אני נוסעת שבויה של המונופול שנקרא תחבורה ציבורית בישראל, ואני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל כדי להסביר את המצוקה. אלו לא העיכובים, האיחורים והביטולים הרגילים. מילא זה, הרי כבר התרגלתי. בחודש האחרון המגמה התרחבה למחלות מסתוריות של נהגי קטר, שביתות פתע והנורא מכל - אפס התייחסות מכיוון האדם היחיד שאחראי לתחום הזה - שר התחבורה ישראל כ"ץ. את הנוכחות שלו נוכל לקבל רק אם מתחת יש סרט אדום וממול צלמי עיתון המתעדים עוד רכבת לא מתפקדת.
האמת שאני עדיין בטראומה מהשבתת הרכבת בקיץ 2017, שנמשכה עשרה ימים והגיעה חודשיים אחרי השבתה ארוכה אחרת. אין לי מושג איך לא פיטרו אותי אחרי כל הפעמים שנאלצתי לומר לבוס "שומע? בעיה להגיע מחר", כאילו שאני באה מלפלנד. והנה זה קורה שוב.
אני מעבירה חיים שלמים בלהתנצל, וישראל כ"ץ אפילו לא טורח
אני מתניידת באופן שוטף בתחבורה ציבורית כבר שלוש שנים וחצי, כשבכל יום אני צריכה לעבור מרחק ממש קטן עד למשרד (20 ק"מ) באמצעות שני אוטובוסים ורכבת, ומה לעשות שנדיר ששלושת אלה עובדים בסינרגיה? אחד מאחר, בשני הרב קו לא עובר והשלישי אוהב לשבות כחלק משגרת הבוקר שלו. כמו שאתם לא יכולים בלי קפה, הקטר לא יכול בלי איחור בזמנים. ובסיטואציה קבועה שבה מאות אלפים חווים מדי יום חוסר אונים מול דברים שאמורים להיות די פשוטים לתפעול (ההוכחה - כל שאר העולם) אך אף אחד לא טורח לעשות בהם סדר - מתחדדת ההבנה ששר התחבורה מחרבן עלינו. אין ביטוי מתאים יותר. ובמקום להעיף אותו קיבינימט, אנחנו מעבירים לו את נייר הטואלט וממשיכים לתת לו לנהל בכישלון חלקים קריטיים של המדינה. ואתם יודעים מה, מילא אם הוא היה לוקח אחריות ומודה שיש עוד הרבה עבודה לעשות - אבל הוא לא. ואיך משהו ישתנה אם הקודקוד לא חושב שיש תקלה בבסיס?
ישראל כ"ץ לא לוקח אחריות לזה שהתחבורה הציבורית בישראל משבשת לנו את החיים. תשאלו את ההורים שמאחרים באופן קבוע להחזיר את הילדים מהגן בגלל עיכובים וביטולי רכבות. או את העובדים שיצאו מנהריה למרכז וגילו כבר בהלוך שהדרך חזרה תהיה רצופת מכשולים, כי הודיעו פתאום שהקו שלהם יושבת. או את הנוסעים היומיים שמשתמשים ברכבת, כמוני, ומעבירים את החיים בלהתנצל בפני חברים, בוסים וקולגות רק כי הרכבות מתפקדות איך שבא להן ושום דבר לא צפוי.
הרכבת הקלה? התכוונתם אולי לרכבת הבלתי נסבלת
כלפי כל אחד מענפי התחבורה הציבורית השונים בישראל יש ביקורת קשה, כולל אלה החדשים כמו הרכבת הקלה, שאתמול גיליתי לראשונה שהיא בדיוק ההיפך מהשם שלה (ידעתם שאפשר לשלם על נסיעה רק בשטרות של 20 ואם אין לכם אז לכו חפשו?). אבל בכל זאת, נראה שההסכמה הכללית היא שרכבת ישראל היא הגרועה מכולן.
לא ברור נגיד, איך יכול להיות שכבר כמה ימים רכבת ישראל משביתה קווים בפתאומיות, או שעשרות נהגים מודיעים בבת אחת על מחלה ושר התחבורה מחכה יומיים שלמים כדי להגיב למשבר שקורה במגרש הביתי שלו. ומילא אם לתגובה שלו הייתה משמעות כלשהי, אבל הוא רק "מגנה את ההשבתה" ו"מגבה את הנהלת הרכבת". אני מבינה, הכל עניין של עדיפויות ואנחנו לא נמצאים אפילו בתחתית הרשימה של נבחר הציבור שלנו. כמה אנחנו חשובים להם? במשך יומיים שר התחבורה שותק בנוגע למשבר ענק שתחת אחריותו, בזמן שחברי הממשלה הגיבו תוך שעות לפוסט באינסטגרם של רותם סלע.
