שר האוצר נראה אתמול רעב מכפי שנראה זה זמן רב. לפיד אוהב להתגאות בחברותו במעגלים המצומצמים ביותר והחשאיים ביותר של מקבלי ההחלטות, אבל גם אחרי שנתיים באחד התפקידים הבכירים במדינת ישראל, לפיד עדיין בשיאו בזירות שבהן מילים שוות יותר ממעשים. אתמול, במסיבת העיתונאים שבה ענה לנאום ראש הממשלה, לפיד שוב הרגיש בבית, או בפייסבוק. האיש שקנה את תהילתו בניסוח הישראליות לכדי פיסות נייר לעיטור מקררים, ושגלש אל הכנסת על גבי הסלוגן המבריק "איפה הכסף?", שוב חיבר סיסמה מנצחת: ביבי מנותק. שוב ושוב, באינטונציה הלפידית הייחודית עם שינויי הווליום והקצב, חזר שר האוצר על הפזמון החוזר הכי קליט שכתב מאז שיר אהובת הספן: "כי אתה מנותק". העבודה של נוי אלוש מעולם לא הייתה קלה יותר.
שש וחצי דקות של השמצות אישיות
צדוק טייסון אולי עשה מלפיד קציצות, אבל יו"ר יש עתיד הוא עדיין מתאגרף לא רע עם אינסטינקטים בריאים. לפיד זיהה את נתניהו בחולשתו ביום שלישי, בנאום שהקרין חולשה וחוסר מודעות עצמית עד כדי חשש כי נכתב בידי הקמפיינרים של מרצ. שר האוצר לקח את הנאום הזה והפך אותו לדובדבן שעל גביע גלידת הפיסטוק של נתניהו, שממילא נתפס בציבור כאריסטוקרט מקיסריה עם מיטה מעופפת ומטרונית מחופפת. באופן אירוני, לפיד מזכיר לא פעם בנאומיו את נתניהו עצמו, שהיה גם הוא פעם נואם מיומן ומודע לעצמו (והיום לא מסוגל אפילו להבחין בדמיון המביך בין צבע העניבה לצבע השיער). היה זה רק הולם שלפיד ענה לנתניהו, ש"עסק בעיקר בהשמצות אישיות", בשש דקות וחצי של השמצות אישיות.
החודש האחרון היטיב עם לפיד. ריח הבחירות שעלה בנחיריו פעל עליו כמו זריקת אדרנלין בישבנו של מתאגרף חבוט. הוא לא חשש לזקור אצבע לעבר נתניהו בהצבעה על חוק "ישראל היום", להתעמת עם יעלון בנוגע לרכש מטוסי F-35, ולקשור את גורלו הפוליטי במשוש ליבו התמוה – חוק מע"מ אפס. מכאן ואילך זה יהיה אפילו קל יותר. עכשיו כבר לא צריך להתווכח עם נגידת בנק ישראל על גודל הגרעון או להסביר לכלכלנים למה מע"מ אפס הוא מתת האל/לפיד לחברה הישראלית. אם לפיד יהיה נבון דיו, הוא יוכל לנצל את הסולם כדי לרדת מעץ מע"מ אפס ולהסתיר אותו עמוק מתחת למצע הבחירות – אם אפשר, ליד פארסת השוויון בנטל.
לפיד אולי נראה שוב רענן, אבל הוא מסיים כהונה בת שנה ושמונה חודשים בממשלה עם הלשון בחוץ. זחיחות הניצחון של ינואר 2013 נבלעה במבוכים המסובכים של משרד האוצר כמו תקציב המדינה בבור הגירעון. דילים פוליטיים, מערכת ביטחון רעבתנית, וקואליציה בלתי אפשרית הקיזו את דמו של מי שמלכתחילה לקח על עצמו את המורכב שבתיקים. לפיד עוזב את המשרד כמיניסטר מרוט ודל הישגים, אך גם כפוליטיקאי בוגר, מנוסה ומפוכח משהיה. אפשר להבחין בהבדל בין לפיד שחגג את ניצחונו בנצר סירני – עם פירון בגיטרה, פרי בחצוצרה ופסי בתוף – לבין לפיד שהסביר אתמול את כישלונו בבית סוקולוב. אז הסביר לפיד לפעילי מפלגתו כי "ניצחנו בגלל שבזמן שאחרים השמיצו, אנחנו דיברנו בשפה של ערכים"; אתמול הוא כבר נכנס בנתניהו חזיתית. לפחות בדבר אחד ביבי צדק: הפוליטיקה הישנה לא הלכה לשום מקום.