הלוגו שנבחר מעיד על הסימביוזה שחשים מעצביו ובוחריו עם ארצות הברית, והוא מצטרף לסיסמה "ברית עמים", שטובי המוחות במשרד ראש הממשלה הצליחו להגות לכבוד הביקור. הסיסמה המיתוגית משקפת באופן מרומז ועדין את מה שישראל בטח הייתה מעדיפה לנסח כברית דמים בין נותנת החסות ארצות הברית לחוסה ישראל.
אגב, הסיסמה העברית אינה משתווה בעוצמתה הפנטסטית לסיסמה שניתנה באנגלית עבור האמריקנים, "UNBREAKABLE ALLIANCE", המרפררת לשמות סרטי מלחמה הוליוודיים סוג ז' ואינה משאירה מקום לפרשנות. המאמצים נוטפי הזיעה לשכנע את כל העולם שביקורו של אובמה בעל משמעות, כוללים כמובן גם את זה של נשיא המדינה שמעון פרס; הוא יעניק לאובמה עיטור כבוד על שהגיע לאזורנו ל-48 שעות ברוטו.
ייתכן שהעיטור באמת מגיע לו כי חרף הזמן הקצר שישהה כאן תפר נתניהו לאובמה את החבילה היהודית: יד ושם, תצפית על דגם ירושלים מימי בית שני, המגילות הגנוזות וסוללת כיפת ברזל.
ביקור ההמבורגר
מה מזכירים לנו הלוגו, הסיסמה הפומפוזית, ומיתוג הביקור? לי הם מזכירים מסע פרסום של מוצר. למשל, המבורגר. זה ידוע שככל שלמזון מסוים יש פחות ערכים תזונתיים ככה הוא יקבל יותר פרסומות שזועקות בריאות. באופן דומה, ככל שמנסים במשרד ראש הממשלה לייצר נפח היסטורי לביקור הזה, ברור שמתקיים פה מופע מנצנץ שנועד לכסות על הריקנות והנתק של ביקור אובמה מחיינו שלנו. המשמעות היחידה של המופע הזה עבור אזרחי שתי המדינות, היא ההזדמנות לצפות בהצגה של שני שחקנים בכירים, שנסיבות שלא תלויות בהם והם לא בחרו בן, זימנו אותם לרגע אחד יחדיו. כדאי לחכך את ידינו בהנאה, להישען אחורה וליהנות מהחריקות במשחק.
בגלל שאובמה מגיע לישראל למופע ראווה הסיבה לבואו לא חשובה ממש. אין צורך בתאוריות מסובכות במיוחד כדי להבין שהתרחשה אי שם איזו עסקה של חילופי אינטרסים כדי להביא אותו לכאן וכל מי שרואה את סדרת המופת House of Cards על הפוליטיקה האמריקנית או דומותיה יודע כבר שהכל אפשרי. ייתכן אפילו ששלדון אדלסון פטרונו של נתניהו מעורב בהתקיימות הפגישה הזאת.
הנזיר שמכר את השלום שלו
להתנגד לאוטומטיות של ההתרגשות מביקור אובמה זוהי התנגדות לנתניהו. אחרי שהלך לבחירות כי ידע שלא יצליח להעביר תקציב, יש לנתניהו עכשיו את מופע אובמה להאכיל בו את התקשורת. מופע שמסיט את תשומת לבנו ממצבנו הקשה והופך אותנו לצופים פסיביים ואינפנטיליים בהתרחשויות. דיבורים ריקים על מדיניות חוץ, שיחות "שלום" והמזרח התיכון הן הטריגר של הישראלים למצב הלכאורה נורמלי שלהם. לכן לא פלא לראות כל מיני ישראלים שמייחלים לזה שאובמה ייתן להם נאום על שלום בכיכר העיר, כאילו היה איזה נזיר זן טיבטי חד פעמי שהגיע לנירוונה.
אני הייתי מעדיפה, אם כבר, לראות אותו חותם על האוטוביוגרפיה שכתב בחנויות ספרים עצמאיות והולך לים. הרי תהיה שמש נעימה כשיגיע לישראל ואפשר לומר שמזג האוויר הוא היתרון העיקרי שלנו.