כאשר שי אגסי עזב את ענקית התוכנה SAP לטובת קידום מיזם הרכב החשמלי הוא הקדיש את כל משאביו לטובת החזון שאותו ראה לנגד עיניו – גמילת העולם כולו והמזרח התיכון בפרט מהנפט הערבי. החזון של שי אגסי היה חזון מבורך שאף הוביל להתגייסותם של מובילי דעה בולטים ברחבי העולם – ובהם גם הנשיא שמעון פרס שנרתם למשימה בלי לחשוב פעמיים.
אין לי ספק ששי אגסי מודע היטב להחלטות הניהוליות השגויות שקיבל עת כיהן בתפקיד מנכ"ל החברה - בין היתר משום שהוא שילם עליהן באופן אישי – בכסאו. עם זאת, המרחק בין הטעויות הללו לבין פסטיבל השמחה לאיד שלו היינו עדים בימים האחרונים – כמוהו כמזרח ממערב.
אם כל יזם באשר הוא היה נמדד אך ורק על פי מבחן התוצאה של מיזם זה או אחר, הרי שסביר להניח כי גם סטיב ג'ובס וגם דונאלד טראמפ היו מתויגים ככשלונות קולוסוליים וזאת משום שטראמפ פשט רגל יותר מפעם אחת ואילו ג'ובס סולק בבושת פנים מהחברה שאותה הקים – בטרם חזר אליה והפך לאגדה. שי אגסי הוא לא סטיב ג'ובס אך אל נא לנו לחרוץ את גורלו בכיכר העיר.
היזמות היא נשמת אפה של מדינת ישראל והיכולת לחשוב מחוץ לקופסה היא בדיוק היתרון היחסי שהפך ברבות השנים את מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית מובילה. אבל מה לעשות, היזמות אינה טומנת בחובה אך ורק הצלחות ואף חזון, מוצלח וחיוני ככל שיהיה, אינו מהווה לכשעצמו ערובה להצלחה ומכאן שבמקום לשמוח בנפילתו של אגסי כפי שעשו לא מעט אנשים מהרגע שבו פורסמו הידיעות על קצה הקרוב של בטר-פלייס – נכון יהיה לתת מילה טובה לאדם שניסה וסיכן לא מעט לשם כך – גם אם בסופו של דבר הוא לא יצא עם ידו על העליונה.
לצחצח את הגיליוטינה
האנשים שלא יסכימו אתי יטענו שבדבריי אני בעצם מעניק פרס לאדם שנכשל ושאני מתעלם מהעובדה שהמשקיעה העיקרית בבטר-פלייס היא החברה לישראל, חברה ציבורית שהונה מבוסס על הכסף של כולנו. בהחלט, החברה לישראל השקיעה בבטר-פלייס את הכסף של הציבור הישראלי אך כל השקעה טומנת בחובה סכנות ובדיוק כפי שהיינו נהנים מפירות הצמיחה של המיזם החשמלי אם הוא אכן היה מתרומם לגבהים שצפו לו, כך גם עלינו להבין שיש פעמים בהן ההשקעות מתבררות בסופו של דבר כלא מוצלחות. אתם יודעים, להצלחה אבות רבים - והכישלון הוא יתום. ולמרות הכל – ישראל זקוקה לאנשים כמו שי אגסי.
אני לא הדובר של בטר-פלייס או דוברו האישי של שי אגסי. אני בסך הכל אדם שמנסה לבחון את המציאות באופן ריאלי מבעד לדינמיקת ה"או סקנדל – או פסטיבל" שלה אנו עדים כאן על בסיס יומיומי. אז כן, מי שמתעקש על השורה התחתונה - שי אגסי אכן לא השיג את מטרת העל שהציב לעצמו – אבל זו עוד לא סיבה לצחצח את הגיליוטינה.
ועוד הערה לסיום, איני מצליח להבין למה חלק לא מבוטל מהאנשים שמבקרים את שי אגסי מוחים על כך שהוא "העז" גם להרוויח כסף מהמיזם שבראשו עמד. לכאורה, עובדה זו משמשת בפיהם כטיעון מנצח בבואם להפריך על פניו את "המיתוס" לפיו אגסי ביקש לקדם חזון. בפועל, אין בין הטיעונים כל קשר – האם מכל אדם שמבקש לקדם מיזם שבבסיסו חזון נצפה לעבוד בחינם? ואתם יודעים מה – שאלה ישירה לי לאותם המבקרים – האם אתם הייתם עובדים בחינם?
נדמה לי שכולנו – ובראש ובראשונה הם עצמם - יודעים את התשובה.