לאף אחד לא ברור מתי הקורונה תעבור, איך יראו החיים שלנו אחרי ומתי סוף סוף נוכל לחזור לטוס לחו"ל, אבל דבר אחד כבר בטוח, הסלוגן של התקופה, שהוא מעצבן ומיותר כמו כל סלוגן אחר של תקופת בחירות או זמני משבר, כבר קיים: "להיכנס מתחת לאלונקה".
הפרשנים, המומחים מתחום הבריאות, הפוליטיקאים, אנשי משרד האוצר - כולם אוהבים לזרוק את המשפט הזה לחלל האוויר בכל מהדורת חדשות. הדיון באולפן עם מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד היה השיא. והרי כבר אמרו אותו כל כך הרבה בהקשר למצב החברתי/כלכלי שנוצר בעקבות הקורונה, שאני בספק אם מישהו עצר רגע כדי לפרק ולהבין מה הוא בעצם אומר.
אז נעצור רק לרגע: "'להיכנס מתחת לאלונקה' – הוא ביטוי שמקורו בצבא ומציין מי שמשתתף בנשיאה ובהצלה של פצוע", נכתב במילון אביניאון. ובהשאלה לימינו: המצב קשה לכולם, כולנו חבולים ופצועים, אז זה הזמן שנירתם ונציל זה את זה. בלי לשאול הרבה שאלות, כי זה מה שהעם צריך כרגע.
אבל לא התכנסנו כאן כדי לדון בפירוש המילולי של המשפט, כי זה די מטרחן, אלא להבין למה לעזאזל ראש הממשלה, משרד האוצר, הבנקים, יפה בן דוד ואני צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ביחד. אנחנו בכלל לא באותו הגובה, זה ממש לא נוח לסחוב אותה ככה. ויותר חשוב מזה - על איזו אלונקה מדובר בדיוק? האם יש רק אחת?
העובדה שהמשפט הזה נזרק לאוויר מצד כל כך הרבה אנשים ומופנה כמעט לכולם, יוצרת מצב לא הגיוני שבו כולם צריכים לקחת חלק שווה בנטל, וזה בכלל לא משנה אם יש להם את היכולת לכך. הרי אף אחד לא עצר להסביר או רחמנא לצלן - להגדיר, מה צריך להיות חלקו של כל אחד בנטל הזה. וזה כנראה לא באמת משנה, בסופו של דבר המשפט הזה הוא רק הסלוגן שמיצג את צו השעה, הדבר "הנכון" להגיד לא משנה מתי ולא משנה למי, וכל מי שלא מדקלם אותו למעשה לא "נכנס מתחת לאלונקה" בעצמו.
אז אני באמת מנסה להבין, האם כשהבנקים מציעים הלוואות בתקופה שבה לאנשים אין כסף אך מגבים אותן בפריסה נוחה יותר, זה אומר שהם נכנסו מתחת לאלונקה? האם המורים שנתנו 9 ימי לימוד על חשבונם נכנסו מתחת לאלונקה כפי שטוענת יפה בן דוד, או לחילופין, אם הם לא יתנו את חודש יולי אז הם לא נכנסו מתחת לאלונקה כפי שהטיח בה פרופסור ברבש? האם ביבי שחילק 500 שקלים לכל ילד נכנס מתחת לאלונקה או שהעובדה שהעניק סכום זהה לכל מי שיש לו את אותה כמות הילדים אומרת שהוא לא נכנס מתחת לאלונקה?
האם אני, אילן ארנון, שעדיין עובד ומקבל משכורת ולא תרמתי את 500 השקלים שקיבלתי למי שבאמת צריך אותם, אומר שלא נכנסתי מתחת לאלונקה? או שמא העובדה שהורדתי לדיירת הבית שלי את תשלום השכירות החודשי אומרת שכן נכנסתי? האם גם ממני מצופה בכלל להיכנס? מישהו יכול להסביר מה הקריטריונים לפני שמאשימים או שדורשים מכולנו לעשות זאת מעל כל במה? כי אם לא, אז מספיק להשתמש במשפט הזה. הוא ריק מתוכן, גורם לנו להיות עדר ופוסל בהינף שלוש מילים כל מי שלא בא לנו בטוב. בעולם מקביל הוא ה"ביבי או טיבי" של התקופה ולי זה עושה מגרד בגוף.
שמישהו יחליט פה משהו
וצריך לזכור דבר נוסף, "מחבקים את הדרום" הפך בסוף ל"ההם שעדיין מצביעים לליכוד"; "הילד של כולנו" הפך להיות "ההוא שבגללו שחררו מחבלים"; "הילדה של כולנו" בסוף נשארה זו שעישנה סמים בהודו; ו"זה שירה בנגמ"ש" הפך להיות שר הביטחון. זה מה שקורה כשמשפט הוא לא יותר מטרנד לאומי. בראייה לאחור, משפטים מסוג זה כמעט תמיד תופסים כיוון נגדי. אותו דבר יקרה גם עם "להיכנס מתחת לאלונקה".
יום אחד נסתכל אחורה ונבין שבזמן שצעקנו את זה, בפועל אף אחד לא נכנס מתחת לאלונקה, כי אין במשפט הזה שום הצעה לפתרון מעשי. ואלה שצעקו אותו הכי חזק, ונראו לנו לרגע כמגני העם, עשו זאת כדי להפנות את הזרקור למקום אחר. אז במקום לזרוק את המשפט לחלל האוויר כל הזמן ולהרגיש שאנחנו תורמים למאבק בכך שאנחנו מפמפמים אותו לכולם, צריך לכמת אותו הלכה למעשה. עד שלא נעשה זאת אין לו משמעות והוא לא יכול לשמש כטענה. צריך להבין מה הבנקים באמת צריכים לעשות כרגע כדי להקל עלינו במקום שמנכ"ל משרד האוצר יבקש מהסיטונאים במשק לחזור על המנטרה הזו בפניהם (בשיחה שפורסמה בחדשות 12).
צריך להבין למי לחלק קצבאות ולמי לא, במקום לחלק כסף לכולם ואז לחלק אותו אחרת בינינו. צריך להסביר מה לעזאזל ההנחיות שאנחנו כתושבים צריכים למלא ולא להטיח בנו האשמות שאנחנו "מתרופפים". צריך להבין מי לוקח פיקוד על כל האירוע הזה ועל פי מי יישק דבר, במקום שמשרד האוצר ומשרד הבריאות יריבו על הסחיבה. וכמובן שיש עוד המון שאלות, היות והתקופה הזו מתאפיינת בעיקר בחוסר בהירות, בדיוק כמו המשפט עליו אנחנו מדברים כרגע.
אז עד שלא יהיו תשובות לפחות לחלק מהדברים הללו, ה"להיכנס מתחת לאלונקה" הוא סתם גיבוב. אפשר להשתמש בו כדי להרגיש יותר טוב אבל הוא לא ישנה שום דבר. כחלופה, אני מציע סלוגן אחר, שהוא לא פחות מייצג ולא פחות מאחד: "לכולנו חרא".