קובי ופמלה
צפיתי אתמול ב"רוקדים עם השתלים", סליחה, ב"רוקדים עם כוכבים". כמי שמתפקידו לשים לב לפרטים המוזיקליים, הפריע לי שקובי פרץ - זמר שאני מעריך מאוד ונהנה לפרגן לו בשאר ימות השנה - שרק לפמלה אנדרסון במקום לשיר לה.
זה קרה אחרי שפרץ סיים את נאמבר הריקוד שלו שהיה מוצלח (אמרתי לכם שאני מפרגן לו) והחליט באופן "ספונטני" (יה, רייט) לשרוק לפמלה את "(I Can't Help Fallin' (In Love With You" של אלביס פרסלי, שרבים בטח מכירים מהקאבר של UB40. זה נגמר בנשיקה על הלחי ועל היד. כמה רומנטי ואצילי (באמת, אל תהיו ציניים).
אבל לשרוק, קובי? למה מה הבעיה לשיר, אתה הלא זמר, לא? תשיר לפמלה באנגלית, תשיר לה אפילו בעברית, אבל לשרוק? קצת פאתטי בעיניי. מי שמאמין שזה היה "ספונטני" מוזמן להירשם בצד - מחלקים תרופה נגד תמימות. ואם אתם חושבים שלקובי פרץ יש בעיה כלשהי עם לשיר באנגלית (מבחינת שפה או מבטא) - אל תלכלכו עליו, כי יגידו שהמניעים שלכם נגועים.
עם מי אני שותה
ברוק הישראלי יש כמה מוסדות חשובים. אחד מהם נקרא הבארבי, מועדון הרוק הכי גדול בתל אביב. גם בתוך הבארבי יש כמה מוסדות. אחד מהם נקרא "דורון מהבארבי", שעובד שם כבר שנים ועושה שם סאונד. אחרי אחת ההופעות שהיו שם לאחרונה התעורר איזה דיון ביני לבין שאול מזרחי, הבעלים של המקום (שהוא מוסד בפני עצמו). ואז דורון זרק לי: "אתה מפרגן בביקורות לאנשים שאתה שותה איתם בבר".
זו לא הפעם הראשונה (וכנראה לא האחרונה) שבה מאשימים כתב או מבקר בכך שהוא מפרגן למקורבים אליו, ולא רק בתחום המוזיקה. אז הנה כמה דברים שחשוב לומר: א. אני מפרגן כשמגיע. ב. את הזמרים שהם חברים שלי אפשר לספור על שתי אצבעות, ועל שניהם אני לא כותב ביקורות. ג. חדשות מרעננות עבור דורון: כבר ארבע שנים שאני כמעט ולא יוצא לברים, וגם לא גר בתל אביב, כך שאני לא פוגש אף אחד בשום בר ולא שותה איתו. אם תהיתם - אני גר ברעננה, עיר בעייתית, שאולי צריך להקדיש לה טור שלם נפרד.
אני לא הומופוב
אני אסיים פה בסוג של הבהרה ואולי גם התנצלות. כתבתי לא מזמן שהראל סקעת צריך להתנצל על כך שכביכול הונה במשך שנים את מעריצותיו כיוון ששר שירי אהבה לנשים בעוד הוא לא בדיוק אוהב נשים. הותקפתי מכל עבר על כך ש: א. אני הומופוב. ב. כתבתי שטויות.
לגבי זה שכתבתי שטויות - כנראה שזה נכון. אני לא בטוח. המון אנשים עיקמו את האף, ולעומת זאת מקורבים לסקעת אמרו לי שאני צודק. בכל מקרה הכוונה שלי כנראה לא הובנה עד סופה, אבל נעזוב את זה.
מה שכן חשוב לי להבהיר הוא שאני ממש לא הומופוב, שאין לי שום דבר נגד אנשי הקהילה, שאני תמיד בעדם ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה. אם בא לו - שייצא מהארון, ושישיר שירי אהבה למי שהוא רוצה. בעיניי עדיף שזה יהיה הכי אמיתי שאפשר, אבל מי אני שאגדיר לו את גבולות חירותו האמנותית.