואר ראשון בהצטיינות במכללה לפיקוד ומטה של צה"ל, ובעל תואר של כבוד מאוניברסיטת בר אילן. "מעבר להיותו מפקד ולוחם מצטיין הפופולריות שלו קשורה בזה שהוא היה הרמטכ"ל הראשון שהתנהג אחרת, שגר בדירה רגילה בבית קומות. הוא מעשן. שותה קפה שחור, מזרחי, מושבניק ולא קשקשן", אומר אבי בניהו, שהיה דובר צה"ל בתקופת אשכנזי.
יועץ התדמית אביב בושינסקי מסכים: "אשכנזי מייצג את כל מה שחסר בפוליטיקה. הוא לא בדיוק אשכנזי, אלא הכי עממי שיש. אין כאלה היום. כשאתה שואל את עצמך אם אתה רוצה את יעקב פרי או את גבי אשכנזי, התשובה ברורה. הוא לא נתפס כג'אנקי של כסף ומעמד, ובהיבט הזה הוא נכס לכל מפלגה שתיקח אותו".
גם הדרגות, כמובן, לא גורעות ממעמדו הציבורי. "פלאפל הוא המאכל הלאומי שלנו", אומר רוני בר-און. "זה מזין ופיקנטי, אבל צריך להיזהר מהשמנה. כולנו גדלנו על הצבא, בטח אלו ששירתו, הורים לחיילים, זה מדבר לכל הדורות. אני לא חסיד שוטה של הערצת הגנרלים, אבל יש להם יתרון יחסי. אלה אנשים שנלחמו במצבים קשים, הראו יכולת קבלת החלטות, עמידה בלחצים. לא כל אחד זוכה לעבור במשעולי המבחן הזה. העובדה שמכל מחזור גיוס של עשרות אלפים זה האיש שהגיע לראש המערכת - זה אומר עליו משהו. מצד שני, היו לנו לא מעט אכזבות בעבר: הגיעו גנרלים לזירה הפוליטית ויצאו די מהר חפ"שים".
לדברי בניהו, חברו הקרוב של אשכנזי, סוד הקסם של הגולנצ'יק מכפר סבא בציבור טמון גם בבחירות נכונות שעשה לאורך הדרך. "אשכנזי מוערך מפני שהרבה מאוד אנשים חושבים שהיה מגיע לו להיות רמטכ"ל עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, אבל אז אריק שרון ועד אנשים החליטו למנות את דן חלוץ ואשכנזי, בניגוד לאחרים, פרש בשקט, הצדיע לדגל והלך הביתה בלי לקטר או להתבכיין. אחרי מלחמת לבנון השנייה קראו לו להיות מנכ"ל משרד הביטחון, וכשדן חלוץ התפטר ביקשו ממנו להיות רמטכ"ל והוא נכנס לתפקיד ולא אמר 'אמרתי לכם', הוא לקח טוריה והתחיל לעבוד. הוא שיקם את הצבא בצורה משמעותית.
"כיום אנשים מעריכים אותו בגלל שלושה גורמים. הגורם הראשון הוא האופי שלו: אשכנזי לא מתראיין, לא מתלהם, לא יוצא נגד ראש הממשלה כל יום, מאופק וממלכתי, לא מתרועע במסיבות, לא מפרשן, איש עשייה. הגורם השני: הוא נתפס בציבור כאיש הטוב במאבקים שהתנהלו בצמרת הביטחונית בשנים האחרונות. הגורם השלישי: קיים עכשיו חלל מנהיגותי, ובתוך החלל הזה, התקווה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית כרגע היא בעיקר גבי אשכנזי".
אבל מהן עמדותיו הפוליטיות של המטאור המהולל? פה נתקלים בבעיה. הרמטכ"ל לשעבר ממעט לפזר הצהרות פוליטיות חד משמעיות, ועד כה עשה זאת רק כשהביע תמיכה במחאת הפראיירים. ביום ראשון הקרוב יהיה הנואם המרכזי בכנס שלהם. "הוא מלווה אותנו מהיום הראשון", אומר בועז נול, ממובילי המאבק. "הוא גולנצ'יק, דוגרי, אחד שלא מזיין את המוח. אנחנו מצאנו בו שותף אמיתי למאבק שלנו, שלא פחד להתבטא ולא פחד לתמוך בנו. גבי הוא תותח. הוא מהחומר של ראש ממשלה. די קל לנחש מה הוא חושב על הממשלה הזאת, הוא התבטא נגד התקיפה באיראן וגם בנושאים חברתיים".
בניהו מרחיב: "אשכנזי בעד שוויון בנטל. אני חושב שהוא חושב שישראל צריכה להעיז ולקחת סיכונים מחושבים בהסדרת הגבולות שלנו כשהדבר יתאפשר בהמשך, הוא תמך בשעתו במו"מ עם סוריה. המתנחלים אינם אויבים שלו, הוא רואה בהם אנשים טובים שנשלחו על ידי המדינה והקימו מפעל יפה. אנחנו אוהבים את חברון ואת שכם, אבל יכול להיות שבמסגרת הסכם חלק מהם יצטרכו לזוז משם. אפשר לומר שהוא מרכז קלאסי. אבל זה לא כל כך משמעותי: ברגע שביבי אמר 'מדינה אחת לשני עמים' אין הבדל בין ימין לשמאל, אין כרגע ויכוח על חלוקת הארץ. לכן הבחירות יהיו בעיקר כלכליות חברתיות ויינתן בהן דגש על תוכונותיו של המנהיג, על אישיותו על יכולתו לקבל החלטות בלי לעזר בשבשבת".
