והנה תזכורת קצרה: שרת הבריאות גרמן ספגה ביקורת רבה אחרי שענתה בהתרסה לאחד הגולשים שביקש ממנה לפעול לטובת קידומה של הצעת חוק שתחיל נישואים אזרחיים בישראל. "ומה אתה מתכוון לעשות בנידון חוץ מלכתוב?" תהתה גרמן והחלה מחול שדים סביב תפקידה בממשלה ומה שנתפס על ידי אזרחים רבים כניסיון להתנער מתפקידה כמחוקקת. עוד באותו הערב ובהמשך לדיון שנוצר כתב לה מגיב נוסף שמפלגתה אכזבה אותו וזכה לתגובה מפתיעה בהרבה - "אויויויויו" נכתב שם.
חבר הכנסת טופורובסקי מצדו לא עורר סערה כשהגיב על פרסום זה או אחר אלא כאשר העלה לעמוד הפייסבוק שלו תמונה אישית שגררה האשמות בפופוליזם וחוסר טעם - ואף הפכה באופן מיידי למם אינטרנטי שלא עשה לו שירות טוב. זאת כמובן במידה ותקבלו את הנחת היסוד שלפיה לא כל פרסום בו מאייתים את שמך נכון – הוא פרסום חיובי.
כל מה שיזכרו זו תמונה לא מוצלחת
בתור מי שעוסק במתן ייעוץ אסטרטגי לנבחרי ציבור במדיה החברתית נתקלתי באינספור מקרים שבהם כל מה שעניין את השרים או חברי הכנסת שהגעתי עמם לפגישה זה כמה לייקים יש ביכולתי להבטיח להם. כל ניסיונותיי להסביר שכמות הלייקים היא לא חזות הכל נפלה על אזניים ערלות אז ברשותכם אדגיש זאת שוב כאן: כמות הלייקים היא לא המטרה העיקרית או הבלעדית משום שמספיקה תגובה לא נכונה אחת – או במקרה של טופורובסקי תמונה לא מוצלחת אחת – בכדי להיכנס למערבולת תדמיתית שלא פשוט לצאת ממנה. על אחת כמה וכמה בעידן שבו כל פעולה לא נכונה מתועדת ומופצת בין רגע בין מאות אלפי בני אדם.
כשחבר הכנסת טופורובסקי העלה את תמונתו לעמוד הפייסבוק הוא חשב שהיא תעביר את המסר לפיו מדובר בח"כ אשר עובד קשה ונשאר במשכן עד לשעות הקטנות של הלילה – ויהיה המחיר אשר יהיה. הוא לא חשב על ההשלכות ולא הבין שהיום, לאחר האירוע, זהו הדבר היחיד שהציבור הישראלי זוכר ממנו – וזה אחרי כמעט ארבעה חודשים של עבודה פרלמנטרית בה הוא ירצה להתגאות. לא חבל?
באשר לשרה גרמן, הרי שאין ביכולתנו לדעת האם היא זו שהעלתה את התגובות הבעייתיות בעצמה או שמא היה זה העוזר או אחד המתמחים שקיבל פיקוד רגעי על העמוד שלה. כך או כך, גרמן שידועה בתור מי שעונה בעצמה לגולשים – לא יכולה לטעון כעת שהיא לא זו שכתבה את התגובות ולמעשה להפנות אצבע מאשימה לצד ג' – גם אם הדבר נכון. באם הייתה עושה כן המסר שהיה מועבר היה בעייתי עוד יותר: לי מגיע הקרדיט על הדברים הטובים – ואילו כשיש בעיה – האחריות אינה עליי – ובמילים אחרות - לא נגעתי. לזכותה של גרמן ייאמר כמובן שהיא ממש לא עשתה זאת.
בניגוד למה שתתפתו לחשוב, לא מדובר במשחק סכום אפס ועבודה עם יועצים אסטרטגיים המתמחים בפוליטיקה וברזי המדיה החברתית כאחד אינם בבחינת ניסיון יחצ"ני לייצר ספין שיוציא טוב את הלקוח – על חשבון הציבור. ההפך המוחלט הוא הנכון.
יועץ טוב שעושה את עבודתו נאמנה הוא לא רק מי שיתן את דעתו על אילו תכנים כדאי להעלות ומאילו כדאי להימנע – כי אם גם יעשה ככל יכולתו על מנת למנף את היוזמות המופנות לשר או לחבר הכנסת לכדי הצעות חוק – ובצורה כזו יהפוך את האזרחים עצמם לחלק בלתי נפרד מתהליך החקיקה. זאת ועוד, היכרותו של היועץ עם יחסי הכוחות במגרש הפוליטי ולא רק עם המיומנות הטכנית הנדרשת לתפעול חשבון הפייסבוק, הטוויטר או היוטיוב – היא היא היתרון היחסי שנבחרי ציבור רבים פשוט מסרבים לראות משום שכמות הלייקים או השיתופים שנתפסים כחזות הכל – מסמאת את עיניהם.
טוב יעשו נבחרי הציבור בישראל אם יפנימו שעה אחת קודם שהמדיה החברתית היא הרבה מעבר לכמות הלייקים, השיתופים או האפליקציות המגניבות. המדיה החברתית היא קודם כל ולפני הכל דו-שיח ואינטראקציה עם ציבור הבוחרים – ובדיוק בנקודה הזו זקוקים נציגנו ונבחרנו לסיוע של ממש.