מואמן והחברים שלו הם צעירים משכילים שסיימו אוניברסיטה לא מזמן, אך במקום לצאת אל שוק העבודה ולמצוא פרנסה, הם יוצאים אל שכבת האוכלוסיה הכי מתוסכלת בעזה - המובטלים. אצל בני פחות משלושים - אחוז האבטלה בעזה הוא לא פחות מחמישים... או כמו שמואמן קורא לזה - "דור מנחוס".
כשמדברים על עזה מדברים בדרך כלל על העוני, על המצור. הדברים שפחות מדברים עליהם הם האבטלה, השעמום, הדיכאון. בעזה כל יום נראה בדיוק כמו היום שלפניו וזה שאחריו. החבר'ה מתאספים רחוק מהעיר, הרחק מהרעש – ומשחקים קלפים כדי להעביר את הזמן. חשמל? גז? יש לפעמים, אבל הלילה נצטרך להדליק אש בשביל להכין כוס תה.
צפו בוידיאו-בלוג כפי שהופץ בעמוד היוטיוב של "בצלם":
>> הפרק הראשון בבלוג של ח'אלד: איך נראים החיים של אזרח בעזה?