ושלא יהיה ספק: האליפות הזו, השנייה ברציפות, גדולה יותר מהאליפות הקודמת. נכון, הכדורגל השנה היה פחות משכנע, כמות המשחקים שהסתיימו עם ארבעה, חמישה ושישה שערים הייתה נמוכה משמעותית, ולעזאזל – הפסדנו דרבי, אבל זו אליפות גדולה יותר, מהדהדת יותר, אפילו חשובה יותר. היי – אפילו שר האוצר הצליח בזכותה להעלות פוסט לפייסבוק בלי אף טעות עובדתית מביכה, וזה כשלעצמו סיבה למסיבה.
תשאלו כמעט כל מי שזכה אי פעם באליפות, בספורט קבוצתי או ביחידים, והוא יגיד לכם שהרבה יותר קשה לשמור על התואר מאשר להשיג אותו מלכתחילה. כשאתה אלוף אתה מגיע עם מטרה ענקית על הגב לכל משחק, מהווה אתגר עקרוני לכל יריב, ונלחם לא רק במי שמולך, אלא גם במי שהיית רק לפני שנה. המשקל על הכתפיים כבד הרבה יותר. הנדבך המנטלי באליפות כזו גבוה יותר. אם בשנה שעברה המחשבות על אליפות החלו להתבהר אי שם במהלך העונה, הפעם – מראש כל דבר אחר היה נחשב נחשב לכישלון.
השני הוא המנהל המקצועי יורדי קרויף, האיש שמתווה את המדיניות, אחראי לרכש וליציבות, העוגן שלנו, הדמות שעוד תהיה הכי משפיעה על תרבות ניהול הספורט בישראל בשנים הקרובות. תודה לך יורדי, מי ייתן ותצא מהצל של אבא עם איזה תואר אירופי בצהוב. אה כן – ושתחייך קצת, זה מותר.
השלישי הוא המאמן פאולו סוזה. האיש שנכנס לנעליים המלהיבות של אוסקר גרסייה שנטש אחרי שהביא אליפות, אכל הרבה מרורים בתקשורת. בגלל ההדחה מהגביע, בגלל ההדחה מאירופה, אבל בעיקר בגלל הרוטציה. גאוני כדורגל כמו שלמה שרף יצאו למסע צלב כדי להיכנס בסוזה ובשיטה שלו. וסוזה, ברוב חוצפתו, לא שעה לדבריו של האיש שכותב ביקורת על משחקים מבלי לצפות בהם והצליח להעמיד קבוצה עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר מזו של קודמו בתפקיד. תודה לך פאולו, מי ייתן ולעולם לא ייתפס לך שריר בספרינטים אחרי גולים. אה כן – ושתמשיך לעקוץ את המראיינים שלך, זה כיף גדול.
ואחרון חביב, ערן זהבי. מה כבר יש להגיד על האיש הזה. האליפות הזו חתומה על שמו אולי יותר מכל האנשים שהוזכרו לעיל. הפער הבלתי נתפס בין איך שמכבי נראית איתו ובלעדיו, בעיקר ברמת הביטחון העצמי של השחקנים, מבהיר את זה יותר מהכל. האליפות הזו כולה זהב(י). תודה לך ערן, מי ייתן ולעולם לעולם לעולם לא תשכח מה קרה בפעם הקודמת שניסית לפתח קריירה בחו"ל ותישאר איתנו לנצח. אה כן – ופיו פיו!
תודה לך מכבי, ורק הבהרה: בשנה הבאה לא נסתפק בפחות מדאבל ועלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות. פחות מזה ונמטיר עליכם אש וגופרית.
שלוש קטנות
1) מוזר מאוד הפסד הבית המשפיל של אשדוד למכבי פ"ת שנלחמת נגד הירידה. הקבוצה שהפסידה העונה רק 3 פעמים בבית, כולן בהפרש של שער בודד, מקבלת פתאום 5:0. חלילה לא חשוד. חלילה. אבל מאוד מוזר.
2) האם זה ברור לכולם שאתלטיקו מדריד תחליף את ברצלונה אצל האוהדים הישראלים הטרמפיסטים?
3) העובדה שתכף עבר שבוע מאז שאנדי רם הודיע על פרישה והוא עדיין לא קיבל הצעת עבודה בטלוויזיה, היא סוג של מחדל.