לפני כמעט שנה ארזתי מזוודה וחיכיתי למונית שתגיע לקחת אותי לבידוד של יומיים במלון, רגע לפני שהפכתי רשמית לחלק מתכנית "האח הגדול", העונה השישית. התקופה שקדמה לאותה אריזת מזוודה לוותה בחרדות מטורפות, מעטים האנשים שידעו כמה אני פוחדת, כמה אני חוששת, מעטים ידעו בכלל שאני נכנסת. לכולם היה ברור שיכנס טבעוני, כי כבר אז היה בארץ שיח לא מבוטל על טבעונות, והיה ברור שלא יוותרו על דיון שגורר כל כך הרבה אמוציות מאנשים.
אז לפני כמעט שנה ארזתי מזוודה, עליתי על מונית ויצאתי לאחת החוויות הכי עוצמתיות שיצא לי לחוות, ותאמינו לי, כבר עברתי כמה דברים בחיי. עברתי נישואים, לידות וגם את מותו של אבי, אבל שום דבר לא הכין אותי לעוצמה של מה שהולך לקרות, גם לי ברמה האישית, וגם ברמה הלאומית.
>> עקבו אחרי האח הגדול גם בפייסבוק
בתור אמא במשרה כמעט מלאה ופעילה מרכזית בחזית לשחרור בעלי החיים, היומיים ששהיתי בבידוד היו מתנה נפלאה, סוף סוף הרגשתי שקט וחופש. הייתי מלאה בחששות והתרגשות, לא הבנתי לגמרי למה אני נכנסת, והדבר היחיד שהטריד אותי היה לא לגרום נזק למאבק לשחרור בעלי חיים. זה כל כך הטריד אותי ששכחתי לחשוב על איך יהיה בלי הבנות שלי, בלי ערן, בלי החברים לתנועה. בדיעבד, מזל שזה מה שהטריד אותי כי הפרידה מהבנות שלי היה הדבר הכי נורא, הכי מעיב, הכי קשה והכי כואב פיזית בלב שחוויתי.
כולנו היינו בטוחים שאחרי שבועיים שלושה, במקרה הטוב, אני בבית. בבוקר הכניסה לבית, יורם זק נכנס לחדר שלי במלון ואמר לי: "יש לי תחושה שהנושא הזה מעניין הרבה מאוד אנשים", הוא צדק. במהלך השהות בבית, הייתי מי שאני לטוב ולרע; עצובה, שמחה, מתרגשת, רגישה, צועקת, מתעצבנת, כואבת. אם בהתחלה הייתה לי טקטיקה ברורה שתכננתי להיצמד אליה, הכניסה של יאיר טרפה את כל הקלפים. תכננתי לא לדבר על בעלי חיים בימים הראשונים, תכננתי לא ללבוש חולצות של זכויות בעלי חיים בשבועיים הראשונים, תכננתי לשבת איתם בשולחן שיש עליו בשר, דבר שלא עשיתי שנים, ולא האמנתי כמה קשה יהיה לי.
הכניסה של יאיר וכל מה שקרה פשוט שחררו אותי מה"משחק" והכריחו אותי להיות אני. יומיים מהרגע שנכנסנו לבית כבר בכיתי, צעקתי, נשברתי מול כל המדינה. לא מזמן ראיתי את השיחה בנסט עם יאיר, ואחרי שיצאתי הוא אמר "אני מקווה שהיא תסלח לי ברגע שהיא תגלה שאני שחקן ושהיא תבין שהרגע עשיתי לה את הטובה של החיים". אין לו מושג כמה הוא צדק, השיחה הזו היתה אחת הנקודות החזקות והמשמעותיות שלי בבית, המון אנשים הפכו לטבעונים בעקבות צפייה בשיחה הזו.
יש משפחה מדהימה ביבנה, משפחת קילמאכר. ליאב, ילדון בן 17, ראה את השיחה והיה המום, הוא סיפר לי שאיך שנגמר הקטע הוא רץ למחשב והתחיל לחפש מידע על שחיטות ועל הפרדת עגלים מאמם. הוא נדהם לגלות באיזה דברים נוראיים הוא לוקח חלק. בהמשך, אמא של ליאב ואחותו הפכו גם הן לטבעוניות. לימים, ארגנו הפגנה מול משחטת "הוד חפר", ובנות קילמאכר היו שם. הסתכלתי על ענת, אמא תימניה, עומדת וצועקת עם שלט "אל תרצח" בידיה והרגשתי את מה שלקח לי הרבה זמן להפנים ולהבין - "האח הגדול" עשה בפריים טיים עבור בעלי חיים את מה שלא הצלחנו לעשות בשנות מאבק רבות. הצלחנו להגיע ללב המיינסטרים, להגיע לאנשים שאין לי מושג איך היינו מגיעים אליהם אם לא "האח הגדול". התחלנו לראות טבעונים בכל מקום, בכל עיר.
"האח הגדול" תמיד תיחשב למתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. אמנם עבדתי שם קשה, כי היה לי אינטרס שונה משאר המשתתפים, אבל האינטרס הזה השאיר אותי חזקה. זר לא יבין זאת, רק מי שהיה בפנים יכול להבין את נקודות הקיצון המטורפות של מנעד הרגשות שלנו כבני אדם, זה הרגיש לי כמו טיפול פסיכולוגי בהילוך מהיר. מי שהיה בבית והשכיל להתעשר מנטאלית מהחוויה הזו קצר הרבה פירות. האח הגדול היתה ועודנה מתנה גדולה, מה שהיה עבורי סמל לקפיטליזם, הביא לשינוי מאוד גדול במדינה, שגם ממשיך בלי סוף. כל יום נוספים עוד ועוד טבעונים, עוד ועוד פעילים.
אני מאחלת לכל מי שהולך להיכנס לבית שישכיל ללמוד על עצמו, על החולשות והחוזקות שלו, ובעיקר - שישכיל להשתפר. אני מאוד מקווה שיכנס מישהו עם אמירה, מישהו שינער אותנו מכל מה שמכתיבים לנו לחשוב, שיעזור לנו לפתח חשיבה עצמאית ולא משנה באיזה נושא. זו גם הזדמנות נפלאה עבורי להודות שוב לצוות ההפקה המטורף של האח הגדול. הם עשו עבודה מדהימה, נתנו לי לחוות חוויות מטורפות ואפשרו לי להיות בשלושה חודשים כורת זהב, אסירה, רוכבת אופניים, מחובקת עם דנית בתוך שלולית של צבע ירוק, ובעיקר - להיות קרנפית בדיוק כמו שאני. אתם אלופים ולעד תהיו חלק מלבי. האח הגדול עונת ה-VIP יוצאת לדרך, בהצלחה לכולם!
האח הגדול VIP - אירוע הפתיחה, הערב ב-21:00