הדבר הכי קל הוא לנגח את הספורטאים האולימפים שלנו על התצוגות האומללות אתמול, לעקוץ אותם בכותרות לעגניות ולבעוט בהם כשהם למטה. הריטואל מוכר וחוזר על עצמו, והרי זה הספורט שאנחנו באמת מצטיינים בו. אלופי העולם בביקורת למרחקים קצרים.
נכון, התוצאות של חברי המשלחת האולימפית ללונדון נעו בין המאכזב למביך, כשרק המתעמל אלכס שטילוב מספק את הסחורה. המתעמלת ולריה מקסיוטה נפלה פעמיים מהקורה והוסיפה התרסקות על הישבן בנחיתה. השחיינים, רובם ככולם, כשלו להגיע לכושר שיא ואף אחד מהם לא העפיל אפילו לחצי הגמר. לכך התווספה הפארסה עם נמרוד שפירא בר אור, שהתייצב למשחה כשעל כובע השחייה שלו כתוב שמו של שחיין שכלל לא הגיע לאולימפיאדה, יונתן קופלב, משום שהמארגנים הישראלים – כנראה באקט של עסקנות קטנונית – פשוט לא דאגו לייצר לו כובע אישי. שחר פאר התפרקה כהרגלה נגד שראפובה, והג'ודוקאים שהספיקו להתחרות, הודחו מוקדם.
אבל יש במה להתנחם: אף אחד משחיינינו לא טבע, שום ג'ודוקא לא איבד את ההכרה, המשטח שעליו נפלה המתעמלת היה מרופד היטב, ושחר פאר, כך נראה, השקיעה בגוונים לשיער.
וברצינות, אל תמהרו להספיד את המשלחת הישראלית. מדובר בבכירי הספורטאים שיש בארץ, אנשים עם יכולת וכישרון שלבודדים מאיתנו יש. גאווה גדולה, ואני משוכנע שגם חוש ביקורת עצמית מפותח במיוחד, כך שהם ודאי חותכים את עצמם לחתיכות הרבה יותר דקות ממה שהתקשורת מסוגלת לעשות.
אין לי ספק שתהיה מדליה ישראלית
וכן, יש נקודות אור לצפות להן בהמשך המשחקים: השייטים עוד לא נכנסו לפעולה, הג'ודוקאים הבכירים יעלו למזרן בימים הקרובים (ובינתיים ממליץ בחום לעקוב אחרי אריק זאבי בטוויטר, מספק זווית אישית ונלהבת, כולל תמונות), וכאמור – שטילוב בגמר ההתעמלות. מבלי לנחס אף אחד, אין לי ספק שתהיה מדליה ישראלית, שתמשיך את הרצף שהתחיל בברצלונה 92', מאז מכל אולימפיאדה חזרה המשלחת עם מתכת אחת לפחות.
האולימפיאדה היא הדבר הכי יפה ומרגש בעולם, אז לא חייבים לקלקל עם מרירות ורשעות. צריך להסתכל על הצדדים החיוביים, זה רק עניין של גישה. קחו למשל את השידורים של משה גרטל מהבריכה. במקום להתעצבן, תתייחסו אליהם כאל הקומדיה הכי טובה בעיר. מעבר לעולם הדימויים היצירתי והלהג הזוהיר-בהלולי ("האם חסר לשחיינים שלנו גרוש ללירה או קשקש לדג") - גרטל אשכרה ביקש מהצופים שיסמסו לו שאלות במהלך השידור. כמעט ושלחתי לו "ערה?". אין, האיש חייב להיות בעונה השנייה של הפרלמנט.
בכלל, לאנשי ערוץ 1 יש חוש הומור משובח. במקום לשדר את משחק הפתיחה של הדרים-טים האמריקאית בכדורסל – אחת האטרקציות הגדולות של האולימפיאדה – הם בחרו לשדר את הנציג הישראלי מקבל בראש בספורט הפופולרי בדמינטון. תכל'ס, בשניהם יש רשת, שניהם סוג של משחק כדור, מה ההבדל בעצם? המשחק לא שודר אפילו באחד מתשעת (!) ערוצי האינטרנט שלהם, שאגב כן העבירו באותו זמן, בין היתר, את תחרות הקאנו.
כי אחרי הכל זה שידור ציבורי, וצריך לאזן