ניסיתי, בחיי שניסיתי למצוא דברים מרושעים לכתוב על הפרק הראשון של "היפה והחנון 2". לא הצליח לי הפעם, ומי שמכיר אותי יודע שזה עולה לי בבריאות. הליהוק מושלם: סיוון, בת 22 מאשדוד שגדלה בבית מסורתי ומקפידה לקיים מצוות, יכולה מבחינתי לקבל תוכנית משלה, שבה היא לא תעשה כלום חוץ מאשר לקיים מצוות ומפעם לפעם לנפנף בביקיני המפוספס שלה, עם כל מה שבתוכו. את אלכס, בן 19 סטודנט לאלקטרוניקה מטבריה, אולי לא הייתי רוצה לראות בבגד ים, אבל בעולם מושלם הוא היה כוכב של לייט נייט.
העריכה מהודקת כמו החזייה של ענבל, בת 25 מזכירה בחברת ביטוח: אפשר להרגיש את התפרים, אבל אם כבר הרגשת סימן שאתה מספיק קרוב בשביל שזה לא באמת יפריע לך. כמות משפטי-פינת-הקפה שעלו מהפרק הראשון היישר לקירות של לא מעט נשים יפות וחנוניות בפייסבוק, לא הייתה מביישת אף תסריטאי. אפילו פיני טבגר, בן 32 מנחה תוכניות ריאליטי בערוץ 10, מצליח לעשות עבודה יפה מבלי לפגוע בשלוות נפשו של הצופה.
על סמך הפרק הראשון שראיתי ועל סמך כמה פרקים אליהם נחשפתי בעונה הקודמת, מדובר בתוכנית הכי טובת לב בטלוויזיה, ואולי גם בעולם כולו. כל החנונים הם דובוני אכפת לי שמצליחים לשמור על קור רוח סביר ליד נשים יפות בבגדי ים, למרות שלא נגעו באישה מעל או מתחת לבגד הים, ובכן, מהיום בו נולדו. מתחת לחזיות המתוחות להתפקע של כל היפות פועמים לבבות שמונה עשר קראט שהגיעו היישר מהקניון באשדוד. אלה רוצים לגעת באישה בכל מחיר, אלו רוצות להוכיח שגם בלונדיניות טיפשות יכולות להופיע בערוץ 10, גם כן בכל מחיר. וכולם צועדים יד ביד אל עבר מטרה משותפת. "חלום עליכם" ההיסטורית עם עוזי חיטמן זה "המסור 2" ליד כל הדבש שניגר עליי מהמסך.
ציפורניים מטופחות, חרבות אור
אבל סמכו עליי - בסוף הצלחתי למצוא משהו רע. מדובר בתוכנית טובה, הרבה יותר מדי טובה מכדי להיות אפקטיבית. הפגיעה היחידה הצפויה לכל המשתתפים לא קשורה ברעב, חיות טרף או יציאה מהאיזון הנפשי, אלא, לפחות על פי הפרק הראשון, בהחלטה שרירותית של מערכת התוכנית. אמנם המאבחנים שלחו הביתה את הזוג שהיה הראוי ביותר להישלח הביתה (למרות שהיה משהו מדליק בדרך שבה תמר, 23 מוכרת בחנות מגבעתיים, שרבבה ע' גרונית לתוך המבטא הישראלי-הולנדי הלא ברור שלה), אבל כל המשתתפים נראו לי נבוכים וחמודים ומטופשים באותה מידה. כנראה שאף אחד לא חשב שמישהו יהיה מעוניין בסיבות להדחה, וההחלטה נראתה די שרירותית. אני רק יכול לקוות שדברי המאבחנים נותרו על רצפת חדר העריכה לטובת עוד כמה רגעים עם הביקיני של סיוון.
החוק הראשון בספר הפורמט של תוכניות הריאליטי בעלות לב הזהב הוא ככל הנראה "לעולם אל תשפילו את המתמודדים יותר ממה שהם מוכנים להשפיל את עצמם". ולמרות שרוב היפות והחנונים מוכנים ללכת די רחוק עם העניין הזה של ההשפלות, מבחינתי בלי דם, יזע ודמעות זה פשוט לא עובד. לצחוק איתכם זה לא מעניין, אני רוצה לצחוק עליכם, ולא מצליח לי.
נותר רק לקוות שבפרקים הבאים יימצא שימוש הולם לציפורניים המטופחות ולחרבות האור, ושכל אותם לבבות הזהב שנחשפו במערכה הראשונה יהפכו למצ'טות מדממות בשלישית. עד שזה יקרה אני חושש שאאלץ להסתפק בתקצירים. רצוי של סיוון מאשדוד ליד הבריכה.