שנת הלימודים החדשה נפתחה השבוע על רקע התארגנויות של הורים ומורים ברחבי הארץ במטרה לעצור את ההדתה בבתי הספר הממלכתיים: מירושלים ועד אשדוד, מנס ציונה עד רמת השרון, ממודיעין ועד רחובות. הגילויים על כניסת עמותות הימין הדתי למערכת החינוך הממלכתית עוררו דיון סוער סביב החינוך לערכים ולמורשת: מי אמור לחנך לערכים – הסגל החינוכי של בית הספר או בנות שירות לאומי? אלו ערכים אמורים להנחות את מערכי השיעור – אלו שמותאמים לעולם הערכים של מי ששולח את ילדיו לבית ספר ממלכתי, או אלו שמתיישרים על פי תפיסת העולם של הימין הדתי?
אבל השאלה איננה רק האם הורים חילונים זקוקים לציונות הדתית שתמלא את "החלל הערכי" של ילדיהם. ישנה גם שאלה פוליטית: מחקר "מולד" מצא לפני חודשיים שלמעלה מ-92% מהתקציב המיועד ל"העמקת הזהות היהודית" בבתי הספר הממלכתיים מוזרם לעמותות הימין הדתי המאוגדות תחת ארגון-גג בשם "זהות" - ארגון המזוהה עם מפלגת הבית היהודי, ושהעומד בראשו הוא חבר מרכז המפלגה.
לכל השאלות האלה יש תשובה קלה שלא מצריכה בגרות בחמש יחידות מתמטיקה: כיתות הלימוד של התלמידים החילוניים הן לא פלטפורמה להחדרת תעמולה דתית־לאומית מבית מפלגת הבית היהודי. את החינוך לערכים יש להחזיר לידי הגורמים המוסמכים לכך: המורות והמורים.
לא נגד היהדות - נגד השימוש המניפולטיבי שנעשה בה
למה שר החינוך נפתלי בנט מעוניין שהעמותות המקורבות למפלגתו ילמדו ערכים ומורשת בבתי הספר? כי המורים במערכת החינוך הממלכתית לא עובדים בהפצת התעמולה הפוליטית של בנט. מטרתן של העמותות הדתיות שנכנסות לבתי ספר חילוניים איננה בהכרח החזרה בתשובה, אלא ביסוס מעמד הציונות הדתית כאליטה רוחנית־פוליטית. ההנחה העומדת בבסיס הפרויקט היא כי הציבור שאינו דתי סובל מתסמונת "החלל הערכי". הרב אליקים לבנון, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, הסביר כי "לחינוך הלא־דתי אין תורה ואמונה שיעמידו אותו על הרגליים. צריך להקים מערכות שלאט־לאט יחליפו את מערכות המדינה".
זו הסיבה שבנות שירות שסיימו עכשיו תיכון נקראות למלא את תפקיד המורות. סגל המורים המקצועי מתאים ללימודי ביולוגיה או מתמטיקה, אבל כשזה מגיע לערכים הוא מתבקש לזוז הצידה. מבחינת האליטה החדשה, אין למורים מה להציע בתחום הזה.
תגובתו של נפתלי בנט לנתונים ולנחשול העדויות של הורים ומורים נעה בין זלזול לבין הסתה משומשת. את הממצאים שנחשפים בתקשורת הוא פוטר כ"הדתה-שמדתה", ולנאבקים בתופעה הוא מקדיש קשת של כינויים, משמות גנאי ילדותיים ועד האשמות בבגידה ובאנטישמיות. עבור בנט, כל מי שלא מאוהב בפרויקט הפוליטי של המפלגה שלו בהכרח שונא את עצמו, את ילדיו ואת היהדות.
בניגוד לדף המסרים של בנט, חשוב להדגיש כי ההתנגדות הגוברת היא לא ללימוד ערכי המורשת, היהדות או הציונות, אלא לשימוש הציני והמניפולטיבי בספרי לימוד כדי להחדיר את תפיסת העולם של הימין הדתי לבתי הספר הממלכתיים. עמותות הימין הדתי לא מחנכות את הילדים בדמותם של הוריהם וגם לא בדמותם של הוגי הציונות, אלא בדמותם של נפתלי בנט ואנשי גוש אמונים. דווקא בשל חשיבותו האדירה של החינוך לערכים ומורשת יש להוציאו מידי פעילי העמותות ולהחזירם לידי המורים.
למה שר החינוך בלחץ?
ניתן להבין מדוע בנט בלחץ. בעקבות תלונות של הורים מעורבים ופעילות "הפורום החילוני", עיריות גבעתיים ותל־אביב־יפו כבר הורו לבתי הספר להוציא את החינוך לערכים מידי הגורמים הפוליטיים שהשתלטו עליהם, ומרד ההורים צובר תאוצה. בניגוד למאבקים חברתיים אחרים שמתנהלים בימים אלו, במאבק בהדתה לאזרח הפשוט יש הרבה מאוד כוח בידיים. מאחר וכניסת העמותות לבתי הספר מחויבת באישור המנהל ונשענת על מודעות נמוכה של הורים, המנגנון עומד בסכנה מרגע שהורים מתחילים להתעניין ולשאול שאלות.
מי שיודעים זאת טוב מכולם הם, כמובן, אנשי העמותות. היטיבה לתאר זאת, בכתבה של יעל אודם בחדשות 2, מנחה מטעם ארגון "זהות", שהדריכה את בנות השירות כיצד להימנע מביצוע "טעויות" שמעלות את מודעות ההורים ועלולות לגבות מהארגון מחיר כבד: "פשלונת קטנה והפסדנו בית ספר שלם – 20 כיתות נמחקו ולא יקבלו את הזהות היהודית", הזהירה אותן.
הדרך לעצור פעולה המתרחשת מתחת לרדאר הציבורי היא קודם כל לחשוף אותה. על מנת לגלות האם עמותות חיצוניות מלמדות בבית הספר לא צריך להיות בלשים סמויים. זה די פשוט: מומלץ לעבור על מערכת השעות השבועית של ילדכם, לשאול את המורה אם עמותות חיצוניות נכנסות לכיתה, לשוחח עם הילדים על התכנים המועברים בשיעור, לפנות למנהל וליידע הורים אחרים אם אתם מגלים שילדיכם מחונכים על ידי פעילי עמותה דתית-פוליטית.
חשוב להבהיר: כשם שהציבור הדתי-לאומי מחנך את ילדיו לאור תפיסת עולמו וערכיו, כך גם הורים השולחים את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית זכאים לראות את ילדיהם מתחנכים ברוח תפיסת עולמם וערכיה. זאת לא פריבילגיה: מרחב הפעולה שניתן לעמותות הימין בתוך מערכת החינוך הממלכתית והשימוש בילדים הלומדים בה כקהל שבוי היא מעילה באמון ההורים והפרה בוטה של הסכמת היסוד הממלכתית שעליה מושתתת מערכת החינוך הישראלית.
הכותבת היא מנכ"לית "מולד – המרכז להתחדשות הדמוקרטיה"