תודו שהחיים שלכם השתנו אמש. תודו שאם רק הייתם יודעים, הייתם נותנים לו את המקום הראשון על חשבון הראל מויאל. תודו שלו רק היו משדרים את הסרט על סקעת לפני כמה חודשים, השבדים היו נותנים לו דוז פואה באירווזיון.
הראל סקעת הומו! שמחת זקנתי. מעולם לא הבנתי למה נטיותיו המיניות של זמר, שחקן, פוליטיקאי או סתם מוכר בכרמל אמורות לעניין אותי או להוות שיקול אם לאהוב אותו יותר או פחות.
לא מעניין אותי שהוא אוהב את זה על הספה, על השיש במטבח, על המדף או על הרצפה. תעשה בחדר המיטות שלך מה שאתה רוצה, רק אל תספר לי על זה.
האם נטיותיו המיניות של יהודה פוליקר משנות את העובדה שלנצח הוא יזכיר לי את טרבלינקה? האם אהבתה של קורין אלאל לנשים משנה את העובדה שהיא שרה מהנחיריים? האם אהבתו של אמיר פיי גוטמן לגברים תמנע ממני לשאול אותו, כשאפגוש אותו באחד מהימים, 'מה שלום הקטן מהיי פייב'?
חשיפת נטיותיו המיניות של סלב משולה מבחינתי להבעת דעה פוליטית של סופר או שחקן. אף אחד לא שאל אתכם מה דעתכם על הקפאת הבניה בהתנחלויות ולא מעניין אותי מה רמי הויברגר וחבריו חושבים על תהליך השלום. אתה סופר? תכתוב. אתה שחקן? תשחק. אתה זמר? תשיר. רוצה להביע דעה פוליטית? יש 120 בטלנים בכנסת, אתה מוזמן להצטרף.
אותו הדבר גם במקרה הנוכחי. רוצים להתכתש על מיניותו של אדם? תעשו את זה בפאב, במועדון או בחדרי חדרים, אבל למה בפריים טיים של ערוץ 2?
במשך שעה וקצת התפתל אמש הראל סקעת מול המסך כי איזה שופט ב"כוכב נולד" אמר שזה מה שצריך לעשות, והלב נחמץ. למה אתה צריך את זה, למה אנחנו צריכים את זה?
ב-48 השעות האחרונות התנהל כאן ב-mako ויכוח האם הראל סקעת צריך לבקש סליחה מהמעריצות להן שיקר לכאורה כל השנים, או שסתם מדובר בעוד דעה חשוכה. סקעת לא צריך לבקש סליחה מאף אחד. הילד חשב שהולכים לעשות סרט על האירווזיון וקיבל מסר ברור בסגנון "הבורר", שאם הוא לא יפתח את הארון יפתחו לו את הצורה.
המציצנות הפורנוגראפית, ממנה אנחנו מתפרנסים כאן בערוץ הבידור, מעבירה לעיתים את האנשים על דעתם וגורמת לתופעה של סרטים המכונים בפי יוצריהם כ"דוקומנטרים". הסרט על הראל סקעת מצטרף לרשימה הלא מכובדת בראשות יצירת המופת "האמת של רביבו", שחידשה כלום ושום דבר והייתה עוד נדבך מיותר בחיינו הדלוחים מול המרקע.