הערת העורך: לאחר פרסום הטור התקבלו תגובות רבות של קוראים שנפגעו מהדברים. ברצוננו להדגיש כי לא הייתה שום כוונה לפגוע בזכרה של לי זיתוני ז"ל ובבני משפחתה. מדובר במוות עצוב ומיותר, וכפי שנכתב, מאבקם צודק.
בחינה קצרה: האם שמעתם על אילן סירק ז"ל, שנהרג לאחרונה בתאונת פגע וברח? האם שמעתם על בת ה-80 שנפצה קשה לפני כשבועיים בנסיבות דומות? רוב הסיכויים שלא. זה בסדר, זה לא באשמתכם. האם שמעתם על לי זיתוני ז"ל? בטח כולכם יודעים שהיא נדרסה למוות בתאונת פגע וברח, ושחבריה מנהלים עכשיו מאבק צודק להביא לארץ את האשמים ולהעמיד אותם לדין. קשה היה שלא לשמוע על המאבק, שסוקר הרבה בתקשורת בחודשים האחרונים.
בימים האחרונים הגיע לתקשורת מאבק נוסף. טל חג'ג', בתו של איש צד"ל מטבריה, פתחה במחאה על המצב הקשה של משפחתה בפרט והיחס של המדינה לאנשי צד"ל שהגיעו לארץ בכלל. מתוך קריאה של הפרטים שפורסמו בעניין עד כה, נראה שגם מאבקה צודק. מה הקשר בין זיתוני לחג'ג'? לא הרבה, מלבד עובדת יופיין. לא נעים, אבל צריך לשאול את השאלה המטרידה: אם הן לא היו יפות – האם מאבקיהן היו זוכים לסיקור תקשורתי כה נרחב ולאמפתיה ציבורית כה רחבה?
בשביל לענות לשאלה צריך להסתכל על הסיפורים שלא נכנסו לעיתון. הקשישה בת השמונים, למשל, מצטלמת פחות טוב מנערה צעירה ויפה. למעשה, לפי דו"ח של "אור ירוק" יש מעט יותר מאלף נפגעים מדי שנה בתאונות פגע וברח, כעשירית מהם נפגעים באופן חמור – כנראה שרובם לא נעימים לעין כמו זיתוני.
גם המאבק של חג'ג' צודק, אבל אם יש משהו שלא חסר בארץ זה מאבקים חברתיים צודקים. ישנם רבים בארץ שמצבם הסוציואקונומי בלתי אפשרי, אבל אין להם גישה לתקשורת והם לא "מחזיקים שער". אם לא הייתה לחג'ג' תמונה יפה, האם מישהו חושב שישנו סיכוי ולו הקלוש ביותר שהייתה זוכה לכתבות שער?
הקהל טיפש או לא אכפתי?
מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, מצא שככל שהופעה של אדם נאה יותר, מידת הסיקור הטלוויזיוני שלו ברשתות ארציות רבה יותר. המחקר, שפורסם בכתב העת Political Communication, גם סיפק נימוק: הוא קבע שעיתונאי הטלוויזיה חושבים שהקהל שלהם מעדיף אנשים יפים. המחקר נעשה על חברי קונגרס, והראה שהיופי החיצוני השפיע על הסיקור העיתונאי יותר מוותק הכהונה, מהתפקיד בקונגרס ובטח שיותר מפעילות חקיקתית. כלומר, לא משנה מה אתה עושה אלא איך אתה נראה. אצל נשים זה רק מקבל משנה תוקף חזק יותר.
אין במאמר זה כדי להוריד מהמאבקים של הנשים היפות. שניהם עצובים ומקוממים. אבל צריך להתעכב על הצביעות של המנגנון שהביא אותם לכותרות. אנו חיים בחברה שמקדשת יופי, ושמה אותו במקום גבוה מאוד בסולם הערכים שלה. אנו רוצים אישה יפה (או גבר יפה), מגישת חדשות יפה, וכך גם מלכת הכיתה. אלא שמסיקור תקשורתי צריך לצפות ליותר. עיתונאים, לכאורה אנשים אינטליגנטיים, צריכים לעשות שקלול נבון יותר ולא רק להביא לקהל את מה שנראה לו טוב ומרגש יותר. הקהל כנראה טיפש, או סתם לא אכפתי מספיק כדי למחות על זה. תבחרו אתם מה גרוע יותר.