שלום מר איסמן,
אני כותבת לך לקראת ההכרעה הצפויה בעניין קיום משפט חוזר לרומן זדורוב. השבוע, אחרי פגישה שלך עם עורכי דינו של זדורוב, הודיעה הפרקליטות שהיא זקוקה לעוד שבועיים כדי להכין את תשובתה.
זו הייתה אמורה להיות תשובה פשוטה מאוד: כן - מגישים כתב אישום חדש נגד מי שהודה במספר הזדמנויות ברצח של תאיר ראדה, שהורשע בשלוש ערכאות, שנמצא אשם על ידי שישה שופטים, שהשופט היחיד שהחליט אחרת מצא שהתיק נמצא "כפסע מהרשעה", ושגם ביחס למשפט החוזר שניתן לו הובהר שלא מדובר בזיכוי אלא בהיתכנות להיווצרותו של ספק בעקבות חוות דעת חדשה.
לאור המשקל העצום של הראיות נגד זדורוב, הסיבה היחידה להתלבט ולשקול שלא לנהל מחדש את התיק, היא כניעה פופוליסטית לדעת קהל. לכן אני כותבת כדי לבקש ממך: אל תיכנע לדעת הקהל. אל תיתן יד לזדורוביזציה של החברה הישראלית.
זדורביזציה הוא התהליך בו ציבור נורמטיבי ושוחר טוב וצדק נופל קורבן לשטיפת מוח אינטנסיבית וחסרת מעצורים המנוהלת ביד רמה בידי שרלטנים תאבי פרסום, יוצרי טלוויזיה חסרי השכלה משפטית ומצפון, עורכי דין מתוסכלים שלא קיבלו מינוי לעליון וחובבי קונספירציות ששואבים סיפוק נרקיסיסטי מדימויים כלוחמי שחיתות. אותה שטיפת מוח, שנמשכת כבר שנים ארוכות, מוצאת במה פתוחה ואוהדת בתקשורת הרודפת קליקבייטס. וזדורוב, כידוע מביא קליקים, הרבה קליקים.
אם לומר זאת בקצרה, זדורוביזציה הוא תהליך בו השקר המוחלט תופס אחיזה עמוקה בציבור.
אתן כמה דוגמאות קצרות לשקרים שתפסו אחיזה בציבור והם כבר מתקיימים כאמת מוחלטת. הם מצוטטים שוב ושוב ושוב; ברשתות החברתיות, בעיתונות ובשיחות סלון. השקר כבר כל כך עמוק שאנשים רציניים וביקורתיים מדקלמים אותו ובטוחים בו. אלו האנשים שצועקים לשחרר את זדורוב. הם לא טיפשים, הם עברו זדורוביזציה. הם לא רעים, הם מופגרים.
למשל השקר המפורסם על השערות הארוכות שנמצאו בידה של תאיר ושאלו הן שערות ששייכות לרוצחת האמיתית. כשהאמת הפשוטה היא שאכן נמצאו שערות אבל הן לא היו בתוך כף היד, אלא נדבקו ליד אחרי שנחתכו בזמן הרצח ובדיקות די.אנ.איי הוכיחו שאלו הן שערותיה של תאיר. או למשל השקר שרומן נמצא דובר אמת בפוליגרף, כשהאמת היא שזדורוב נכשל בבדיקת הפוליגרף ונמצא דובר שקר בשאלה אם היה מעורב ברצח. או למשל השקר שרומן נחקר בשפה העברית כשהוא אינו שולט בשפה והדבר גרם לו להתוודות, כשהוידוי שלו מול המדובב נעשה כולו בשפה הרוסית, כמו גם ההודאות שלו בפני החוקרים.
אלו מספר דוגמאות לשקרים בולטים מתוך מאות כאלה שהוחדרו לשיח הציבורי במשך שנים ארוכות. כל אלו מתגמדים מול השקר הגדול מכולם, השקר בו נטען שהוצאה מזדורוב הודאה בכוח ושמדובר בהודאת שווא. הרי כל אדם סביר שצופה ומאזין להודאה יכול להתרשם מעוצמתה ומהאותנטיות שלה. התוודות מפורטת באווירת סוד, בשפת האם, בתא המעצר, ללא כל לחץ וללא איום. לא רק התוודות מצמררת אלא גם הדגמה של שיסוף הגרון עצמו. והכל מצולם ומוקלט. האמת זועקת החוצה אבל הרבה אנשים בעלי מוטיבציות שליליות דאגו ליצור בציבור מצג שווא של הפללה.
