שלום ותודה
כל דקה שג'ורדי קרויף נשאר במכבי תל אביב עושה נזק בלתי הפיך - נזק לקבוצה ונזק לעצמו. כולם מבינים שהקסם שההולנדי הביא איתו למועדון פג: תרבות הניהול חזרה שנים אחורה, היריבות כבר לא רועדות מפחד, ביציע נשמעות קריאות לפיטורי המאמן. זו מכבי תל אביב הישנה והרעה.
אם קרויף חשב שלהתגלח על מכבי בתפקיד הראשון שלו כמאמן יקפיץ לו את הקריירה כפי שעשתה למאמנים הזרים שהביא לפניו, הרי שהבלוף שלו התגלה. חמור מזה - נראה שקרויף כבר איבד את החשק להמשיך ועושה טובה שהוא נשאר. אז עשה טובה - אל.
הקמפיין האירופי המביש שהסתיים אתמול (והניצחון על הרכב משני במיוחד של ויאריאל ממתיק בקושי כמו תחליף סוכר דלוח את הגלולה המרה), לצד התיקו האיום מול אשדוד החלשה במשחק הליגה האחרון, צריכים היו להיות שירת הברווזון המכוער של קרויף ולאותת למיץ' גולדהאר הרדום אי שם בקנדה שהפרק הזה בתולדות המועדון הסתיים. להגיד תודה לך ג'ורדי, על הכל, אוהבים אותך. זה היה פרק מפואר עם שלוש אליפויות רצופות, העפלה לליגת האלופות, טרבל מקומי נדיר. חלום. אבל בשנתיים וחצי האחרונות חטפנו סטירה מצלצלת. זה הזמן להתעורר.
ילד שלי מקופח
מסכן יוסי בניון, שוב זה קרה לו: מאז שחזר לישראל אחרי קריירה אדירה בחו"ל, הוא רודף אחרי הכבוד שלו והכבוד שלו רודף אותו.
בניון, אחד הכדורגלנים הגדולים בתולדות המדינה, מתקשה לעכל את העובדה שהוא נמצא בדמדומים האחרונים שלו כשחקן פעיל, ולא מצליח לקבל את מיעוט דקות המשחק שלו. בעיניו, כנראה, הוא היה ועודנו מתנת אלוהי המשחק לאנושות.
אז יוסי שוב נעלבי. הפעם מבית"ר ירושלים, קבוצתו הנוכחית ואולי הלפני-אחרונה. מקורבים מספרים שהוא פגוע מהיחס כלפיו. לפי הפרסומים, נציגי השחקן שוחחו עם ראשי המועדון שביקשו שבניון יצהיר בתקשורת אם הוא מתכוון להישאר בבית"ר או לעזוב, כי כמו שהעניינים כרגע - זה פוגע בקבוצה. אולטימטום מוזר בפני עצמו. אם יש חוזה - החוזה מחייב. האם יש מעסיק שמבקש מעובדיו להצהיר פומבית אם הם נשארים בעבודה או לא?
בסביבתו של בניון, כמו גם גורמים בקבוצה, רומזים שהשיקולים לשיתופו המדוד אינם מקצועיים. הגיוני, בהתחשב בכך שאת בית"ר מאמן אדם אקראי בשם בני בן זקן, שספק אם מישהו מתייחס אליו ברצינות, והוא נמצא בעמדה - לכאורה - כבובה על חוט של הבעלים-שאסור-לו-לנהל, אלי טביב. כי ככה טביב אוהב את המאמנים שלו. מה יש לטביב נגד בניון? זו שאלה טובה. אולי איש העסקים הממולח חושב שיוכל לגזור קופון ו/או להיפטר מהחוזה של הכוכב אם זה יחליט לעזוב על דעת עצמו.
