למרות מה שאומרים מקורבים ופרשנים צבאיים מטעם, זו לא היטפלות קטנונית ליעלון. העניין פשוט מאוד: אם הדיונים הביטחוניים שבהם היה תקוע יעלון היו באמת כל כך חשובים, הרי שהבת שלו צריכה להכיר את החומר ולהבין שזה אביה ואלה ה"סיכונים המקצועיים"; ואם הדיונים לא היו כל כך חשובים, ככל הידוע לא נמנעה מלחמה באותו היום, הרי ששר הביטחון היה יכול "לאוורר" מראש את לוח הזמנים שלו. יש להניח שחתונת בתו לא הגיעה בהפתעה. מה גם, שלפי תגובת לשכתו, הוא היה עסוק בדיונים רק עד הצהריים. לפי חישובי, הנסיעה מתל אביב לערבה אמורה לקחת לא יותר משלוש וחצי שעות, עם פקקים (בלי להתעלם מהעובדה ששר הביטחון לא נוהג לעמוד בפקקים עם פמלייתו), כך שלכבוד השר היה מספיק זמן להגיע ברכב. זה גם היה חסכוני יותר לקופת המדינה – ואפילו היה מספיק להגיע לטעום משהו בקבלת הפנים. החופה ממילא לא הייתה מתחילה לפני 20:30-21:00. יש לי תחושה שהרב, המשפחה והאורחים היו מוכנים להמתין כמה דקות נוספות כדי שהאב יספיק למסור את בתו.
אבל תגובת לשכתו של שר הביטחון מרתיחה במיוחד מזווית אחרת: השר, הצטדקו שם, היה עסוק בדיונים במקום לבלות את יום החתונה עם משפחתו. נו, באמת תודה רבה לו. הרי זה התפקיד, תפקיד שכל כך חלמת עליו – יואיל כבודו להתמודד איתו. ומשפחתך בוודאי רגילה להשלכות.
אלא שבמערכת כנראה נבהלו מהתגובה הראשונית ומאוחר יותר ביקשו להדגיש שלא מדובר בטיסה מיוחדת. השר תפס טרמפ על טיסה שממילא הייתה מתוכננת, ובנוסף מיהרו להמעיט בעלויות ולטעון שלא מדובר בסכומים שהוצגו אלא בסכום נמוך משמעותית.
הנחשים עוד כאן
אז מה. זה לא משנה כרגע אם עלות הטיסה הייתה 100 אלף שקלים או הרבה פחות מזה. בוגי היה צריך לחשוב על מראית עין. לא ייתכן ששלושה ימים לתוך כניסתו למשרד, כשהוא עוסק בעיקר בהתנגדות נחרצת לקיצוץ בתקציב הביטחון, שר הביטחון מבזבז כספי ציבור בגחמה של הרגע ובאופן מיותר לגמרי. בטח ובטח כשמדובר באדם שכה מתהדר בסטנדרטים צנועים ומי שבהשאלה אפשר לכנותו "בוקי" יעלון.
אלא שמסתבר הטיסה הזו לחתונה בקיבוץ גרופית בערבה היא לא הראשונה ברזומה של יעלון. עוד כשהיה רמטכ"ל, אי שם ב-2002, הוא כבר הוטס באופן מיוחד במסוק לחתונה אחרת, הפעם באזור הגושרים בגליל. לכן אי אפשר שלא לחשוב שיש כאן תבנית שחוזרת על עצמה: החתונות של בוגי מתקיימות במקומות רחוקים מאוד. כלומר – יוקרת התפקיד כנראה עולה לבוגי לראש. הוא אולי שכח שלגנרלים של היום מזמן אין את אותה הילה שהייתה להם בעבר, בימים היפים שבהם שר ביטחון היה יכול לגנוב עתיקות ולצאת בלא פגע.
בהערת אגב חייבים לשאול, מי הדליף את הסיפור הזה? האם זה היה מישהו מהצד של החתן? אחת מהדודות צרות העין מהצד של אמא של הכלה? או שחמור יותר – שהמדליף הוא מישהו מהצבא או ממשרד הביטחון. במקרה כזה צריך לקוות שבוגי שמר על הנעליים הגבוהות מתקופת הרמטכ"לות. הנחשים, עושה רושם, ממשיכים לרדוף אותו.