ברור לי שאתה יודע את כל זה. שאתה מכיר את חומר הראיות ויודע את האמת. בדיוק משום כך אני מבקשת ממך להציל את הציבור מעצמו. לא רק בשם האמת והצדק, אלא גם כי שובל הקורבנות של זדורוב בשל התמשכות הפרשה הזו הוא ארוך.
הקורבן הגדול מכולם היא כמובן תאיר ראדה ז"ל שנקטפה בדמי ימיה, אך זדורוב המשיך להתעלל ולהתעמר בחייהן של נשים חפות מפשע גם מהכלא.
היום במוקד הרדיפה עומדת אולה קרבצ'נקו, אישה צעירה, מתמודדת נפש שנקלעה לסיוט נוראי. אקס אנס ומתעלל מצא דלת פתוחה אצל יוצרים חסרי אחריות להפיץ את שקריו המופרעים על מנת לנקום בבת זוג שעזבה אותו. טענותיו נדחו בערעור לעליון, אנשי מקצוע לא מצאו בהם בדל של אמינות, אבל הציבור רעב לעוד ועוד מזדורוב, והסדרה "צל של אמת" הגישה לו את המנה הזו מתובלת היטב.
גם אתם בפרקליטות חטאתם כלפיה, ומרוב זהירות יתר ורצון לרצות את הציבור עדיין לא סגרתם באופן פורמלי את התלונה נגדה, וזאת על אף שאתם הצהרתם בפני בית המשפט העליון שהיא אינה חשודה בדבר ושאין לה שום קשר לפרשה. בבקשה, תסגרו את התיק הזה כבר, ההשתהות משמשת את תומכי הרוצח לרדוף אותה. אנא ממך, בבקשה, שים סוף לקרקס הזה.
קורבנות נוספים הם אנשי המערכת המסורים, פרקליטים, אנשי מז"פ, שופטים, מומחים וכל האנשים שעשו עבודתם נאמנה ובמשך שנים ארוכות סובלים מהשתלחות ברוטאלית ברשתות החברתיות ובבמות אחרות. טענות לזיופים, להשמדת ראיות, לזיוף ראיות ולהטיית הדין - כל אלו האשמות חמורות, אישיות וחסרות שחר. לא רק הגנה על הציבור מוטלת כאן על הכף אלא חפים מפשע אמיתיים שישלמו מחיר כבד מאוד. ויתור על ניהול התיק ייתן הכשר להשתלחות בהם וללא סיבה אמיתית.
לסיום, חשוב לי לחזק את ידייך בימים אלו ולומר לך, שלצד הטירוף הזה, קיימים בציבור המון אנשים שתומכים בהרשעה ומאמינים שמערכת המשפט עשתה עבודה טובה ושמה את הרוצח המתועב במקום הראוי לו - בכלא.
אני סומכת ובטוחה שלא תאפשר להחלטה כה חשובה להיקבע בזירת ההתגוששות של הרשתות החברתיות. מי שהותיר את עקבות נעליו על הג'ינס של תאיר, קיווה במילותיו ש"לא ימצאו אותה באותו יום", הצטער רק על כך שתפסו אותו ושאולי לא היה זהיר מספיק כשהתוודה במילים: "אני עשיתי טעות שלא ניקיתי דם בשירותי בנים", מי ששמע את מילותיה האחרונות של תאיר וסיפר שאמרה: "הדבר האחרון ששמעתי היה 'איטה' או 'אמא'. היא לא צעקה, היא כאילו מלמלה כבר עם הקול...", מי שטען שהוא פשוט מסוגל לרצוח בקלות ושזה "כנראה התפרץ עם הילדה הזאת. יכל להיות גם ילד" - ועד היום לא הביע צער או התנצל על מעשיו, צריך להיות מורחק מהציבור.
זה ברור שהמערכת לפעמים עושה טעויות וחשוב שהמערכת תבדוק את עצמה ותדע לסגת כשהיא טועה, אבל אתה, מר איסמן, פליליסט ותיק ומיומן, בוודאי יודע שזדורוב הוא לא המקרה בו המערכת טעתה אלא דווקא המקרה שהמערכת עשתה צדק.