איכות החיים בבית הספר ובגן הילדים תלויה בקיומם של יחסים טובים ומשמעותיים בין המורים לתלמידים. יחסים טובים בין הצדדים יאופיינו באינטראקציות בינאישיות רבות, קרובות ועמוקות, שיאפשרו למורה להביע יחס אמפתי כלפי כל ילד וילדה - יחס אכפתי, קשוב, מתבונן, מבין, לומד את מצבו הפנימי התפיסתי, הרגשי והחברתי, ופועל בהתאם למצב כדי להעניק חינוך מיטבי. ליחסים שכאלה יש השפעות חיוביות עצומות הן על התלמידים הן על המורים והן על האקלים הכיתתי. הם מאפשרים לתלמידים לבסס תחושות גבוהות של ביטחון, אמון, ערך עצמי הדדי והנעה ללמידה; הם מאפשרים למורים להכיר את הייחודיות המורכבת של כל תלמיד ותלמידה, ובכך להרחיב את הפרספקטיבות שלהם באשר למהות המורכבת והמגוונת של הלמידה וההוראה; והם מאפשרים את גיבושו של אקלים כיתה המעודד את החיים בו להיות הם עצמם, לחשוב, לשאול, ליזום, ליצור, ללמוד, להתפתח.
השפעות אלה אינן מוגבלות למרחב הכיתתי. תלמידים שחיים בסביבת למידה מרובת אינטראקציות בינאישיות, שבמרכזן כוונה ומאמץ אמפתיים של המורה להבין כל אחת ואחד מהם בהתנסויותיהם הייחודיות כמו שהם תופסים, חושבים או חווים, לומדים על כבוד המחיה שלהם כבני אדם שלמים וייחודיים, על זולתם כבני אדם ייחודיים ועל מודל של יחסים ראויים בין בני אדם. זהו המודל המוסרי שהחינוך הישראלי צריך לשאוף שיתקבע כפרקטיקה חינוכית מובנית מאליה בכיתות הגן ובית הספר, וזוהי הפרקטיקה שהחינוך הישראלי יפרוץ באמצעותה את גבולות הכיתה וישפיע לטובה על המרחב הציבורי, הרב תרבותי והמשוסע של החברה בישראל.
האחריות לכונן בכיתה יחסים טובים מבוססי אמפתיה, עם כל תלמיד ותלמידה, שמבטיחים הוראה ולמידה מיטביות, היא של הגננות, המורות והמורים. כל מורה יודע שכאשר החיים לא טובים בכיתה, שום דבר טוב לא צומח בהם. החיים הופכים משמימים, מרירים ובעיקר מדכאים עניין, למידה וצמיחה. לפיכך על האמפתיה להיות אחת מכשירויות היסוד של כל מורה וטיפוחה צריך להיות מטרה מרכזית בתוכניות להכשרת אנשי חינוך. בנוסף חייבת להיות מדיניות חינוך תומכת ותנאי עבודה מתאימים על מנת שהכשירות האמפתית תבוא לידי ביטוי. בלעדיהם המורים יוכלו למצוא רק הזדמנויות מקריות להביע יחס אישי אמפתי, ואלו אינן מספיקות כדי לבנות אקלים של צמיחה.
לסיכום, המודל הדומיננטי של החינוך בימינו ותנאי העבודה בבית הספר אינם מאפשרים למידה משמעותית של התלמידים והמורים כאחד. הם מטילים לחץ אדיר על המורים, מערערים על התפיסה של משמעות החינוך כדאגה לרווחתם של בני אדם ומקשים על המורים לבנות ולבסס אקלים כיתתי שבו מתקיימים יחסים טובים עם התלמידים מבוססי אמפתיה - אקלים שהוא תנאי הכרחי לשגשוג משמעותי של בני אדם. אם פנינו לעתיד חינוכי ישראלי משופר, ואנו מתרשמות ששר החינוך הרב שי פירון דוחף ומכוון לכך, אזי תכנית הלימודים במאה ה- 21 צריכה לכלול תכנים ונושאים חשובים לפיתוחו של אדם שלם ולהציב את היחסים בין בני האדם בעדיפות ראשונה במאמצים האינטלקטואליים והערכיים שלנו.
ד"ר איריס בקשי היא ראש לימודי החינוך במכללת סמינר הקיבוצים
ד"ר יהודית וינברגר היא דיקן הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים