>> במשחק הטריוויה "האזרח מספר 1" שיחקתם כבר?
יש לומר, דיון ציבורי מעמיק בנושאים משטריים הוא רצוי ונחוץ. מבחינה זאת, גם מוסד נשיא המדינה הוא נושא ראוי לדיון. אין כל מניעה להעלות על סדר היום שאלות עקרוניות החל מהצורך בנשיאוּת, עבור בהיקף סמכויות הנשיא ותקצוב המוסד וכלה בשיטת הבחירות אשר באמצעותה נבחרים נשיאי המדינה. כל אלו הן שאלות חשובות וראויות ליבון. יש הסבורים, למשל, כי יש לבטל את סמכות הנשיא למנות מרכיב ממשלה לאחר בחירות ולקבוע כי הרכבת הממשלה תוטל אוטומטית על ראש הסיעה הגדולה. זוהי עמדה לגיטימית הראויה לדיון. אחרים חושבים שהמשוכה העומדת בפני מועמדים – גיוס של 10 חתימות ח"כים – היא גבוהה מדי וכי ראוי לאפשר גם לאזרחים למנות מועמד לנשיא, למשל על-ידי הצגתן של לפחות 50,000 חתימות תמיכה. גם זהו דיון ראוי ומעניין. וכן, גם עמדה הקוראת לביטול מוסד הנשיאות, הגם שאיני מסכים לה, אינה עמדה בלתי סבירה.
הבעיה עם היוזמה הנוכחית לא נוגעת, אם כן, לתוכן שלה אלא לעיתוי ולמניעים שלה. מבחינת העיתוי, עצם העלאת האפשרות של ביטול מוסד הנשיאות בעיצומה של מערכת בחירות לתפקיד הנשיא הבא משקפת את יחס מזלזל כלפי כללי המשחק. לא רק שהיא לא ראויה ולא הוגנת (תארו לכם שבדקה השבעים של משחק כדורגל יחליט השופט שאורך המשחק הוא 80 דקות ולא 90), היא מעציבה ומסוכנת. אוי לנו האזרחים אם זו הדוגמא האישית שמתווה לנו ראש הממשלה כלפי כיבוד הכללים. לא שראש הממשלה הנוכחי הוא הראשון שהפגין קלות דעת כלפי שינויים משטריים: אהוד ברק ביטל בהליך מזורז את ההגבלה על מספר השרים ומנחם בגין העביר את חוק רמת הגולן בהליך חקיקתי של יום אחד. זוהי התולדה של מציאות משטרית של היעדר חוקה ושל תרבות פוליטית רעועה של כיבוד כללי המשחק. בהקשר זה מעודד לשמוע את ההתנגדות שהושמעה כלפי המהלך מאגפים שונים של המפה הפוליטית.
מעבר לסגנון, המהלך הנוכחי גם מעלה תהיות באשר למניעים. מה כל כך בוער לראש הממשלה לבטל את הנשיאוּת? האם התרחש משהו בשבועות האחרונים שמחייב את המהלך הקפריזי הזה? האם הנשיא שייבחר עלול לאיים על יציבות המשטרית בישראל? האם המועמדים כל כך בלתי ראויים? ברור שהתשובה לשאלות אלו היא לא והמניעים הם ככל הנראה פרסונליים. היוזמה הזו, שיש להניח שראש הממשלה יכחיש ויתנער ממנה ברגע שתתפוגג, מעלה תהיות בנוגע למערכת שיקוליו ובנוגע לנחישות דעתו של מנהיג האומה. פעם נוספת (כמו במשא ומתן הקואליציוני, כמו בתהליך מינוי נגידת בנק ישראל, כמו בסאגה הבלתי-נגמרת של מינוי יושב ראש לוועדת החוץ והביטחון) מתגלה ראש ממשלה הססן בעל נטייה לדחות הכרעות. עצם העובדה שהססנות זו, הנגועה בשיקולים פרסונליים, הביאה למצב בו נשקל ברצינות שינוי משטרי יסודי כביטול הנשיאות מהווה תעודת עניות למנהיגותו.
ד"ר עופר קניג הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון