יש רק בעיה אחת: גוטמן לא השתנה. האיש עדיין עמוס בשלל קלישאות. סיסמאות וסתירות פנימיות. הבחישה התחילה רגע אחרי המשפט על השולחן שהכל מונח עליו, כשגוטמן התבקש להגדיר את מטרות הקמפיין הקרוב – מוקדמות יורו 2016, וענה: "לפעמים אנחנו המאמנים אומרים לשחקנים בחדר ההלבשה דבר אחד ושואפים לדבר אחר. תבין לבד". להבין מה, גוטמן? שאתה מנסה פסיכולוגיה הפוכה על השחקנים? על עצמך? על התקשורת? אם הכל על השולחן, למה לא להכריז בפומבי שהמטרה היא מקום שלישי. או אפילו שני. אלא אם כן אתה חושש מהמצב הלא מופרך שהנבחרת תסיים במקום הרביעי.
בהתייחס לטורניר הקודם הודה גוטמן: "מוססתי במו ידיי את הקמפיין בשני המשחקים הראשונים נגד אזרבייג'אן ורוסיה" (1:1 מביך, 0:4 ביתי משפיל), אבל לא הסכים לפרט באיזה אופן, מה שגורם לחשוב שאולי הדברים נאמרו מהשפה ולחוץ. אגב, גוטמן מיהר להודות כמעט בכל דבר מהקמפיין הקודם, כאילו שיועץ תקשורת, או היועץ המנטלי בו הוא נעזר, אמרו לו שהכאה מקיפה על חטא תוסיף לו נקודות אצל הציבור ואצל התקשורת, כי הרי הודאה בבעיה היא חלק מתהליך ההחלמה. בפועל – מה שקפץ לראש הוא: עם כל כך הרבה טעויות - למה לעזאזל בהתאחדות החתימו אותו לעוד קדנציה?
לוזון רגיל לדוחות שאפשר להצמיד לשמשה
ואם כבר התאחדות, כשנשאל על הדו"ח המתומצת במיוחד שהגיש ליו"ר אבי לוזון על אודות הקמפיין הקודם – שלושה עמודים בלבד (יש להניח בפונט גדול ועם רווחים כפולים), הסביר גוטמן שהבוס הגדול לוזון אמר לו: "אם תתן לי דוח של 30-40 עמודים אני לא אקרא את הראשון". מבלי שהתכוון, חשף גוטמן את תרבות החפיף והחלטורה שמסתבר מוכתבת מראש מקודקוד המערכת. האם לוזון עד כדי כך עסוק שהוא לא יכול לפנות מלוח הזמנים שלו זמן לטובת קריאה מקצועית ומעמיקה על הדבר הזניח הזה שנקרא נבחרת ישראל? או שאולי ליו"ר ההתאחדות יש בעיות קשב וריכוז או שהוא לוקה בדיסלקציה, או חלילה – מתקשה בקריאה? (מה שיכול להסביר את עשרות דוחות התנועה שצבר לוזון. מצד שני אולי זה מה שהרגיל אותו לקרוא דוחות קצרים).
בכלל, המאמן סירב להתחייב שלא לזמן בעתיד את הטריו הוותיק בן חיים, דודו אוואט ומעל כולם יוסי בניון, כי מה יקרה "אם פתאום בניון מבקיע, ומשחק אחרי זה נותן פס לגול". מצד שני, אמר גוטמן ש"מצבו של ביברס נאתכו איתן כל עוד אני מאמן את נבחרת ישראל". זה אותו נאתכו שקמפיין שלם לא הצליח להביא את יכולותיו (המשובחות) בקבוצה לידי ביטוי בנבחרת. אז רגע, ואם פתאום נאתכו יפסיק להיות משותף בקבוצה שלו? או שתהיה לו הרעה דרמטית ביכולת? האם הוא ימשיך להיות מזומן בכל מקרה? האם – סתם תהייה – זה לא יגרום לו לחשוב שהמקום בנבחרת בכיס שלו לא משנה מה? ולמה לסרב להתחייב לא לזמן שחקנים מסוימים אבל למהר להתחייב על זימון באנקר של שחקן אחר?
להוביל על בלגיה? בעזרת השם
בנוגע להפקת הלקחים לעתיד, הצהיר גוטמן כי "בנבחרת יהיו רק שחקנים שיתנו דם על המגרש". בעיה: כל שחקני ההרכב שהיו על המגרש במשחק האימון נגד סלובקיה, הראשון בעידן ה"חדש" של גוטמן, שיחקו אצלו גם בגלגול האחרון. אז מה - הם לא נתנו את הדם בעבר? מה יגרום לזה להשתנות? זו גניבת דעת.
בסיום הראיון אמר גוטמן שהקמפיין הקרוב הוא "הכרת תודה לכל מי שהאמינו בנו". הכרת תודה של מי? של התאחדות הכדורגל האירופאית? על מה? ומאיפה התעוזה הנפשית לחשוב שהרחבת הטורניר מ-16 ל-24 נבחרות קשורה באיזשוהי דרך לישראל? הכרת תודה של הקהל? על מה? מה עשתה הנבחרת כדי להרוויח את התודה וההערכה של האוהדים?
עושה רושם שאלי גוטמן החדש פיתל את עצמו לדעת עם כל הברברת. מזכיר מאוד את המאמן הלאומי הקודם – אלי גוטמן הישן. גוטמן, בכנות, אתה באמת מאמין למה שאתה אומר? עכשיו כשהכל על השולחן כלומר.