אם במהדורות החדשות היו מדווחים על תאונת הדרכים שארעה אמש בכביש 90 שבבקעה, סביר להניח שאת תוצאותיה היו מגדירים כ"פגיעה קלה לנהג". אבל זה לא נכון. כאמור, התאונה הזו לא מספיק "חשובה" אפילו כדי שידווחו עליה - פשוט כי המעורבים בה הם בעלי חיים.
אך אנחנו שמענו עליה מיד, כשיו"ר עמותת "תנו לחיות לחיות", יעל ארקין, התקשרה אליי ודיווחה לי על כך שמשאית עם עגלים התהפכה. לא המתנו דקה ורועי, שותפי לפרוייקט "קירות שקופים", ארז את המצלמות ונסע לזירת האירוע כדי לתעד את העגלים הפצועים ליד המשאית הפוכה, תקועים באמצע הכביש ותחת החום המטורף.
המשאית המדוברת, מסתבר, הינה בבעלות משפחת דבאח, בעלת בית המטבחיים הגדול ביותר במדינה - זה שלא מכבר היווה מוקד לתחקיר שחשף התעללות קשה בבעלי חיים טרם השחיטה. רבים אז הזדעזעו וקראו להחרים את חברת "דבאח", אבל בדיוק כמו במקרים דומים בעבר - רבים גם שוכחים מהר.
אחת השיחות הזכורות שלי מתקופתי בבית האח הגדול היא זו עם יאיר השחקן בנסט, כשהמשפט "היו חיים ואין" הדהד בבתים רבים לאחר מכן וגרם להם לשנות את דרך חייהם ותזונתם. מעטים יודעים כי המשפט נאמר על אותה משחטת "דבאח", שם שמעתי את הצרחות מקפיאות הדם של העגלים ולאחר מכן את השקט המצמרר של המוות - הפעם הראשונה בחיי בה חוויתי שקט כדבר הכי מפחיד ומשתק שיש.
כמה אנשים היו בסיטואציה כזו, בה הם שומעים זעקות שבר ופחד כשאין לך את היכולת לעזור, ומיד אחריהן, ברגע אחד, את דממת המוות? טבעונים עדיין נחשבים להזויים בעיני חלק מהאנשים, ואני שואלת: איך אפשר לעצום עיניים אל מול ההתרחשויות האלו? ההזויים הם אלו שלא רוצים לראות את האמת.
ובחזרה לתאונה: מיד עם התרחשותה הרימו אנשי "דבאח" פרגוד על מנת למנוע את צילם גופות העגלים. למה? כי הם יודעים שאם תראו את המחזה הזה, כנראה שכבר לא יהיה לכם קל לנעוץ שיניים בגוף מסכן של תינוקות מפוחדים, גורים. כך, כשרועי, יחד עם ירון - פעיל בקמפיין "ישראל נגד המשלוחים החיים" שמתחיל לצבור תאוצה (הפועל נגד הביזיון הגדול שבהעברת בעלי חיים במסע גיהנומי של אוניות ענק מאוסטרליה וממזרח אירופה לישראל) - הגיעו למקום, נאמר להם שישנם איומים גלויים לאלימות מצד אנשי "דבאח".
השוטרים במקום דווקא רצו שרועי וירון יצלמו. חלקם אף בירכו אותם ב"כל הכבוד". הבעיה היא שאף אחד לא מתעסק עם ראש משפחת דבאח - מי שהיה חבר כנסת בעברו ומכהן כיום כראש מועצת דיר אל אסד. למעשה, הפטור ממכס על משלוחים חיים שהעביר שר האוצר לפיד תרם ישירות לכיסו של דבאח.
אחרי שירון ורועי עזבו את המקום, רועי ראה בדרך עגל שהצליח לברוח מזירת התאונה - והחליט לצלם אותו. אך בעוד העגל נבהל מרועי וניסה לנגוח בו, הגיעו למקום עובדי דבאח, רצים באמוק לכיוון רכבו של רועי - שבתגובה נמלט על נפשו. בסופו של דבר הוא חולץ משם לאחר שמצלמה אחת נלקחה ממנו וגלגלי רכבו נחתכו - ותלונה מצדו הוגשה למשטרת בית שאן.
אז אנשים יקרים, תחשבו למי אתם משלמים משכורת. לא ברור לכם כמה אלים הענף הזה מכל בחינת אפשרית?! ולא מדובר רק על האלימות של אנשי דבאח כמובן, אלא קודם כל על זו שלכם: אתם יושבים, חוגגים ימי הולדת, אוכלים ארוחת שישי יחד אחרי קידוש, יוצאים עם חברים ומעבירים ערב בסבבה כשבצלחות שלכם גופות של תינוקות אומללים. זו לא בדיחה, ולא מדובר שוב בגחמה של "הבהמה הזו שזכתה באח הגדול". זה עניין של חיים ומוות עבור כולנו, ואתם חייבים להתעורר.
חאתם דבאח, מבעלי "דבאח", מסר בתגובה:
"כשנודע לנו על התהפכות משאית העגלים הגענו במהירות למקום - ביחד עם השירותים הווטרינריים - כדי לטפל בעגלים ולחלץ אותם. בשלב מסוים הגיעו למקום אנשים שבמקום להושיט עזרה עסקו בפרובוקציות והציקו לעובדי החברה ולעוברים ושבים. למיטב ידיעתי שום עובד של החברה לא תקף אף אחד. כמו כן, ישנה הנחיה לכלל עובדי החברה לא להתעמת עם אנשים. העובדים יודעים שבמידה והם מפירים את נהלי החברה הם צפויים לעמוד לדין משמעתי. אני לא יודע על תלונה במשטרה, ואני לא מאמין שמישהו מעובדי החברה עשה את מה שמייחסים לו".