אלא שמהרגע בו הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת החקירה נגד השר הבכיר, הפך השר שלום לשיחת היום בכנסת – ולא מהסיבות הנכונות – המרוץ לנשיאות שאליו התכוון להיכנס באופן רשמי בקול תרועה רמה. רב סרן שמועתי לא יצא לאפטר ותוך זמן קצר הפכה תלונה אחת את חייו של שלום מקצה לקצה וזאת באופן שיסכל כמעט בוודאות את השגת המטרה הפוליטית שאותה הציב לעצמו זה מכבר. למען הסר ספק, איני משפטן או מעורה מספיק בפרטי המקרה כך שאני גם לא אהיה זה שאתיימר לקבוע מה קרה או לא קרה באותו חדר באותו הלילה. העניין הוא שאי אפשר להתעלם מהעיתוי של העלאת הדברים מן האוב.
כל מי שראה פרק או שניים של בית הקלפים (ומי שלא – תראו – מדובר בסדרה מעולה) יודע היטב שהדבר הכי גרוע מבחינתו של הפוליטיקאי הוא לאבד שליטה ולהיכנס למצב בו הוא או היא מובלים ולא מובלים, מגיבים ולא יוזמים – חסרי אונים. זה בדיוק המצב בו נמצא היום השר לפיתוח הנגב והגליל ולא ניתן להתעלם מכך. כרגיל במחוזותינו, כמעט בין לילה הפך הסיפור ל-"פרשת שלום" וזו לוותה כבר אתמול בכותרות, גדולות וזועקות בצבע אדום בכל העיתונים היומיים. נוכח התוצאות של בדיקות הפוליגרף שעברה המתלוננת ספק אם תלונתה תבשיל לכדי כתב אישום – אלא שכבר עכשיו ברור כי שאיפותיו הפוליטיות של השר ספגו מכה קשה עד אנושה – אם לא יקרה משהו יוצא דופן הוא כבר לא יהיה נשיאה העשירי של מדינת ישראל. תם הטקס.
פרנק אנדרווד, מאחוריך
יש משהו בלתי נסבל, קפקאי כמעט, בעובדה שמילה אחת מן העבר, בין אם טמון בה גרעין של אמת ובין אם לא, יכולה לסכל את מפעל חייו של מאן דהוא – גבר או אישה. שלום כבר לא יהיה נשיא אבל את הנעשה אין להשיב ולא מן הנמנע שעננת החשדות הרובצת מעליו כעת, גם אם תסתיים בקול ענות חלושה, תמנע ממנו להתמנות לתפקידים בכירים אחרים בהמשך הקריירה הפוליטית שלו שפשוט עלולה להפוך לנחלת העבר בעוד ימים ספורים. הדברים הללו מקבלים כאמור משנה תוקף נוכח התוצאות הבעייתיות (מבחינתה) של בדיקת הפוליגרף אותה עברה המתלוננת נגד שלום.
למרבה הצער והכאב, הטרדות מיניות היו וימשיכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הפוליטי, התעסוקתי, הפרטי והציבורי של העולם בו אנו חיים ועלינו כחברה מוטלת החובה להילחם בתופעה ולמגרה בכל האמצעים העומדים לרשותנו. העניין הוא שבבואנו להילחם בתופעה חשוב להקפיד על כך שאנו לא שופכים את התינוק עם המים וגורמים נזק בלתי נתפס לאדם זה או אחר על לא עוול בכפו. אחת האקסיומות המשפטיות העתיקות ביותר קובעת שכל אדם חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת – אלא שעושה רושם שחזקת החפות הטרוויאלית הזו הפכה במדינת ישראל כבר יותר מדי פעמים להמלצה בלבד. אם השר שלום עבר עבירה הוא לא ראוי להיות משרת ציבור ועליו להיות מורחק מהחיים הפוליטיים לצמיתות – עד אז – הוא זכאי לחזקת החפות על כל המשתמע מכך.
על מנת למנוע את שפיכת התינוק עם המים חייבות מערכת אכיפת החוק – והתקשורת – להתעלות מעל האינסטינקטים הטבעיים שלהן. המשטרה חייבת לסיים את החקירה מוקדם ככל הניתן כשבידיה מסקנה חד-משמעית: זיכוי מלא או המשך ההליכים. בה בעת, המנחים, העיתונאים והפרשנים חייבים לרסן את הדחף הטבעי לצאת בהצהרות ולהתעלות מעל הצורך לספק כותרות בכל מחיר. הדיווח חייב להיות זהיר ומסויג עד כמה שניתן, הכותרות הבוהקות והמסקנות - בהתאם. זה לא יהיה קל – זה לא יהיה פשוט – אבל כשתדמיתו ופועלו המקצועי של אדם מונחים על הכף – יהיה זה גם הדבר הנכון, הראוי וההוגן לעשות – כי היום זה שלום – ומחר?