לכבוד יום הולדתי ה-37 שחל ביום שלישי האחרון (הזמן טס כשנהנים), יצאתי לאכול במסעדת "אנסטסיה" הטבעונית שברחוב פרישמן בתל אביב. מבחינתי, מדובר באחת המסעדות הטובות בארץ מבלי קשר להיותה טבעונית; המנות שם מתיישבות בול, בין אם מדובר בכמויות או בתבלון, וזה מרשים במיוחד לאור העובדה שהם מכינים את הכל לבד. אני יכולה לדבר שעות על השייקים המיוחדים, גבינות הקשיו והאגוזים המשובחות והעוגות – אחת מהן, "עוגת רואו", היא הטובה ביותר שאכלתי בחיי.

"אנסטסיה" נפתחה כשעוד שהיתי בבית האח הגדול. לאחר שיצאתי והבלאגן קצת נרגע, הסבו את תשומת לבי אליה, ואני מודה שביני לבין עצמי תהיתי מה הם כבר יכולים לחדש לי בתחום. היום אני כבר יכולה להגיד בבטחה שאם ארצה לעשות הסברה דרך אוכל, "אנסטסיה" היא המקום - עושר קולינרי, מנות איכותיות וצוות מסביר פנים החל מההנהלה ועד המלצרים והמלצריות. על כן גם היה ברור לי מהרגע הראשון שלשם אלך ביום הולדתי.

אך משהו הפריע לי במהלך הסעודה החגיגית: בעוד אני יושבת במקום בין כל הטבעונים מחממי הלב שפגשתי, בחור אחד החליט לקום ולעזוב לאחר שתמר, בעלת המסעדה, הסבירה לו על המנות - והוא גילה שעבור "קרניסט" כמוהו, לא יהיה מה לאכול שם (כמובן שהוא לא יצא מהדלת לפני שקיבל הזמנה לצפות בהרצאה שלנו, "קירות שקופים"). התשובה שלו גרמה לי לאי נוחות, ואסביר למה.

כשאנשים שואלים "אבל מה את אוכלת?", אני שואלת אותם בחזרה אם הם נוהגים לאכול אורז, פסטות, ירקות, פירות, אגוזים, עוגות, גבינות, נקניקים ועוד. התשובה שלהם היא כמובן "כן", ואני מסבירה להם שגם אני אוכלת את אותם דברים – היום אין מאכל שאי אפשר למצוא גרסה טבעונית שלו, בלי מוגלה, אנטיביוטיקה, דם או צער בעלי חיים. 

שכן "אנסטסיה" היא לא מקרה בודד. מלבד אינסוף המנות הטבעוניות שנוספו במאות מסעדות "רגילות", בשנים האחרונות קמו מסעדות טבעוניות רבות בכל רחבי הארץ. אחת מהן היא ה"גרין בורגר" ברמת ישי, שאקי, הבעלים שלה, סיפר לי פעם כי גם המון סועדים לא טבעונים נכנסים למסעדה, וכולם, אפילו הסקפטיים ביותר שבהם, יוצאים מרוצים ושבעים. על כן אקי הגדיל לעשות ופתח אף קייטרינג טבעוני בשם "פלפל ירוק".

מקור: אנונימוס

במקביל, אפשר למצוא גם לא מעט מסעדות ובתי קפה שעושים לאט לאט הסבה והופכים טבעוניים לחלוטין. ביניהם אפשר למצוא למשל את "חומוס טוב ועוד" בכפר סבא, אוכל ביתי וטעים במחירי מסעדת פועלים שאני מכורה לו כבר כמה שנים, "עוגתה" בקיבוץ כנרת, והסניף של "קפה גרג" בדיזנגוף סנטר.

כל העובדות האלה גורמות לי לצחוק בכל פעם שמראיינים את מנכ"לית מועצת החלב, הגברת קראוס, והיא מספרת בגאווה כי "יש עליה בצריכת גבינות צהובות ובלה בלה בלה". היא הרי חייבת לשדר עסקים כרגיל, אבל המציאות היא שהם סופגים ירידות חדות – הן בצריכת הביצים והחלב ובטח בטח בתעשיית בשר העוף והבקר. זה פשוט שלאנשים נמאס שמשקרים להם; פתאום הם תוהים איך זה יכול להיות שהעוף הגדול שהם רואים בויטרינות הוא למעשה אפרוח בן 40 ימים, ולמה לעזאזל הם אוכלים את זה. אנשים שומעים יותר ויותר על הורמונים, צואה ומוגלה בחלב, ולא מתחשק להם יותר. הם אומרים די.

הרי אם לא היה ביקוש הולך וגובר לאוכל טבעוני, כל השינויים האלה בשוק לא היו מתרחשים. "אנסטסיה", כמו ה"גרין בורגר", ה"גרין שאק", "בודהה בורגר", "ננוצ'קה", "גרין רול", "זכאים", "משק ברזילי" (90% טבעוני), "התבשיליה הטבעונית", "טעם החיים", "אותנטבעי" בדימונה, "הלודנס" ברעננה, "טבעל'ה" בכפר סבא, פיצריית "החתול הירוק", "הבר קיימא" וכמובן החלוצה ונושאת הדגל, "השווארמה הטבעונית", לקחו כולן סיכון כלכלי רק כדי לצאת ממעגל הטבח והדם ולעשות מה שהן באמת מאמינות בו מבלי להתפשר על חיי אחרים - ובריאותנו שלנו.

לאחרונה, כשהעברנו הרצאה במכללת עמק יזרעאל, ניגש אליי אחד מהנוכחים ואמר בזחיחות מגעילה כי "חשוב לא להיות צר אופקים". עניתי לו שאני יודעת, נגמלתי מצרות אופקים כבר לפני 5 שנים. וזו בעצם המסקנה המתבקשת: הייתי אמורה לשמוח על כך ש"אנסטסיה" מפוצצת ומלאה לאורך כל שעות היום (תמר אף סיפרה לי שכ-50% אחוז מלקוחות המסעדה בכלל אינם טבעוניים), אבל אני הצלחתי להתרכז רק באותו לקוח שקם והלך. זוהי צרות האופקים  של אוכלי הבשר – לאחוז בדם בכל מחיר. כל מה שנותר לי להציע לכם הוא לנסות את המסעדות האלו וטבעוניות אחרות. אתם תגלו שהאוכל מעולה וממכר, והכי חשוב – לא מתנגש עם האינטרס האישי שלנו, למען בעלי החיים, למען עצמנו ולמען כדור הארץ.