אם אתם חווים תחושה של דז'ה-וו זה לגמרי טבעי. קראתם על יום הולדתו ה-89 של פרס לא מעט בשבועיים האחרונים, והאמת היא שלא ברור אם מישהו יודע במדויק מתי הוא נולד. באתר הכנסת ובדף הפייסבוק הרשמי של הנשיא מופיע התאריך 2 באוגוסט, בוויקיפדיה ובחלק מכלי התקשורת מצוין ה-16 באוגוסט, ובאתרים רשמיים אחרים לא לוקחים סיכון ורק מציינים את שנת הלידה. כך שנראה שליתר ביטחון חוגגים לו לאורך תקופה כדי שמתישהו זה יהיה מדויק. פרס כמובן לא יכול לספק תשובה חד משמעית לשאלה הזו משום שכשהוא נולד עוד לא המציאו את התאריך.
אשתדל מאוד להימנע ככל האפשר מבדיחות נוספות על גילו.
בכל מקרה, זה עדיין לא מצדיק את העובדה שמדי שנה מקפיד הנשיא לציין את הולדתו בשלל אירועים מגלומניים שמהללים אותו ואת פועלו. זה התחיל עוד בטרם נבחר לתפקיד, כאשר לרגל יום הולדתו ה-80, בהיותו עדיין חבר כנסת, הגיעו לחגוג לו מנהיגי ושועי עולם, אמנים מקומיים ובינלאומיים ו-1,200 מאבטחים. לא ראוותני בכלל.
כנשיא המדינה הוא חגג את יום ההולדת ה-86 במופע מחווה של מיטב זמרי ישראל. בגיל 87 נערך לו מופע הצדעה בתאטרון הקאמרי. בשנה שעברה הוא אמנם נעדר בשל נסיבות מצערות – שנת אבל על רעייתו סוניה – אבל השנה הוא שוב חזר.
זה התחיל בדף הפייסבוק המאוד פעיל של הנשיא שקרא לגולשים "להצטרף ולהצטלם לקליפ הברכות הרשמי. לחצו על הלינק והשתתפו בקליפ הברכות הגדול!!" (שני סימני הקריאה במקור), כלומר בואו וברכו אותי, והמשיך בסבב הופעות שהסתיים (יש לקוות) בירוחם, שם ערכו לו תושבי עיירת הפיתוח שלל אירועים חגיגיים, ובסיומם הבטיח פרס לבקר בעיר גם בעוד 90 שנה. כדאי לקחת את ההבטחה הזו ברצינות.
מדובר לעזאזל ביום הולדת 89. לא מספר עגול, לא אבן דרך כלשהי. מה ההצדקה לעינוג העצמי הזה? תגידו, בכל זאת 89, בגיל כזה צריך לחגוג כל שנה כאילו היא הישג. אבל מי שתמיד הגדיר את עצמו כרפתן, רק רוצה לחלוב עוד ועוד את אהבת הציבור. וזה לא שהוא אי פעם רצה או ביקש משהו במו פיו, האיש תמיד אמר שהוא "מקבל על עצמו". את התפקידים, את הנטל, את הכיבודים. ממש כמו ישו שהקריב את עצמו למען חסידיו, סיפור אותו פרס מכיר ממקור ראשון (אוקיי, די).
מה בדיוק יש לחגוג?
אפילו ההתבטאות האחרונה שלו על התנגדותו לתקיפה באיראן לא תשאיר חותם אמיתי על מקבלי ההחלטות כאן, למרות התגובות הזועמות של "מקורבי ראש הממשלה". ספק אם נתניהו באמת סופר את דעתו של פרס, ומהראיון הזה תיוותר בעיקר ההתבטאות של מירי רגב – עוד בדיחה מהלכת – שמתכוונת "לבדוק את האפשרות להפסיק את כהונתו" של פרס כנשיא.
מה מצפה ביום ההולדת ה-90? אין לדעת. ולא בטוח שנישאר כאן כדי לספר. כי אתם יודעים, היחידים שישרדו אחרי הפצצה האיראנית הם הג'וקים. וככל הנראה שמעון פרס.