יומיים אל תוך מירוץ הבחירות, ואנחנו כבר מתגעגעים לסמסים שמציעים לנו מנוי לסטודיו סי והלוואות עם ריבית נמוכה. די, לא רוצים לספר לכם למי אנחנו מתכוונים להצביע ולא דחוף לנו לקבל לינק למצע שלכם. שחררו. רגע, לא נחקק חוק שמונע שליחת דואר זבל לפני שנתיים? בהחלט כן, אלא שהמחוקקים בעצמם, הפוליטיקאים, הבינו שהם יפגעו ממנו אז החליטו שהוא לא חל עליהם. כן, ניתן לתבוע את כל המספימים, אבל לא את אלה שמתמודדים בבחירות לכנסת, לראשות העיר ולפריימריז.
כפפה אחת כבר הורמה בנושא, בימים האחרונים קרא המיזם "מאה ימים של שקיפות" לגולשים לדווח על הפוליטיקאים המספימים ביותר ולהציף אותם חזרה. הגנב מגונב פטור? אז כזה. בעמוד הפייסבוק שלהם הם מבקשים לתייג את חברי הכנסת שמקבלים מהם הכי הרבה סמסים, ואת אלו שיבחרו ברוב קולות, יפציצו אנשי המיזם במסרונים הישר למספר הטלפון האישי.
אבל למה מלכתחילה זה ככה? חוק הספאם הראשוני שיצא לדרך בשנת 2008, דיבר על חסימת מסרונים פרסומיים, אלה שדוחפים אותנו לקנות דברים, ממאוורר ועד ביטוח או הלוואה. ב-2016, במקביל לגל הטלפונים המטרידים מקבר רחל, ביקש ח"כ מיקי רוזנטל לחוקק חוק שיאסור הפצת מסרונים לצורכי תעמולה או בקשת תרומה. כשהבינו חברי הכנסת שזה אומר שמעכשיו גם הם לא יוכלו לשלוח סמסים, הם ביקשו להיות מוחרגים מהחוק או שיפילו אותו. "הפשרה הייתה שיוסיפו סעיף בחוק שאומר שהוא לא יחול על המדינה ומוסדותיה. הפוליטיקאים נתנו גם נימוק ענייני, הם אמרו שאם יקחו להם את האפשרות לשלוח מסרונים, הקשר שלהם עם הבוחר יפגע, ויצליח להגיע לקהל רק מי שיש לו הרבה כסף לפירסום", מסבירה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
"יודעים שאת אמא לחייל ושולחים לך מסר ספציפי"
הודעות תעמולה זה לא רק מעצבן מאוד. "הבעיה האמיתית היא שהחופש לשלוח ספאם מעודד את הפוליטיקאים לייצר מאגרי נתונים עלינו. ככה בונים את הפרופיל שלנו ומייעדים לנו מסרים מסוימים שמדברים אלינו ישירות. ואז מתחילות המניפולציות הרציניות. מאגרי הנתונים הם מה שמזין את מגפת הפייק ניוז שראינו אותה בשיאה בבחירות בארה"ב ב-2016. התכנים האלה מופצים רק כי הם מטורגטים בהתחלה לקהל ספציפי שיש מידע מקדים עליו".
מה באמת הכוח של הודעות טקסט, בעולם של וואטסאפ וסרטונים מושקעים בפייסבוק? עד כמה הם אפקטיביים היום להעברת מסרים? ד"ר שוורץ-אלטשולר לא מזלזלת בהם בכלל. "קמפיין 'הערבים נוהרים לקלפיות' של נתניהו למשל, היה בקמפיין ספאם, ואין ספק שהוא הצליח מאוד. כשאדם מקבל לפלאפון שלו מסר שהוא תופס כאישי, בשעה קריטית ובקולו של נתניהו עצמו, ההשפעה של זה היא אדירה. אבל זה עוד כלום, אנחנו נתחיל לראות דברים הרבה יותר מתוחכמים. קבוצות ספציפיות מאוד, יקבלו מסרים ספציפיים. ידעו למשל שאת אמא חששנית לחייל קרבי בצה"ל וישלחו לך ביום הבחירות מסר כמו 'אני אשמור על הילד שלך'".