לא חולף שבוע שבו אני לא מזכיר את תיק השוחד נגד מי שהעז לרצות להיות מפכ"ל המשטרה, גל הירש. כבר שנתיים שאני מציין בכל במה שנעשה פה עוול נורא, ושתפרו לו תיק בניסיון לסכל את קידומו. ניסו וגם הצליחו.
והנה, תיק השוחד נגד הירש צפוי להיסגר מחוסר ראיות - וזאת, נזכיר, אחרי שבאותו ערב שבו הוכרז על מינוי המפכ"ל, ביקש ראש אגף החקירות דאז, ניצב מני יצחקי, שיעבירו לו את החומר על הירש ממחשבי המודיעין של המשטרה ללא אישור של היועץ המשפטי.
מה נלמד מכך לפעמים הבאות? כנראה שכלום. כנראה שלא אכפת לנו שיסגרו חשבון עם בני אדם אם הם מעזים לאיים על הסדר הקיים במשטרה, ושיוציאו חומרים מבלי לדווח עליהם ליועמ"ש. הכלבים נובחים והצ'קלקה עוברת.
גל הירש הוא רק חוליה ראשונה בתוך מה שנראה כהתנהלות רעה ובעייתית מאוד של מערכת אכיפת החוק. נדמה לי שביום הזה, אחרי שייסגר התיק, יש דרישה אחת שצריכה לבוא מהציבור: ועדת חקירה שתבדוק את מה שקורה ביחסים בין הבכירים במשטרה - כי משהו רקוב במטה הארצי. בכל זאת, מישהו חייב לשמור על השומרים.
מישהו גם חייב לשמור עלינו מפני הקרן החדשה לישראל. אם לרגע אתם חושבים שהקרן לא שלחה את זרועותיה גם למאבקים האחרונים, של הדרוזים והלהט"בים, קיבלנו היום הוכחה לדפוס הפעילות שלה. לא, לא מדובר בעוד דברים של "קונספירטורים ימניים". הפעם הדברים מגובים בהקלטות של מנכ"ל הקרן, מיקי גיצין. הוא שוחח עם תומכים בארה"ב, ובקולו הברור שומעים כיצד פועלת הקרן בשלושה שלבים ברורים כדי לפעול לטרפוד חוק הלאום. בתחילה, הוא אומר, הביאה הקרן ארגונים כדי לדבר בכנסת נגד החוק. אז היא דחפה להפגנות ברחוב סביבו, וקראה לארגונים לפעול לשימור השיח הציבורי בנושא, וזאת על ידי הגעה למובילי דעת קהל ואישי ציבור. בסוף, כמוצא אחרון, המנכ"ל הודה שהקרן גם תפנה לבג"ץ - וכך היועצים המשפטיים "מרוקנים מתוכן את החוק" מפחד ההתערבות של בית הדין הגבוה לצדק בנושא.
אז מה היה לנו? בהתחלה הקרן החדשה מניעה ארגונים שונים כדי להשפיע על החקיקה בתוך הכנסת. בשלב הבא עוברים לרחוב, מגייסים סלבס ויוצאים להפגנות, ואז עותרים לבג"ץ כנגד החוק. כנסת-רחוב-בג"ץ. תגידו לי שאתם לא רואים את הדברים.
אני לא מצליח להבין למה כסף של תורמים יהודים־אמריקאים מושקע בכלל בחוק שלא פוגע באף אזרח ושאין לו שום אפקט כלפי האזרח הפרטי - חוק שדן בלאומים. האם הקרן החדשה חושבת שיש פה זכות הגדרה לאומית לפלסטינים ולדרוזים? זו קרן שרשומה בחו"ל ואומרת בקולה שהיא פועלת בכנסת, ברחוב ובסוף גם בבג"ץ. יש יותר התערבות מזה? יש יותר ברור מזה?
דוגמה לעד כמה הדיון הזה יכול להיות מרוקן מתוכן וממהות הייתה היום בתוכנית הרדיו שלי ב-103FM.
העיתונאית סמדר שיר, אחת מכ־180 אנשי רוח שחתמו על גילוי דעת נגד חוק הלאום, שוחחה איתי ונשמעה כמי שחתמה על טופס בלי לעשות שיעורי בית בסיסיים. השיא היה כשטענה ש"חוק הפונדקאות נמצא בתוך חוק הלאום". ככה לא בונים מדינה.
האזינו למונולוג המלא: