גיא גודס
החדשות הרעות מבחינת גיא גודס הן שהעונה הקרובה על הקווים תהיה האחרונה שלו כמאמן בכיר במכבי תל אביב, בלי קשר למספר התארים שהקבוצה תזכה בהם או תאבד השנה (למעשה יש לה רק תואר אחד לאבד – גביע המדינה). זו תהיה העונה האחרונה שלו על הקווים במכבי (אלא אם יסכים לחזור לעמדת העוזר) כי הוא פשוט מאמן שלא מתאים לרמות האלה.
זו לא ביקורת בדיעבד אחרי הכישלון הקולוסלי בעונה שעברה (אובדן אליפות, הדחה על האפס בהצלבה ביורוליג ושלל תצוגות והפסדים מביכים לאורך השנה). הדברים נכתבו כאן עוד לפני שנפתחה העונה הקודמת, ואז שוב ושוב ושוב במהלכה. תקציר הדברים: גודס הוא בחור טוב וחביב ושחקן עבר קשוח, אבל כמאמן הוא הקפיד פעם אחר פעם לקפוא ברבעים האחרונים ובמקומות בהם צריך לקבל החלטות מכריעות, על סף אי-תפקוד בניהול המשחק.
עוד בעיה עם גודס היא שהוא כנראה לא מבין רמזים: החל בהנחתת פיני גרשון כעוזר המאמן בעונה שעברה, דרך החלפת כל הצוות המקצועי שסביבו בתחילת העונה הזו, ועד החתמת שחקנים מעל ראשו ומאחורי גבו. בהנהלה שידרו לו בכל צורה אפשרית שהם מעוניינים שיעזוב, אבל המאמן – בין אם מפאת כושר הדחקה עילאי, אי הבנה של המסרים או היאחזות בלתי נדלית בחוזה שניתן לו – סירב להסתכל למציאות בעיניים.
החדשות טובות מבחינת גודס הן שכיאה לאיש מת מהלך – אין לו מה להפסיד. יש לקוות שהוא סוף סוף מעכל את זה, ושזה יגרום לו להראות את כל מה שהוא יודע מבלי חשש. אין לדעת, אולי נופתע ונקבל בכל זאת כמה דברים מעניינים על המגרש.
לא שזה יעזור להארכת החוזה של גודס. הספירה לאחור שהחלה עם מינויו של גרשון לעוזר תסתיים לכל המאוחר ביוני 2016 - (לפחות) שנה מאוחר מדי.
טיילור רוצ'סטי
הטענה הגדולה של מבקרי מכבי ת"א לקראת פתיחת העונה הייתה על הזהות הישראלית של שחקניה. המיטיבים לספור שביניהם מנו במשחקי ההכנה חמישייה פותחת של לא-צברים, רחמנא ליצלן: ג'ורדן פרמאר, טיילור רוצ'סטי, דווין סמית', ויטור פבראני ובריאן רנדל. הם כמובן מתעלמים לחלוטין – יש שיגידו באופן הגובל בגזענות - מהמעמד הישראלי החוקי של שניים מהשחקנים שהוזכרו כאן (פרמאר ורוצ'סטי).
את עיקר האש ספג הליך האיזרוח המהיר של רוצ'סטי, מלך הסלים של היורוליג בעונה החולפת – שהוחתם, אגב, עוד בטרם שנודע על האפשרות שישחק כישראלי. המבקרים מיהרו למצוא תמונה של רוצ'סטי מחייך על רקע כנסייה והעניקו לו את הכינוי "חובב כנסיות". מוזר. אני מכיר לא מעט ישראלים כשרים (כולל הח"מ) שמאוד אוהבים להצטלם על רקע כנסיות בחו"ל - כמו גם על רקע פסלים יוצאי דופן, או מוזיאונים, או בתי כנסת יפים. לא הבנתי כיצד סלפי תיירותי הופך כל כך מהר לגנאי.
בואו נעשה סדר: מעולם לא נטען שרוצ'סטי הוא יהודי, אלא שיש לו שורשים יהודיים (אביו וסבתו). לא מכבי ת"א העניקה לו אזרחות, אלא משרד הפנים, בהתאם לתיקון לחוק השבות משנת 1970. לא מכבי ת"א אישרה את הרישום שלו כישראלי בליגת העל, אלא המינהלת. מכבי ת"א עשתה את מה שהיא יודעת לעשות יותר טוב מכולם בספורט הישראלי: לנצל עד תום את כל מה שהחוק מתיר לה. מה חשבתם? שהיא תגלה ששחקן יכול לקבל אזרחות ולרדת ממכסת הזרים ותוותר כי זה "לא יפה"? בוקר טוב, אתם מכירים את מכבי?
עם כל החוקים מסביב שביקשו והצליחו לפגוע במי שהייתה פעם האלופה הנצחית ("החוק הרוסי", הפיינל פור, הפיינל טו, שוב הפיינל פור) - חוקים שגרמו לכך שרק פעם אחת בשמונה השנים האחרונות מכבי לקחה שתי אליפויות רצופות – אל תצפו שהקבוצה לא תגיב בכל דרך שהיא יכולה, ועל הדרך - תצפצף על כולם. מכבי חזרה להיות מכבי. לא אתפלא אם למחלקת הסקאוטינג יצורף בקרוב מומחה לאילנות יוחסין שינסה למצוא עוד כדורסלנים יהודיים סמויים בעולם.
