בעוד שבועיים תסתיים 2018, וכולנו מתכוננים לסיילים הגדולים של סוף השנה. כבר בדקתם מתי מתחילים המבצעים בקניון? סימנתם את המוצרים שאתם רוצים באסוס ועלי אקספרס? ואת החבילות של בלאק פריידי כבר אספתם? ושל סייבר מאנדיי?
עכשיו תגידו משהו – אתם באמת צריכים את כל מה שקניתם?
בשנה שעברה הזמינו הישראלים יותר מ-60 מיליון חבילות מחו"ל. זה יותר משתי חבילות בשנייה, והקצב הזה רק עולה מדי שנה. זה טונות של חומרי גלם ששימשו לייצור המוצרים. טונות של קרטון ופלסטיק ששימשו לאריזה שלהם. טונות של דלק ששימש להובלה שלהם מעבר לים. אנחנו פשוט קוברים את עצמנו מתחת להר של זבל.
אנחנו צריכים להבין מה המחיר של הקניות שלנו. לא המחיר הכספי – המחיר הסביבתי. והמחיר הזה כבד.
אני לא אומרת שצריך להתנזר מקניות. אני לא מתחסדת, גם אני אוהבת לקנות. אבל לא צריך להיות פנאטיים. רגע לפני שאתם קונים, תחשבו לא רק על מחיר המוצר, אלא גם על מחיר הקיימות. המחיר שמשקלל בתוכו גם את החומרים הרעילים שנוצרו להלבנת הבד של השמלה, את המים והאנרגיה שהושקעו בייצור הנעליים, ואפילו את הילד שתפר את החולצה בפקיסטן תמורת דולר ליום.
ואחרי שתחשבו על המחיר הזה, תעצרו רגע ותחשבו אם אתם באמת צריכים את זה. אם כן – תקנו. ואם לא – פשוט תגידו תודה ותצאו מהאתר או מהחנות. אני מבטיחה לכם שלא תתחרטו. עשיתם משהו טוב בשבילכם, בשביל הילדים שלכם, ובשביל העולם שכולנו חיים בו.
הדוברת היא פרופ' לחקר הקיימות, חוקרת באוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן בטכניון וזוכת פרס לנדאו של מפעל הפיס לשנת 2018
***
בימוי: יעל רפופורט
צילום: אסף חן
עריכה: נעמה דעוס
איפור: סגית רייס
הפקה: דנה בן ג'ויה ועמית רוסו-ברנר
עורך BOLD ודעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il