המצב הביטחוני הרגיש וימי הלחימה הביאו לעלייה חדה בשיח הפוליטי והמדיני ברשתות החברתיות, ולהקצנה של שיח זה. מדד ההסתה שהופק ע"י חברת באזילה עבור המטה למאבק בגזענות בישראל, הפועל בתמיכת האיחוד האירופי והקרן החדשה לישראל, הציג כי קרוב ל-45% מהשיח ברשת העוסק ביחסי ערבים-יהודים מאופיין בהסתה וגזענות.
נתונים אלו מצטרפים לשיח הקיים בסביבתנו הקרובה, לתכנים העולים ברשתות החברתיות וגם לאלו המוצגים בתקשורת, ויוצרים תמונת מציאות המשפיעה על כולנו. תופעת הגזענות וההסתה כנגד אוכלוסיות שונות המרכיבות את החברה בישראל, בהן ערבים, מזרחים, דוברי רוסית, אתיופים ועוד, מושפעת מתמונת המציאות הזו, ומתעצמת למימדים גדולים מהמשוער.
גזענות בזמן מלחמה איננה תופעה חדשה, אך נדמה כי במלחמה הנוכחית הסוגיה הקצינה, כנראה בגלל התגייסות קבוצות רחבות בציבור הישראלי היהודי למלחמה למען ההסברה הישראלית בעולם. הפעילויות המרובות של הציבור היהודי מדמה מצד אחד אווירת אחדות יהודית ישראלית חזקה, אך כזו שמצד שני, הרחיבה לעיתים את הפער ביחסי יהודים-ערבים והובילה לתחושות שליליות מוגברות כלפי הציבור הערבי, שאף הגיעו לכדי תקיפות פיזיות מצד אזרחים בצד הימני של המפה הפוליטית כנגד אזרחים ערבים וכנגד שמאלנים יהודים.
כתוצאה מהאווירה התקשורתית רווית הגזענות וההסתה, ניכרת הקצנה מצד הציבור בכל הנוגע לתחושות חזקות של שנאה, כעס ופילוג חברתי, כמו גם השפעה על הדרך בה אנשים מתייחסים זה לזה, בין אם מדובר ביחסי יהודים-ערבים, ימניים-שמאלניים וכד'. ניתן לראות זאת דרך נתונים שהוצגו במדד של המטה, המציגים קריאות הסתה כלפי משתתפים בהפגנת שמאל שנערכה בתל אביב, וכללו תגובות כמו "לירות בהם" או "לשרוף" את משתתפי ההפגנה. לצד קריאות אלה, ניתן היה לזהות גם התבטאויות גזעניות נגד אוכלוסיית הערבים וקריאות שמחה על מותם.
מעבר להשפעה הניכרת של האווירה על יחסו של הציבור זה לזה, הדבר בא לידי ביטוי גם בקרב נותני שירות שונים, החל מנציגי שירות של חברות מסחריות שונות ועד נותני שירות ממשלתיים, בהם גם מוסדות וגופים ציבוריים. כך לדוגמא, ישנם מצבים בהם נציגי שירות במוקד טלפוני ששומעים מעברו השני של הקו קול במבטא ערבי, עוד בטרם יודעים מה הבעיה ולשם מה פנה, משיבים לו בהתלהמות, שליליות וכעס. שוטרים שמגיעים לפזר הפגנות מוצאים עצמם מתנהגים בצורה גזענית יותר כלפי הציבור הערבי, רק בשל היותם מושפעים מהאווירה הציבורית מלאת ההסתה. מצד שני, עלו תלונות על בעלי עסקים ערביים המגיבים בצורה שלילית כלפי יהודים המבקשים את שירותיהם, ומציפים תחושות של אפליה ותסכול.
אין ספק שאווירת המלחמה וההרג משפיעים על הציבור בשני מישורים ובשני הצדדים, באופן שכמעט סותר זה את זה: האחד, אותו היבט חברתי מאחד בציבור היהודי, הנוטה ללכד את התושבים היהודים סביב הרצון לתמוך בחיילים, לסייע לתושבי הדרום ולמנוע את ירי הרקטות לעבר המדינה, והשני, מתייחס להשפעה המובילה להחרפת הפערים הקיימים בתוך קבוצות שונות באוכלוסיה, בין אם על רקע פוליטי, לאומני ועוד. ההיבט השני נוגע לציבור הערבי בארץ, מצד אחד הקשר שלהם לבני עמם הפלסטיני בעזה ובגדה ורצונם לסיים את המלחמה מצד אחד, והשני, היותם אזרחי מדינת ישראל ורצונם להמשיך ולחיות בדו קיום במדינה.
המטה למאבק בגזענות בישראל מקדם פרויקטים, פעילויות ויוזמות שונות בכדי להילחם בתופעות ההסתה והגזענות, בזמן המלחמה ובשגרה השוטפת. אחד הפרויקטים של המטה, "ביחד למען עתיד טוב יותר" בתמיכת האיחוד האירופי, פועל כנגד אלימות משטרתית כלפי קהילות שונות בישראל על רקע גזעני, וכן מקדם תכניות חינוך נגד גזענות במסגרות חינוכיות שונות. ארגונים חברתיים ואנשים פרטיים המרכיבים את המטה, נרתמו למען שמירה על זכויות האדם בישראל ומיגור תופעת ההסתה כלפי כל קבוצה באוכלוסייה הסובלת מגילויי גזענות.
במסגרת זו, פועל המטה בימים אלו על מנת לגנות ביטויי גזענות והסתה ובכדי למגר את השיח הגזעני, שמלבה את המלחמה ואת האש סביבה, אולם גם מתכונן לעשייה ולמאמצים המתחייבים מיד אחרי הפסקת האש המיוחלת.
עו"ד נדאל עותמאן הוא מנהל המטה למאבק בגזענות בישראל