האוהדים דווקא בעד בניון, שמהווה את אחת הסיבות לכעס שלהם על בן זקן. בכלל, מאוד כועסים בטדי על המאמן, למרות שהקבוצה נמצאת במקום השלישי, מרחק שלוש נקודות בלבד מהפסגה, ויש לה את מספר השערים הגבוה בליגה. פעם הם כבר הצליחו להעיף ככה מאמן: ב-2001 אלי גוטמן עזב באמצע העונה כאשר הקבוצה במקום השני, לאחר שאושפז עקב בעיות לב, ככל הנראה בגלל הלחץ והקריאות של האוהדים לפטר אותו. אז זה הסתיים במקום חמישי ובכונס נכסים.
אני מנחש שסאגת בניון לא תסתיים בהתקף לב לאף אחד מהצדדים, מקסימום באגו פגוע. אני מנחש גם שבני בן זקן לא יסיים את העונה בבית"ר. לא כמאמן, בכל אופן. ואני מנחש שהמאמן החדש יביע אמון מלא בבניון, עד שגם הוא יבין שבגילו ובכושרו הנוכחי, ה"ילד" צריך לעלות מהספסל. איזה מעגל קסמים אכזרי.
מצעד הבושה
באמת ובתמים שלא ברור מה גיא לוזון עוד עושה במכבי חיפה. הוא יודע שהוא על זמן שאול, הבוס שלו יודע שהוא על זמן שאול, השחקנים יודעים שהוא על זמן שאול, ומבחינת האוהדים לוזון לא מאמן כבר שנה.
אחרי שהונחת לו מנהל מקצועי על הראש בדמותו של מו אלאך, עכשיו מינו מבלי לשאול אותו גם עוזר מאמן זר, רוב מאס, שכמובן לא הוחתם כדי לתפוס את מקומו של לוזון בעתיד. כמובן.
לחיפה יש השנה, כמו ברוב השנים הכושלות האחרונות, סגל שמחייב לפחות מראית עין של התמודדות על אליפות, אבל התוצאות, כמו ברוב השנים הכושלות האחרונות, מביכות. וקשה שלא להפנות אצבע מאשימה למאמן, שמדחיק באופן ראוי להערכה את העובדה שהוא גרוע.
לוזון כנראה לא מבין את הרמזים מלמעלה, שהולכים ונהיים יותר ויותר בוטים. למה הוא מחכה? שיום אחד יגיע למתחם האימונים ויגלה שהחליפו את המנעול בכניסה? ובמה בדיוק הוא נאחז? זה לא שהקריירה שלו שופעת בהצלחות (בעשור האחרון פוטר או התפטר מארבע קבוצות שונות, כשבתווך שימש שלוש שנים כמאמן הנבחרת הצעירה, משרה שבלתי אפשרי לאבד כשיו"ר ההתאחדות הוא הדוד שלך). כבר כתבתי כאן (שוב ושוב ושוב) שלא ברור מי הם האנשים שממשיכים למנות אותו למרות הרקורד האומלל כל כך.
שלא יהיה ספק: האחראי העיקרי הוא הבעלים יעקב שחר, שמתעקש לא להיפרד מלוזון. האם הוא חושש מעניין תדמיתי בגלל עזיבה של עוד מאמן? הרכבת הזו מזמן יצאה מהתחנה. שישה מאמנים עברו על הקווים בחיפה מאז 2012. זה נתון שמתאים לקבוצות תחתית עם ניהול חובבני. ממש מצעד הבושה.
חילופי משמרות
אלופת המדינה בכדורסל מגמגמת. היא נראית לא טוב על המגרש, חוטפת מפלות באירופה, בהנהלה משדרים לחץ, שחקנים הוחלפו, מאמן עזב, במקומו מונה מאמן חסר כל ניסיון, וגם הכיסא שלו מתנדנד. בזמן הזה, אצל היריבה המושבעת יש שקט תעשייתי, אווירה חיובית, מאמן שמעמדו יציב כפי שלא היה שנים, שחקנים עם שמחת חיים ותוצאות מפתיעות לטובה באירופה. תייגו קבוצה אחת שהיא הפועל ירושלים וקבוצה אחת שהיא מכבי תל אביב, ואל תגלו להן מי זו מי.