מה עשתה הממשלה עד עכשיו בעניין הטרור? מערכות הביטחון עושות את תפקידן - חיילי צה״ל, השב"כ והמשטרה נמצאים בחזית הזאת כבר חצי שנה, ויש להם גיבוי מלא מאתנו. אזרחי ישראל נמצאים בחזית, אבל ביטחון לישראל לא משיגים על ידי אזרח עם גיטרה או מטרייה, או על ידי גיבורים וגיבורות שהיו במקום הנכון והצילו את המצב.
המצב הביטחוני הולך ומידרדר, וכשניצבים מול גל טרור התגובה הטבעית היא כעס, פחד ושנאה. אבל התפקיד של הנהגה הוא לתת פתרונות. אני מוכנה להצטרף ולהאשים את כולם מסביב ואת הטיפול הכושל של הממשלה אם זה יציל חיי ישראלי אחד. זה לא עניין של ימין או שמאל. אבל זה הזמן לחשוב מחוץ לקופסה ולעשות את מה שצריך, גם אם זה לא מה שהציבור אוהב לשמוע.
ישראל ניצבת היום בחזית מול התקוממות יחידים עממית בלתי נשלטת ומול לחץ מדיני הולך וגובר. שתי החזיתות קשורות זו לזו, ומול שתיהן אפשר להתמודד רק בשילוב של פעילות ביטחונית ומדינית. נכון שאנחנו מתמודדים שנים עם טרור שלא מקבל את הקיום שלנו כאן. זה הטרור האיסלמיסטי הדתי - חמאס, חיזבאללה. מולם אפשר רק בכוח.
אין ולא תהיה בעיניי שום סיבה מוצדקת לטרור. אבל כדי להילחם בו כדאי להקשיב לגורמי הביטחון. אי אפשר לתת פיתרון לטרור כשמתעלמים ממה שאומר אמ"ן וממה שמציע הצבא. ומה שהם אומרים זה שמלבד התרעה
הריסת בתי מחבלים ופעילות נחושה של גורמי הביטחון, ישראל צריכה לעשות עכשיו כמה צעדים בשטח כדי לשחרר לחץ. אם אנחנו מדברים על פיגועי אווירה, צריך לשנות את האווירה ולהוריד את הלהבות.
בשביל זה צריך לעבור מפעולות של מגננה בלבד ליוזמה של כמה צעדים צבאיים-כלכליים-מדיניים, ולהבין מה נשיג מהצעדים האלו:
1. השלמת בניית הגדר: ישראל צריכה גבול שיגן עליה. שכנעתי בעבר את ארה״ב לתמוך בהקמת גדר הביטחון, וצריך להשלים אותה מטעמים ביטחוניים, תוך חתירה מתמדת להסכם ומשא ומתן לפי עיקרון שתי המדינות.
2. שחרור חמצן לכלכלה הפלסטינית: כלכלה פלסטינית מפותחת זה אינטרס ביטחוני ישראלי. יותר פרנסה שם - פחות שב"חים שמסכנים אותנו כאן. יש לאפשר השקעות חיצוניות לפרויקטים סגורים בפיקוח, ולאפשר בנייה בשטחי C כדי להקל על הצפיפות ועל המתח הקיים. כל אלה דברים שיכולים להוריד את מפלס המתח והתסיסה.
3. אין בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות: ישראל צריכה להבהיר שהיא מפסיקה את הבנייה מחוץ לגושים. ממילא נתניהו לא בונה, כי הוא מבין את הבעייתיות הביטחונית - הוא רק לא אומר את זה בקול, מסיבות פוליטיות. אז מספיק לפחד. הכרזה כזאת תבהיר לעולם ולפלסטינים שהחלטנו לשנות כיוון ואנחנו לא רק מדברים על שתי מדינות, אלא פועלים בשטח למען מטרה זו. כדי לשנות כיוון ולשבור את הגל, היוזמה הזאת צריכה להיות פומבית. אפשר לגייס אליה את העולם יחד עם ירדן ומצרים.
צעדים אלה יבוצעו, במקביל להפסקת ההסתה ברשות הפלסטינית ולהגברת שיתוף הפעולה הביטחוני. אז, לפחות חלק מאלה שהושיטו את היד לסכין יחשבו שוב, יעצרו ויראו אם הדברים באמת משתנים בשטח. אם ניתן – בכל נקודת זמן - חשוב להתניע שוב מהלך מדיני כדי להחזיר איזושהי תקווה לאזור ולגייס את העולם לטובתנו.
אנחנו מאמינים שצריך לפעול בכוח נגד הטרור, אבל שגם חייבים להשלים את אותה הפעלת כוח גם במהלכים מדיניים וכלכליים שרק יתרמו לביטחון של מדינת ישראל. אנחנו לא נותנים לפלסטינים, אלא עושים הכל כדי לקבל ביטחון ותקווה עבור עצמנו.
חברת הכנסת ציפי לבני היא יושבת ראש מפלגת התנועה וחברת סיעת המחנה הציוני