ואי אפשר שלא להתייחס בגיחוך – שוב – לתגובות מהצד השני של העיר. כך אמר יו"ר הפועל ת"א, רמי כהן: "האזרוח של רוצ'סטי הוא בדיחה... שיראו לי את סרטון בר המצווה שלו". ואם זו משפחה יהודית חילונית או אתאיסטית שלא עשתה בר מצווה? ואם יהודי עושה בר מצווה ואין לו סרטון – האם הוא באמת עשה בר מצווה? אולי כהן גם רוצה לבדוק מקרוב אם רוצ'סטי נימול, כי מה יותר יהודי מברית מילה? רמי כהן, עושה רושם שהבדיחה היא על חשבונך.
דראגן בנדר
אם כבר היה כדאי למצוא למישהו שורשים יהודיים, הרי שזה לדראגן בנדר, הקרואטי שעוד אין לו 18 ומי שצפוי לו עתיד ורוד ב-NBA. זה, ככל הנראה, הפרוספקט המבטיח ביותר שחתם אי פעם במכבי, והשאלה היא כמה דקות אירופיות הוא יקבל כדי להשתפשף.
כשיותם הלפרין הגיע למכבי ת"א אמר המאמן דאז שיש לו רישיון להפסיד עשרה משחקים בשם דקות המשחק שלו - הצהרה שנזרקה לפח ככל שהעונה התקדמה. המקרה של בנדר שונה - לא רק בגלל שהנתונים שלו טובים משל הלפרין, אלא גם כי הוא הגיע מגובה במנהל המקצועי ניקולה ווייצ'יץ', שהנחית אותו במכבי במו ידיו. זה, בנוסף לכסף שתוכל לקבל מכבי ממכירה עתידית שלו, מה שיכתיב את התקדמותו של בנדר. בטח כשהמאמן, כאמור, הוא לא הסמכות המקצועית הבלעדית. או הסמכות המקצועית החשובה. או הסמכות המקצועית בכלל.
ציפיות
אף אחד לא מצפה שמכבי ת"א תיקח השנה את גביע אירופה. קשה מאוד להאמין שתגיע גם לפיינל פור. היא נמצאת מרחק לא קטן מאחורי המועדונים המובילים ביבשת, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה מקצועית. המטרה הראשונית, כמו בכל שנה, היא להגיע לטופ 16 כדי להבטיח עוד משחקי בית מכניסים, והציפייה המפוכחת היא להגיע להצלבה ולתת שם הופעה מכובדת.
במובן הזה, אולי טוב שפתיחת היורוליג היא נגד צסק"א בחוץ, במשחק שיוריד לקרקע את מי שאולי התרשם מהניצחונות במשחקי האימון. כי יש הרבה בעיות בקבוצה: ריבאונד, משחק פנים, משחק עומד, הגנה.
מצד שני, בארץ, שום דבר פרט להחזרה של האליפות (ואם אפשר, גם שמירה על גביע המדינה) לא יתקבל בהבנה. נכון, האלופה הפועל ירושלים מסתמנת כיריבה עיקשת לטווח ארוך, להבדיל מהאלופות-לרגע הקודמות שהתפרקו, אבל זה רק יעשה טוב לצהובים ויחדד את חושיהם עוד יותר (ראו מקרה רוצ'סטי). זה מה שתחרות בריאה צריכה לעשות.
הקבוצה של המדינה
אפשר להפסיק עם הסיסמה המזמן-לא-רלוונטית הזו של "הקבוצה של המדינה". לא משנה מי מנסה למכור אותה. מכבי היא הקבוצה של עצמה ושל אוהדיה. היא תופיע השנה ביורוליג לא כאלופת ישראל, אלא כגוף כלכלי איתן ובעל מסורת. כל ניסיון לשייך לה פטריוטיות, בין אם כתכונה חיובית או כתכונה שלילית, הוא עבודה בעיניים.
יש אוהדים שמתעקשים לשיר את ההמנון לפני המשחקים? זכותם. אני מאוד לא אוהב את זה. לא מדובר באירוע לאומי. אני אוהב את הקבוצה לא בגלל שיש לה דגל ישראל קטן על הגופיות. ומצד שני, ההערות על הצביון הישראלי והמתאזרחים שלא מכירים את ההמנון? סו וואט. בחמישייה הגדולה מלפני עשור שיחקו שאראס, פארקר, ווייצ'יץ' ובאסטון, ורק ישראלי אחד. אני לא זוכר שמישהו הזדהה פחות עם הקבוצה.
גם אם המצב כאן מחורבן ואתם מחפשים גאווה להיתלות בה, אל תתפתו להדביק תוויות ולהפוך את מכבי בכוח למה שהיא לא: מייצגת של כל העם והמדינה. היא לא. אנחנו מכבי. הו דה פאק אר יו?