גילה יקרה
אולי זה מפתיע, אולי מוזר, אבל בכל מה שקשור לפרשה הזו, שבמרכזה מעללי בעלך, הדבר הראשון שצץ בראשי הוא החמלה עלייך. עלייך, שמבחינתי את הקורבן המרכזי של כל הסיפור הזה. אני מכיר מקרוב, לעיתים קצת פחות מקרוב, חלק ניכר מגיבורי וקורבנות הפרשה (המילה גיבור במקרה הזה היא לא כל כך הולמת). אבל אותך, גילה, איני מכיר.
הנשים שמעורבות בסיפור הזה, במעללים של משה, הן שיקמו וכנראה ישקמו את חייהן במידה רבה, זו או אחרת. מבחינתי את הקורבן שמשלם על לא עוול בכפו את מלוא המחיר הכואב של חיי הזוהר המשפחתיים הארוכים. ליבי נחמץ לראות אותך צועדת יד ביד עם משה, בידיעה שעולמך התרסק באחת. כולנו יודעים זאת. את זו שלכודה כבר שנים בסבך ללא מוצא של יצרים לא לך, של הדחקות משפחתיות, ובעיקר שקרים לא שלך. ספק אם יש לך בעניין הזה על מי באמת לסמוך, עם מי באמת להתייעץ, כולל ילדייך. כל החלטה שלך היא קשה מנשוא.
כעיתונאי ובעיקר כאזרח אני מבין מתוך הרבה אמפתיה כל צעד שעשית ותעשי. אפילו אם תמשיכי לגונן על עצמך ולהשתכנע שהכל רק עלילה, קונספירציה נגד פוליטיקאי מצליחן.
שלך,
גדי סוקניק