בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר, אלה שבתקשורת מכנים בחירות 2019 מועד ב', נבלמה ממשלת החסינות והקיצוניות שניסה להקים ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום על הראש. התוכנית של בנימין נתניהו הייתה ידועה לכל: לסדר לעצמו חוק חסינות מהעמדה לדין בדרך כזו או אחרת ולפרק את בית המשפט העליון, כדי שזה לא יוכל להתערב בנעשה. התוכנית הזו נבלמה בחריקת בלמים כשהתברר שגם במועד ב' אין לנתניהו קואליציה של 61 חברי כנסת שיהפכו את התוכנית המטורללת הזו למציאות.

ראש הממשלה יהפוך בעוד כמה שבועות לנאשם בבית המשפט, רק שלא בטוח שיריביו הפוליטיים יכולים להקים ממשלה שתוציא אותו מהבית בבלפור.

אז מה עושים? לא בטוח שיש לכל הפרשנים פתרון מציאותי. וכבר עכשיו צריך לומר לציבור את האמת: יש בהחלט מצב שהולכים לבחירות פעם שלישית וזה לא אסון במצב הזה. זה קורה בעוד כמה מקומות בעולם עם משברים פוליטיים מסובכים, וההתנגדות למנהיג שחושב שהוא מעל החוק מצדיקה את זה.

בבריטניה, למשל, מעצמה עצומה באמת, פי כמה וכמה מישראל הקטנטונת, היה משאל עם שבו הבריטים הלכו לקלפיות והחליטו להתגרש מהאיחוד האירופי. ראש ממשלה ראשון, דיוויד קמרון, התפטר מיד בגלל ההחלטה. ראשת ממשלה שנייה, תרזה מיי, נכשלה ביישום שלה. היא הלכה לבחירות, ניצחה, נכשלה שוב והתפטרה. ראש ממשלה שלישי, בוריס ג'ונסון, נבחר בבחירות פנימיות של המפלגה השמרנית. אבל הוא נכשל. מה לא ניסה: רימה את המלכה, פיזר את הפרלמנט, בית המשפט העליון שם נתן לו פסק דין של כרטיס שחור. אמר לו ששיקר למלכה והחזיר את הפרלמנט לעבודה. ג'ונסון לא יוכל להוציא לפועל את הברקזיט בלי הסכם כפי שתכנן.

עובדה: האופוזיציה בבריטניה עדיין לא ניצחה. עוד עובדה: המפלגה השמרנית שבשלטון כבר החליפה שלושה ראשי ממשלה שניסו ונכשלו. אז מה עושים לעזאזל ואיך יוצאים מהמשבר? ילכו לשאול את העם שוב, בפעם השלישית. במקרה הבריטי, אלה יהיו משאל עם ופעמיים בחירות. במקרה הישראלי, המשמעות תהיה שלוש מערכות בחירות. אף אחד מהפוליטיקאים באופוזיציה הבריטית לא חולם על רוטציה עם מנהיג המפלגה השמרנית בדאונינג 10. נלחמים עד שמנצחים. ככה פשוט.

גם על הנעשה בארצות הברית שווה להשקיף. טראמפ נבחר. מהיום הראשון הוא דרס את הדמוקרטים והחריב כל זכר למה שאובמה עשה בשמונה שנות נשיאות. הדמוקרטים לא חלמו להיכנע לטראמפ לשנייה. אז מה אם קשה. נלחמים. והדמוקרטים נלחמו. יותר נכון, הדמוקרטיות - ולגנרלים הישראלים יש הרבה מה ללמוד מהנשים של המפלגה הדמוקרטית. יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי נתנה קרב שחבל על הזמן. הסנטורית והמועמדת לנשיאות אליזבט וורן נתנה מלחמה לפנתאון. חברת בית הנבחרים החדשה אלכסנדריה אוקסיו-קורטז החזירה את האמון בפוליטיקה.

פגישת נתניהו גנץ וריבלין בבית הנשיא (צילום: חיים צח לע"מ)
גנץ ונתניהו עם הנשיא ריבלין. אין מה לנהל משא ומתן על רוטציה | צילום: חיים צח לע"מ

והשבוע הובילה פלוסי החלטה להתחיל תהליך של הדחה של טראמפ, לאחר שנודע כי הנשיא דרש מעמיתו האוקראיני לפתוח בחקירה נגד עסקי בנו של ג'ו ביידן. הדיווחים שלפיהם טראמפ התנה את המשך הסיוע האמריקאי לאוקראינה בפתיחת החקירה – היו הקש ששבר את גב הגמל. הדמוקרטים הבהירו שטראמפ "קורע את החוק לגזרים" והתאחדו מאחורי מהלך ההדחה. איך זה יגמר? מי יודע. כשנלחמים אפשר להפסיד, אבל בטוח שאפשר גם לנצח. להיכנע זו אף פעם לא אופציה.

ומה אצלנו? בכחול לבן מנצחים בקלפי, במנדטים, מנצחים בגודל הגוש - ומנהלים משא ומתן עם נתניהו המפסיד על רוטציה.

במקום ששלושת הרמטכ"לים ויאיר לפיד אחד ילכו לדבר עם הציבור, להסביר לו שעצרנו בחריקת בלמים את ממשלת החסינות והטירוף ומגיע לנו כפיים, אבל שעוד לא ניצחנו באופן כזה שמאפשר להוציא את נתניהו מבלפור מחר. הם צריכים לומר: "נעשה כל מה שאפשר, אבל יתכן שנצטרך ללכת לקלפיות פעם שלישית כשנתניהו הוא כבר נאשם באופן רשמי. דבר אחד לא נעשה: לעולם לא נכנע ולכן אין אפילו מה להתחיל משא ומתן על ממשלת רוטציה עם נתניהו. לא ראשון. ולא שני. נתניהו עוד רגע נאשם ולכן הוא יהיה חייב ללכת הביתה".

מה שהאופוזיציה בבריטניה מבינה, ומה שמבינים במפלגה הדמוקרטית, שלושת הרמטכ"לים ולפיד אחד לא מבינים. אז אולי זה הרגע של הציבור להסביר להם שעליהם להפסיק מיד לנהל משא ומתן עם נתניהו. הציבור בחר בהם כדי להזיז אותו ולנהל במקומו את המדינה. זה גדול עליכם? מסובך לכם? אין לכם מושג איך מקימים ממשלה בלי לתת לו חיים חדשים? אז דעו שהניצחון על נתניהו הוא ניצחון של הציבור, והציבור לא רוצה שנתניהו יקבל אפילו יום אחד נוסף בראשות הממשלה. צריך ללכת עוד פעם לבחירות? נלך.