שר החינוך גדעון סער ודאי לא יאמר זאת בפומבי, אבל עד כמה שזה תלוי בו, שנת הלימודים שנפתחה היום תהיה האחרונה שלו בתפקיד. מדובר בתפקיד כפוי טובה שכמעט בלתי אפשרי להצליח בו, והוא בדרך כלל ממולא על ידי אנשים כפויי טובה שרואים בו תחנת מעבר לתפקיד "יוקרתי" יותר ותו לא. אחרי הבחירות הבאות סער יכוון למשהו גדול כמו משרד הפנים בממשלת נתניהו הבאה, וישאיר את משרד החינוך בתור שורה ברזומה.
ב-20 השנים האחרונות נשאו במשרה הזו לא פחות מ-11 (!) שרים. בצורה הזו אי אפשר לגבש תוכנית ארוכת טווח אמיתית, יסודית ומעמיקה, כי אף אחד לא יהיה שם כדי ליישם אותה, והשר התורן תמיד ירצה להטביע חותם אישי ולהציג אג'נדות ורפורמות משל עצמו, ששוב יתניעו את המערכת מאפס ולעולם לא יסתיימו.
גדעון סער – ושרי החינוך שלפניו – לא הציגו אף פעם דבר מאוד פשוט: מערכת שעות. איך הם היו רוצים שתיראה מערכת השעות בכל כיתה, מ-א' ועד י"ב: מה מספר השעות האידיאלי להשקיע בכל מקצוע במהלך שבוע הלימודים? מה החזון החינוכי? הערכי? מה עם הגדלה משמעותית של שעות החינוך הגופני והסדרה של הנלמד בשיעורים הללו? מה מספר בחינות הבגרות הבאמת נחוצות ואילו הן?
רמת המורים יורדת משנה לשנה כי המשכורות בעולם ההוראה מנקזות למקצוע הזה אנשים שעבורם מדובר בברירת מחדל. ובינתיים, הילדים ובני הנוער הופכים להיות עילגים יותר ואלימים יותר במדינה שמטפחת בערות ומקדשת כוחניות – תכונות שיכולות להגשים להם את החלום להיות יום אחד פליטי ריאליטי.
שיטת הטמנת הראש בחול עובדת מצויין
במבחנים הבינלאומיים ישראל מתדרדרת בטבלה משנה לשנה ומשתרכת מאחורי מדינות שעד לא מזמן הוגדרו על ידינו כנחשלות. פחות ממחצית מבני ה-17 בשנת הלימודים הקודמת היו זכאים לתעודת בגרות. במשרד החינוך מנמקים זאת בכך שבנתון הזה נכללים גם תלמידי המגזר הערבי והחרדי ש"אידיאולוגית אינם ניגשים לבגרות הישראלית". הפתרון של סער: בשנה הבאה האוכלוסיות הללו פשוט לא ייספרו בנתונים משום שמדובר ב"קבוצות השוואה לא רלוונטיות". כי השיטה הישראלית של לטמון את הראש בחול עבדה לנו יופי עד עכשיו.
סער לא אומר את זה סתם. הוא יודע מה קורה עם לימודי הליבה ולא ממש נאבק במלוא הכוח כדי לאכוף את הנושא במוסדות החינוך בעולם חרדי – חלילה לריב עם חברי הקואליציה – שם ממשיכים לצפצף על המדינה תוך שהם מסובסדים על חשבוננו ונלחמים עבורנו באוהלה של תורה. מלחמה שגובה מאות, אם לא עשרות, אם לא אפס נפגעים מדי שנה.
גם הנערים היהודים שביצעו את הלינץ' בנער הערבי בירושלים הם תוצר של מערכת החינוך בצורה כזו או אחרת. סער אמנם גינה את האירוע ואמר שלמערכת החינוך "חייבת להיות אמירה חינוכית וערכית חדה וברורה בנושא", רק חבל שהוא לא אמר מה צריכה להיות האמירה הזאת. שר החינוך כמובן לא טרח למתוח את הקו הישיר שמחבר בין המעשה הנפשע הזה לאלימות של נוער הגבעות שמתקבלת באוזלת יד הבלתי נסבלת של הממשלה. השתגעתם? הרי הפריימריז בפתח והוא פוזל ימינה וימינה וחלילה שיגיד משהו שעלול להתפרש בעיני מתפקדי הליכוד כ"הומני" או "ליברלי". מאותה סיבה בדיוק, סער לא באמת נלחם בכל הכוח בתקציב המדינה על מנת לחתוך בתקציב הלא פרופורציונלי של משרד הביטחון לטובת המשרד שלו.
פעם ההורים היו מייחלים לכך שעד שילדיהם יגיעו לגיל 18 הם כבר לא יצטרכו ללכת לצבא. היום אני מוצא את עצמי מייחל לכך שכשהילד שלי יהיה בן 6, הוא כבר לא יצטרך ללמוד במערכת החינוך הנוכחית. זה, ולא האיום האיראני, צריך להיות הפחד הגדול של כל מי שרוצה לחיות כאן חיים נורמלים.