הוא יכול להיות ראש ממשלה?
אלא שגם אם אשכנזי באמת יכול לתרום למערכת הפוליטית בישראל, הרי שהמציאות מקשה: כאמור, הוא לא יוכל לעשות זאת בשנתיים וחצי הקרובות, עד שיפוג חוק הצינון החל עליו. למרות שבמספר מפלגות כבר ניסו לשנות את החוק, שנתמך במשך תקופה ארוכה על ידי שר הביטחון ברק, בין השאר, על רקע הסכסוך בין השניים,כרגע הוא תקף לשנתיים הקרובות. ככלל, לא בטוח שהרמטכ"ל לשעבר באמת רוצה שישנו את החוק עבורו "אשכנזי לא ירצה שישנו בשבילו את חוק הצינון, זה יסכן מאוד את המוניטין שלו בציבור, אומר גורם בקדימה. "אם הוא ירצה להתמודד בעתיד לראשות ממשלה, תמיד יזכירו לו את זה. התקשורת תקרא לחוק הזה בשם 'חוק אשכנזי', וזה ידבק בו. להערכתי, למרות החיזורים הוא ימתין לבחירות הבאות".
לעומת זאת, בניהו סבור כי החוק צריך להשתנות בלי שום קשר לאשכנזי: "לראשונה בתולדות המדינה נוצר מצב שראש ממשלה מכהן מתנהל כשאין מישהו משמעותי שנושף בעורפו. זה קורה כי נסתם הצינור שהזרים להנהגת המדינה חלק לא מבוטל ממנהיגיה לאורך השנים: יצחק רבין, אריק שרון, עזר ויצמן, משה דיין, יגאל ידין, רפאל איתן, אהוד ברק, שאול מופז ועוד רבים אחרים. כל הצינור הזה, שבו עוברים האנשים הכי איכותיים במדינה, שלומדים בבית הספר הלאומי למנהיגות של בה"ד 1, אנשים שמכירים את המחיר של המלחמה ויודעים להעריך את השלום, הצינור הזה נסתם על ידי פוליטיקאים שאינם כאלה. זה חוק הצינון. אשכנזי קורא לזה חוק הסינון, כי זה נועד לסנן אנשים טובים. הצינור הזה נחתך על ידי הכנסת משיקולים אגואיסטיים של חברי הכנסת. לכן הציבור מביע את המחאה שלו בין היתר בהערכה לאשכנזי. זו הדרת אלופים, וכנ"ל לגבי אנשים כריזמטיים מהמוסד ומהשב"כ. אבל אני מאמין שחוק הצינון שנועד להיות לנטל על אשכנזי יהפוך לנכס – כי הכמיהה אליו תלך ותגבר. הציבור מבין שזה חוק כמעט אישי שנועד לפגוע בו. ובגלל כל הסיבות האלו אנשים רוצים בו".
שלום ירושלמי, לשעבר הפרשן הפוליטי של "מעריב", דווקא לא חוזה לאשכנזי עתיד מזהיר. זה לא רק ששמו עדיין מעורבב עמוק בפרשה מלוכלכת בצמרת הצבא, אלא שגם חסר לו, בעיניו, אותו אפקט חמקמק שהופך גנרלים לראשי ממשלות. "אשכנזי הוא תואם שאול מופז. הוא יתקדם מהר, יהיה מאוד פופולארי, אבל אני לא רואה מצב שהוא הופך להיות מעבר לשר בכיר", הוא אומר. "כדי להיות ראש ממשלה אתה צריך להיות פוליטיקאי, גנרל ועוד משהו. לברק ולרבין היה את המשהו הנוסף הזה, אבל לאשכנזי לא. לתחושתי, הוא לא יכול להיות מנהיג לאומי. אבל כמובן שהוא נכס אדיר: אם הוא נכנס למפלגת העבודה, הוא מוסיף לה שניים-שלושה מנדטים באותו רגע. הוא עדיין בחוץ, עדיין לא נחשף, ואנשים אוהבים את החידוש הזה".
בני משפחתו של אשכנזי, מצידם, לא מתלהבים ממעברו האפשרי לפוליטיקה. הם, וגם אשכנזי עצמו, סרבו להתראיין לכתבה הזאת ומי שעשוי להעיד על עמדתם הוא החבר אדיר שמיר, שחוץ מהיותו חבר טוב, נשוי לבת דודה של רונית אשכנזי: "מצד אחד אני נורא רוצה שאנשים כמוהו יובילו את מדינת ישראל, אבל בגלל שהוא חבר טוב אני לא רוצה שהוא ילך לפוליטיקה. אני יודע כמה המדינה כבר גבתה ממנו, כמה הוא נתן ואיך הוא נשחק, ואני שואל למה שלא ייהנה יותר מעצמו ואנחנו ממנו? המשפחה והחברים מבלים איתו עכשיו תקופות נהדרות, ואנחנו לא כל כך בעד, כי אנחנו מעדיפים לשמור אותו קרוב אלינו".
יכול לשער מה הוא יחליט לעשות בסוף?
"אני רואה כמה הוא נהנה בקרן רש"י, ואני לא רואה אותו הולך למפלגה קטנה, אבל אי אפשר לדעת. הוא לא מדבר על זה, למרות שהוא מרבה להתייעץ עם כולם, מהספר שלו ועד הירקן במכולת. כל דעה חשובה לו, אבל בסוף את ההחלטות הוא מקבל לבד".