גם שביתה צריך לדעת לנהל, ולא כמו שעובדי הרכבת עושים את זה
מודה שאני לא באמת מבינה על מה הוויכוח בין הוועד להנהלה ואני לא מכירה את הפוליטיקה הפנימית, אבל אני כן יודעת שאין אף חברת מונופול בישראל שאני צריכה לרחם עליה, ולא משנה מה קורה בה. יש להן הרבה יותר מדי כוח ואני תמיד אהיה כלום לעומתן, אז לא יכול להיות שאת המלחמות שלהם הם יעשו על הגב שלי ושלכם. זה כל כך לא הגיוני, שלא ברור לי איך זה נהיה מקובל ככה. על אחת כמה וכמה המתכונת החדשה והסדיסטית שהם אימצו, של שביתה שרירותית בהפתעה בחלקים שונים בארץ והחל משעות לא צפויות של היום. אתם רציניים? ביום שאני ארצה לפנק את עצמי בהפתעה מזוכיסטית אני פשוט אפסיק לסחוב טמפונים בתיק.
ואתם יודעים מה הכי מרגיז בכל זה? שהאנשים האלה שמשביתים את הרכבות הופכים אותי לבן אדם רע יותר. הם מגבירים אצלי את המרמור וחוסר האמפתיה ומכבים את הרצון שלי לנסות להבין או להזדהות איתם. כאילו רבאק, גם שביתה צריך לדעת לנהל באחריות ולקבוע אותה מראש כמו שמקובל. מה אתם חושבים, שאני לא יודעת שלהיות קטר זאת חתיכת אחריות? שאני לא מבינה כמה קשה לעמוד כל הנסיעה ולעשות את ההלוך-חזור המשעמם הזה במשך שעות? שאני לא קולטת כמה מרגיז זה שאנשים לא מסוגלים למלא אחרי ההוראה היחידה שנותנים להם ופאקינג לעמוד מאחורי הפס הצהוב כדי שלא תהרגו אותם בטעות? מבינה, אבל כמו שלכם קשה בעבודה, גם לי קשה. וגם להיא ולהוא שמחכים עכשיו לרכבת. זה המצב של רוב האנשים במדינה. מובן שרציתם לפתוח במלחמה, אבל למה אתם מנהלים אותה על חשבוננו? מילא שזה לא כוחות, אבל אתם באמת לא רואים איך כל הצדדים מפסידים כאן?
גוד פיפל, קראפי קאנטרי
ויש גם את מי שלא מפסידים. ישראל כ"ץ, שאר הפוליטיקאים ומנהלי הרכבת. לא רק שהם לא מתניידים בקביעות ברכבות ולכן מה אכפת להם שאחרים יסבלו את הכאוס, הם בעיקר לא סופגים את הכעס של האזרח. הרי האזרח חושב שאלו העובדים ברכבת שהחליטו שהיום תושבי נהריה יוכלו להגיע רק עד חיפה. שהחליטו שעכשיו עומדים במקום חמש דקות ושמודיעים על מחלות המוניות מסתוריות במקום לעשות שביתה מתוכננת כמו כל עובד שפוי. ככה אתם גורמים לנו לא לתמוך בכם, במקום לעשות מאבק צודק שבו תרוויחו את ההשפעה העצומה של הנוסעים.
מתוך שלוש שנים וחצי שבהן אני משתמשת בקביעות ברכבת ישראל, לא היה אפילו שבוע אחד רצוף שבו הכל התנהל כסדרו ואני לא יכולה לסבול את המחשבה שאצטרך לעבור אפילו עוד יום אחד כזה של תחבורה ציבורית כושלת. או כמו שאמר לי אתמול תייר אחר, שגם לא הצליח לעלות לרכבת הקלה כי היה לו רק שטר של 50 - "גוד פיפל, קראפי קנטרי". זאת הייתה יכולה להיות חצי נחמה אם התייר לא היה עוצר מיד אחר כך נהג מונית שצעק לו, "איטס 150 שקל טו דה כותל".