השוטר הנאמן ביל נורטון הסתובב על חופי נהר הפוטומק בארה״ב, לבוש חולצה לבנה מכופתרת ומעומלנת וחנוק בעניבה, כשבידו סרט מדידה, ועיניו בלשו אחר פורעי חוק. מדי פעם הוא עצר איזו בחורה, שלף את סרט המדידה ובדק האם חצאית בגד הים שלה מגיעה 6 אינץ׳ מעל הברך, כראוי, או שמא היא חורגת מכללי הצניעות המקובלים באמריקה של 1922. באחד המקרים הוא צולם ותמונתו של הגבר אדום הפנים, שרק ז׳קט היה חסר לו לחליפה קומפלט, הכורע מול המפשעה של אישה הכוססת את ציפורניה בחשש, בידו אותו סרט מדידה ובעיניו מבט סליזי - נכנסה להיסטוריה.

תמונה נוספת שנכנסה להיסטוריה המפוקפקת הזו צולמה באותה שנה בשיקגו. בתמונה הזו קולגה דוחה של נורטון סוחב בידיו בחורה משתוללת בבגד ים (לא ביקיני, אני מבטיח לכם) בדרך לזינזנה אמריקאית - לבית המעצר. שוטרי ארה״ב לא פראיירים כמו השוטרים הצרפתים שרק מפשיטים מוסלמיות בחוף מהבורקיני שלהן; הם לא כיסו בבד את הפושעות, אלא עצרו אותן. וזו, כמובן, הסיבה שכבר אין נשים מופקרות בארה״ב - הבעיה טופלה ביד קשה כשהיא רק התחילה, והסוררות אולפו.

תהיו גזענים, אבל אל תהיו צבועים

אני תוהה האם הנשים האלה השתייכו לתא טרור, והעדות לכך הייתה החצאית הקצרה מדי שלהן, או שמא הפעילות הנמרצת של השוטרים נועדה להסביר לנשים האלה את ערכי החברה החדשים, שמכנסונים שלא מגיעים עד הברך סותרים אותם ופוגעים ברגשות הציבור. כן, זה היה לפני מאה שנים והמערב התפתח נמרצות מאז, אבל איך זה שהוא נשאר כל כך להוט אחר גזרת בגדי הים של הנשים כאיזו עדות אולטימטיבית למוסר הנכון לאותו היום? האם המערב מוכן להחליט באופן סופי, בלי לשנות את דעתו בעוד מאה שנים, האם מפשיטים בחורות לבושות מדי או שמכסים בחורות ערומות מדי?

אנחנו נגועים באותה שנאת נשים ואותה שנאת מוסלמים שכל העניין הזה מסריח ממנו, ברור. אבל לא פחות גרוע מזה היא הצביעות הדפוקה הזו: תהיו גזענים, אבל לפחות אל תהיו צבועים. תודו שאתם נהנים לראות נשים מוסלמיות מופשטות בחוף הצרפתי כי אתם שונאים ערבים, ולא כי זה מוצדק בשום אופן אחר. אם אלו היו חרדיות בניס, היטלר כבר היה נכנס מזמן לדיון.

לא חייבים לבחון את השינוי בעמדות האמריקאיות לגבי אורך בגד אז והיום. אפשר לבחון את ההערות הנבזיות בחוף ״עלמה ביץ׳״ כלפי מוסלמיות - שלא צריכות בורקיני אלא פשוט נכנסות לים עם הבורקה - ולהשוות אותם לטוקבקים המשתפכים המתקתקים בכתבה במדור אופנה על בגדי הים החדשים של החרדיות, שמכסים את כל הגוף (יש כאלה, אני לא ממציא את זה).

בורקיני (צילום: Matt King, GettyImages IL)
שנאת נשים ושנאת מוסלמים (אילוסטרציה) | צילום: Matt King, GettyImages IL

אופנת המוסר

מוסר הוא עניין חמקמק ונוזלי כמו מדוזה. המוסרי של היום הוא הבזוי של מחר, והאי-מוסרי של אתמול הוא צו האופנה של היום. זה לא רק מבלבל, אלא אפילו קצת מסוכן: מה שמדגים את זה, לצד קוד הלבוש האמריקאי אז והיום, זה דווקא החוף הישראלי. עובדה - מה שלגיטימי ומכובד (גם אם לא תואם את עולם הערכים שלנו) כשמדובר בחרדים, הוא גועל נפש אנטי-ציוני כשמדובר במוסלמים. וכמו שהאמריקאים הוכיחו - כל העניין יכול להתהפך עלינו בעוד רגע.

ישראל הרי הולכת בשנים האחרונות לכיוון המוסלמיות בניס, לא לכיוון הנודיזם. ההשתזפות בלי חלק עליון, שישראליות רבות מתענגות עליה באירופה, מוקצית בישראל. אתם מבינים כמה זה מפגר? במקום לרוץ חופשיים כשכל האיברים שלנו מתנפנפים לכל עבר כמו שהמוסר המערבי והכיף העקרוני מחייבים, אנחנו דווקא מתכסים יותר. אבל מה ינחה את השוטרים הישראלים? האם החוק שלנו מחר יכסה חוטיני יהודי או יפשיט בורקה מוסלמית? ואחרי כמה זמן היוצרות יתחלפו?

כדאי מאוד להניח ללבוש כביטוי של מוסר. זה ייגמר לא טוב. ברוב המקרים, החוקים החדשים יתנגשו לא רק עם מוסכמות חברתיות של חלקים נרחבים מהחברה, אלא גם עם החוקים של אתמול. ולמחוא כפיים לכל אלה שאוכפים את ״חוקי המוסר״ העדכניים להיום ואולי גם למחר זה עניין מסוכן מאוד. ההיסטוריה, יש לה חוש טוב לאירוניה. התמונה המפורסמת ההיא, של השוטר נורטון על גדות נהר הפוטומק? היא צולמה בחוף ללבנים בלבד.