זו הייתה טלנובלה במיטבה, או במרעה (זה בדרך כלל אותו דבר) עד הרגע האחרון: דרמה, רגש קיצוני ותהפוכות שהסתיימו, איך לא, בדמעות שמחה ועצב. בתום מאבק מורט עצבים נגד הירידה לליגה הלאומית, בני יהודה ועירוני רמת השרון נפרדו מליגת העל, מכבי פ"ת שרדה.
המפסידה הגדולה של הערב הייתה בני יהודה, מועדון עם היסטוריה מכובדת והווה אומלל ומדכדך. הקבוצה הזו בעטה בדלי לאורך כל העונה – וחבל, כי היה עדיף אם הייתה בועטת יותר בכדור - עם ספיגת שערים שיטתית – כמעט קונספירטיבית - בדקות האחרונות של המשחקים. המחזור האחרון היה אקורד סיום הולם, עם שער שנכבש בתוספת הזמן במגרש אחר, שהוריד את הזהובים ללאומית.
לאורך הזמן הלא ארוך שלו כמאמן כדורגל, יוסי אבוקסיס הקפיד כמעט באדיקות לא לקחת אחריות על ההישגים המפוקפקים של הקבוצות שלו. אחרי חצי עונה בהפועל ת"א שהסתיימה בפיטורים, וחצי עונה בבני יהודה שהסתיימה בירידת ליגה, בתוספת קמפיין כושל כעוזר של אלי גוטמן בנבחרת, אפשר בכל זאת להגיד משהו טוב על קריירת האימון של אבוקסיס בשנתיים האחרונות: לפחות היא עקבית.
מה שכן, סביר להניח שהירידה תעשה לבני יהודה רק טוב, כפי שקרה למכבי נתניה. לקבוצה יש מסורת ויש את הכלים לחזור בעוד שנה לליגת העל, חזקה ויציבה יותר, אם רק ישכילו לעשות שם שידוד מערכות כללי, שיתחיל בהוצאת הקבוצה מידיו של הבעלים הכושל משה דמאיו. המהלך הזה ירחיק גם את דוברת הקבוצה מאיה דמאיו, במקרה בתו של הבעלים, שבמהלך אחד המשחקים העונה התעמתה עם האוהדים, קיללה ודחפה, כיאה לליידי יורשת עצר. גם במשחק הזה היו בני המשפחה מעורבים בתקרית אלימה.
חלאס להתבכיין
האוהדים זו נקודה כאובה. המחאה שלהם נגד ראשי הקבוצה הלכה והחריפה, ואתמול, כשהתבררו התוצאות הסופיות, חלקם החלו לזרוק חפצים וכסאות לכר הדשא, כשחמישה מהם נעצרו. אוהדים אחרים פרצו למגרש ועשו את דרכם לכיוון מאמן אשדוד ניר קלינגר - ששבוע קודם לכן הפסיד באופן מביש 5:0 למכבי פ"ת, יריבתה של בני יהודה במאבק, והשבוע העז לסיים בתיקו – עד שנבלמו לפני שפגעו בו פיזית. חלאס להתבכיין ומספיק להאשים את מה שקורה שמסביב, תתרכזו במהפכה הפנימית שלכם.
גם בצד המנצח, מכבי פ"ת, התבכיינו לא מעט, וזה לא רק יו"ר ההתאחדות האובייקטיבי והאוהד המסור אבי לוזון, שהזיל דמעות באופן מילולי. לוזון לפחות נמנע מנאצות כלפי כל העולם להבדיל מלפני שנתיים, אז ירדה קבוצתו – כלומר קבוצתו של אחיו עמוס, ליו"ר ההתאחדות הרי אין יד ורגל בנעשה בקבוצה אקראית בליגה. זה בסדר, הבן ייטב לוזון, שאיכשהו השתחל להיות מאמן בקבוצה, הקדיש את הניצחון לאבא שלו והזכיר: "לפני שנתיים במקום הזה כולם קפצו עליו ופתחו מנגלים וחגגו כשירדנו. בשביל הרבה אנשים היום זה כמו יום הזיכרון ויום אבל". חבל ששכחת את השואה.
שותפו לצוות האימון, קובי רפואה, התפנה אף הוא כדי לתקוף את התקשורת ואת הפרשנים שצריכים עכשיו לאכול את הכובע, כדבריו, "כי כל הדיבורים שלהם זה מאינטרסים". אמת. כי הקבוצה שלך, שכולה עסק משפחתי אחד גדול (וד"ש למנהל איציק לוזון המואשם בפלילים מבלי שיו"ר ההתאחדות יפצה פה בנדון), נטולת גרעין אוהדים ועסוקה בהרבה דברים חוץ מכדורגל, נקייה לגמרי מאינטרסים. אין פלא שהפכתם לאחת הקבוצות השנואות בליגה שרבים ייחלו שתרדו. לא נורא, זה עוד יקרה.
אגב, למיטיבי לכת נספר שבני יהודה לא הייתה הקבוצה היחידה שירדה ללאומית: רמת השרון ירדה מחוסר עניין לציבור.
שלוש קטנות
1) עירוני קרית שמונה זכתה בגביע המדינה וגרפה תואר מרכזי שני בשלוש שנים. לו רק היה ניתן להגדיל את האצטדיון העירוני על מנת שיוכל להכיל עוד צופים. זה פשוט יחייב שכל העיר תגור בו.
2) מאמן הכושר הספרדי נאצ'ו טורנו, עזב את תפקידו בנבחרת ישראל מבלי שהתחיל אפילו לעבוד, לאחר שלטענתו לא אהב את ההתנהלות של גורמים בהתאחדות לכדורגל, בכל הקשור לבניית תכנית העבודה של הנבחרת בתחום הכושר הגופני והעבודה הפיזיולוגית. חוסר מקצוענות? בכדורגל שלנו? לא יכול להיות.
3) היסטוריה! אישה תאמן כדורגל מקצועני לראשונה באירופה. אבל איך בדיוק השחקנים יבינו את ההוראות שלה? הרי היא בטח לא תגיד להם אותן, הם יצטרכו לדעת לבד.