"יגאל בשן היה האהוב הראשון שלי. פס קול ילדותי. כל כך אהבתי אותו שאני זוכרת שאמרתי לאמא שלי שגם בעלי יהיה תימני כמו יגאל. כל פוסטר שלו שיצא מיד מצא מקום של כבוד על הקיר בחדר שלי, כדי שאוכל לראות אותי כשאני הולכת לישון, ומיד כשאני קמה".
זהו פוסט הפרידה של ורד ספיבק, מאפרת, משתתפת הריאליטי "הישרדות" ומעריצה מושבעת של יגאל בשן. מאז נודע ביום ראשון בערב על מותו של בשן, הרשת הוצפה בפוסטים של מעריצותיו, הרבות מאוד מסתבר. רובן נשים בעשור החמישי והשישי לחייהן, שנסחפו בגיל עשר אחרי מי שהיה הכוכב הזוהר של המוזיקה הישראלית ומאז הוא בליבן. בקהל כמובן יש גם גברים, ויחד הם הפכו להורים שקראו לילדתן סיון.
"בדיוק כשהדלקנו כל המשפחה נר שמיני של חנוכה, הודיעו בחדשות שיגאל הלך לעולמו והייתי בהלם", מספרת ספיבק. "אני חברה של המשפחה הרבה שנים, הגשתי עם ביתו אלינור תוכנית בערוץ החיים הטובים ועבדתי עם מיקה אשתו. לפני כמה חודשים ראיתי אותה ליד לחנות שלה בכיכר המדינה, והיא אמרה שיגאל יושב בבית, שקשה לו".
היה לך קשר אישי איתו?
"לפני המון שנים מיקה הזמינה אותי לבוא לאפר לקראת קמפיין שלה לפני המון שנים, יגאל גם היה שם וסיפרתי לו שהוא אליל נעוריי, אבל זה כל כך הביך אותו. זאת לא הייתה תקופת הטלפונים אז לא ביקשתי סלפי. מיד היה בו משהו עדין וצנוע, שחייב לשמור איתו על דיסטנס. איש שקט שלא מתחבר לכולם ובגלל שכילדה ונערה הערצתי אותו כל כך, לא העזתי לפרוץ גבולות ולשים אותו במקום לא נעים".
מה הפך אותו לגיבור נעורייך?
"אני לא ממש יודעת לשים את האצבע על מה שנגע בי אצלו, כמו שאהבו אז את ירדנה ארזי, אני אהבתי אותו. אחותי בכלל העריצה את צביקה פיק באותה תקופה".
צביקה פיק מייצג את ההיפך. הכי מוחצן, ההיפך מצנוע.
"בגלל זה יגאל הוא סוג של נסיך בעיניי, בעדינות ובאצילות שלו. ההערצה אז לא הייתה מסחרית כמו היום, שרואים בני נוער צועקים ומבקים סלפי ומוציאים המון כסף. היו רק את הדיסקים שלו לקנות וביקשתי אותם לבת המצווה. גזרתי מהעיתון תמונות שלו ועטפתי בהן את יומן בית הספר".
מה הרגשת כששמעת על נסיבות מותו?
"היה לי עצוב לשמוע שהוא כל כך סבל. הסתמסתי עם הבת שלו לפני כמה חודשים כדי להתעניין בשלומו אבל לא חיטטתי. הוא היה בן אדם פרטי, אז למה לא לכבד אותו? ידעתי שהוא הרבה שנים בבית, אבל מה יש לי להתערב?".
כולם סקרנים לשמוע על ההתמודדות שלו והדיכאונות שהוא חווה, בטח מי שהעריץ אותו.
"הפוסטים שמתפרסמים עכשיו על זה שהוא התאבד, פשוט מכעיסים. שאלו אותי בפייסבוק אם אני יודעת איך הוא התאבד ועניתי שפשוט לא שאלתי. אם בן אדם אינטיליגנט ושקול כמו יגאל בשן החליט לסיים כך את חייו, זאת זכותו. כל מה שמעבר לזה, סתם צהוב ולא מכבד. השבעה היא למשפחה בלבד, אז אני ממש מקווה שאספיק להגיע להלוויה עכשיו".
