שלום אדוני ראש הממשלה,
אני ניר. נולדתי בטירת הכרמל, חונכתי על תורת ז’בוטינסקי בתנועת בית"ר, ואני חבר ליכוד מהיום שזה היה אפשרי. אני גאה שבחרתי ליכוד גם בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות, ומגן על הבחירה הזאת בכל נפשי.
בימים האחרונים שמעתי את המקורבים שלך מדברים על האסון הכלכלי שמכה כרגע בציבור הישראלי. שמעתי את האנשים שלך בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובסביבה הקרובה שלך אומרים שאין אנשים רעבים, שהעם אשם. שמעתי אותם אומרים שבהפגנה במוצ"ש לא היו באמת עצמאים אלא רק שמאלנים, רדיקלים, כאלו שרק רוצים להפיל אותך.
אז אדוני ראש הממשלה, רציתי לספר לך משהו: אני, הבית"רי, הליכודניק, המצביע שלך - אני הייתי בהפגנה הזאת.
עכשיו תסתכל עלי: אני שמאל רדיקלי? אני "רק לא ביבי"?
אני עצמאי, והרבה חברים שלי ליכודניקים הם עצמאים. זה שהם הצביעו ליכוד לא באמת משנה עכשיו. כי מה שמשנה להם עכשיו זה שהם רעבים. שאין להם שקל בבנק. שאין להם עתיד כלכלי כי הוא נלקח מהם. הם קורסים. קורסים, אדוני ראש הממשלה, ומילים לא יעזרו להם.
18 שנה אני חי בתל אביב. יש כאן עשרות אלפי ליכודניקים כמוני: בעלי עסקים, עצמאים, שכירים שפוטרו או הוצאו לחל"ת. אני מסתכל על המסעדות, על הפאבים, ורואה רק כיסאות ריקים. כל כיסא כזה מפרנס כמה וכמה אנשים, משלם משכורות. עכשיו הכל עומד ריק. איך אני, כמי שהצביע לך, אמור להסביר להם את זה? איך אני אמור להסביר להם שהם משלמים כל כך הרבה מסים ולא מקבלים כלום בחזרה? אתה, המגדלור הכלכלי, שתמיד מפליא בהרצאות והסברים, אתה שתמיד מדבר על פריון המשק - מה התקווה שאתה נותן לנו? מה התכלס?
נמאס לנו. נמאס לנו מהצהרות ומתמיכה בכאילו. נמאס לנו מהבטחות שמתפוגגות ברגע שהן מגיעות לשלב המימוש. נמאס לנו שמבטיחים כסף ותוקעים אותו בביורוקרטיה. נמאס לנו שמחלקים לנו סכומים עלובים שאי אפשר להתקיים מהם. יש לנו מספיק צרות עם ראש העיר שרודף את העסקים בדו"חות וקנסות. הדבר האחרון שחסר לנו זה שגם הבית הפוליטי שלנו יתקע בנו סכין – ולא בגב אלא בחזה.
אני לא לוקח את זה למקום פוליטי – עובדות הן עובדות. ימנים, שמאלנים – כולנו קורסים. וכן – זה קורה במשמרת שלך. מה אתה מתכוון לעשות עם זה?
***
בימוי: דור אורבוך
צילום: שי פרג
עריכה: תמר גורן
איפור: נטע ערקבי
הפקה: דנה בן ג'ויה ומיכל סטוביצקי-יטיב
עורך BOLD: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il