גם אתם הולכים לחגוג הערב את ל"ג בעומר? להדליק מדורה, לשרוף קצת מרשמלו ותפוחי אדמה? איזה כיף, אה?
אבל מה יהיה מחר? מחר כולנו נתעורר עם ההרגשה שאנחנו כבר מכירים: צריבה בעיניים, מחנק בגרון, ריח רע בכל העיר. אז למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?
אומרים שזו מסורת. וכן, מסורת זה דבר חשוב. אבל גם מסורת מתפתחת ומשתנה בהתאם לסביבה. מאז שהיינו ילדים האוכלוסייה הוכפלה, כמות הילדים הוכפלה – וגם המדורות, הצפיפות והמחנק הוכפלו.
חוץ מזה, גם האווירה השתנתה. פעם זיהום אוויר לא נחשב לכזה עניין. היום אנחנו יודעים שזה הורס לכולנו את הבריאות.
למה בכל שנה אנשים צריכים להגיע למיון עם קשיי נשימה? למה לעזאזל הילדים שלנו צריכים לנשום אלפי חלקיקים של עשן? מה פתאום אנחנו עושים את זה מרצוננו החופשי? זה מטורף.
ולא, לצמצם זה לא מספיק. לא מספיק לעבור למדורות משותפות או למדורות קטנות יותר. צריך להפסיק. פשוט להפסיק עם המנהג הזה. יש המון דרכים אחרות לחגוג את ל"ג בעומר ביחד – שירה, ריקוד, טיול, מחנאות. מה שאתם רוצים. אף אחד לא אמר שאת החג הזה צריך לחגוג עם מדורה.
כולנו צריכים לשנות את זה.
המשרד להגנת הסביבה, עם אגף איכות האוויר המפואר שלו, צריך להוציא הוראה שתאסור על מדורות. ראשי ערים ורשויות מקומיות צריכים להודיע שלא יאפשרו מדורות, גם לא במקומות מוכרזים ומוגדרים מראש.
ואנחנו, ההורים – אנחנו צריכים להודיע לגננת, למורה ולמנהלת שאין יותר מדורות. שפעילות חינוכית לא כוללת זיהום אוויר ולכלוך. בדיוק ההפך. אנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו אחרת: לא לפגוע בסביבה, לא לזהם את האוויר.
עוד כמה שנים הילדים שלנו ישאלו אותנו איך נתנו יד לחג הזה. מה נגיד להם? שחשבנו שלזהם זה כיף?
***
בימוי: יעל רפופורט
צילום: עידו קרני
עריכה: צופית אמירה
הפקה: יהל יעקב
עורך BOLD ודעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il