"אם הייתי יודעת באיזה מצב הוא, הייתי מביאה לו את המחברת שהקדשתי לו"
עליזה גוטמן, ציירת, מעריצה את יגאל מגיל 12 ומאז לא הפסיקה ("האטרף האמיתי נמשך עד שהתגייסתי"). היא העלתה לפייסבוק מחברת שהקדישה ליגאל בילדותה ושאותה היא מחזיקה כבר 45 שנים. חתימה שהעניק לה, תמונות שלו שגזרה מתוך עיתונים, כתבות עליו וכרטיס להופעתו, כולם שמורים במחברת, תחת כותרת שאיירה בטושים צבעוניים: "על תימני יפה תואר בשם: יגאל בשן".
מה גרם לך להעריץ את יגאל בשן?
"זאת הייתה תקופה כזאת שלא היה אינטרנט ומיליון אנשים מפורסמים, אז את נתפסת לדמות מסוימת ומתאהבת. אולי זה בגלל החיצוניות, הוא היה כל כך יפה. הקול שלו היה עוצמתי ועדין ביחד. אתמול הראיתי לבת שלי בת ה-16 את המחברת והיא אמרה לי, 'אמא, אהבת אותו כי הוא היה חתיך'. אבל לא, במחברת היו כתובות כל מילות השירים שלו".
היה לך קשר אישי איתו?
"הוא חתם לי על מפית, שכמובן הדבקתי במחברת וקיימת עד היום".
איפה ההודעה על מותו תפסה אותך?
"הייתי בקורס והמשפחה והחברים היו אלה שהתקשרו לבשר לי. כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת יגאל בשן, עכשיו לפוסט שלי הגיבו אפילו אנשים שלמדו איתי בכיתה והזכירו לי איך הייתי גוזרת כל תמונה שלו מהעיתון".
ידעת שהוא עובר משבר?
"לפני שנתיים פורסם כל עניין הדקירות והבנתי שהוא לא במיטבו. הלוואי שהייתי יודעת על ההופעה לפני שבועיים שהייתה בזאפה. אם הייתי יודעת הוא במקרה כזה קשה, הייתי מביאה לו את המחברת לפני חודש-חודשיים, אולי זה היה מונע ממנו לעשות מה שעשה".
מה תהיה מחוות הפרידה שלך ליגאל בשן?
"אני חושבת שאצייר אותו".
"יגאל שאל אם יש רופא באולם, העלה אותי לבמה והצעתי נישואים"
מיכאל ווינפאס, רופא במקצועו ומעריץ, אומר ששיריו של יגאל בשן הם פסקול חייו ומתכוון לזה. ווינפאס הקדיש פוסט פרידה לבשן ובו כתב: "בגיל 8 עליתי לארץ, לא יודעתי לדבר עברית וניסיתי כילד להשתלב בארץ החדשה. הקול של יגאל בשן היה החיבור הראשון שלי למוסיקה ישראלית, משהו בקול העמוק והחם שלו חדר לי ללב, והשרה בי חיבור ותקווה לחיים החדשים בארץ. בסוף שנת 2009 פגשתי את לירון, וכנראה שסיפרתי לה עליו באחת השיחות.
לירון 'שמרה את הדבר' ולאחר מספר חודשים גיליתי שהיא מתכוונת להפתיע אותי ולקחת אותי לראשונה להופעה של יגאל בשן בצוותא בתל אביב, מה שנראה לי אז, הזדמנות טובה להצעת נישואין. יצרתי קשר עם יגאל ז"ל, ביקשתי ממנו להציע נישואין בהופעתו, והוא כמובן שיתף פעולה בצורה חמה ונדיבה והפכתי מתפקיד המופתע לתפקיד המפתיע.
"באמצע ההופעה יגאל שאל אם יש רופא באולם, העלה אותי לבמה, ושרתי שיר שלו תוך כדי שאני קורא ללירון להצטרף אלי לבמה. היום הילדים שלנו יודעים ש'ציפור קטנה' זו 'החתונה של אבא ואמא'. לחופה נכנסו בשיר בלתי מוכר שלו ואהוב עליי, שוב הפתעה של לירון. עצוב לשמוע על לכתו של זמר, שהיה חלק מפסקול חיי. אני בטוח שעוזי חיטמן מקבל אותך בחום ושביחד שוב תצרו יצירות נפלאות".