קשה להאמין כמה קרובה הייתה מדינת ישראל להכפיף את העולם האקדמי לשיקולים פוליטיים צרים. לולא הייתה מתקבלת אמש ההחלטה להכיר במוסד האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה מן המניין, היינו עדים להשתלטותו של שיח בעייתי ולא ענייני על פני דיון מקצועי והגיוני. כך או אחרת, מרגע שהדיון נצבע בצבעים פוליטיים, כשהוא מגובה בטענות שאינן עומדות במבחן הסבירות, לא הייתה ברירה אלא להכריע שהקמת האוניברסיטה באריאל היא הכרחית וחיונית.
במשך כל השנים האחרונות פעלה הממשלה למען המטרה להקים אוניברסיטה באריאל. הפיכת הסוגיה לקונפליקט פוליטי, היא למעשה חתירה תחת האפשרות להכרה במוסד כאוניברסיטה מן המניין. ממילא אי אפשר לקיים דיון פוליטי, נקי וענייני סביב סוגיה זו; ועל כן מאחר והנוגעים בדבר חטאו בחטא הפוליטיקה, לא נותרה ברירה למקבלי ההחלטות אלא להכיר במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה.
והרי אי הכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כמוה כהכרזה על הריסת המקום, כאילו היה יישוב שנבנה ואז נהרס; אין ספק שהמדינה איננה יכולה כל העת לשחזר מדיניות של בנייה והריסה.
האקדמיה חייבת להישאר ניטראלית וחפה משיקולים פוליטיים
מאחר והממסד האקדמי בישראל שומר על חופש דעות והוא פועל מתוך פלורליזם אידיאולוגי, המציאות שנוצרה נוגעת לכך שבגבולות האקדמיה מושמעות לעיתים תכופות עמדות ליברליות, ויש שיאמרו ליברליות מדי. במצב שכזה, האקדמיה בישראל לא פעם נצבעת בצבעים יוניים ושמאליים.
אילו הממסד האקדמי, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, היה מכריע שלא להכיר במרכז באריאל כאוניברסיטה, היה חשש אמיתי שיתגלו קרעים ופגיעה באמון בין הסטודנטים לאקדמיה, שהייתה מצטיירת כנחלתם של "השמאלנים". טוב עשו ראשי המערכת האקדמית, שכדי לשמור על אמינותה ושקיפותה של המערכת, השאירו אותה ניטראלית וחפה משיקולים פוליטיים.
מאחר ולא הוצגו סיבות מספיק איתנות ומבוססות שיחזקו את העמדה שאין לפתוח אוניברסיטה נוספת בישראל, לא הייתה סיבה לא לפעול ולאשר את הקמת האוניברסיטה. הגידול הדמוגרפי, הפעילות החברתית בישראל וכלל התהליכים הטבעיים חייבו זאת.
לסיום, אי אפשר שלא לצטט אנשי אקדמיה מאוניברסיטת בר אילן, המוסד בו אני לומד, שיצאו חוצץ נגד נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קווה, שקבע כי אין להקים אוניברסיטה נוספת. הם הזכירו את הימים שבהם קברניטי האוניברסיטה העברית התנגדו להקמת אוניברסיטת בר אילן, והיום המציאות היא יוצאת מגדר הרגיל – טובי המדענים, אנשי הרוח והספר יצאו מאוניברסיטה זו. זוהי בהחלט מציאות שיכולה להיות בעוד שנים לאוניברסיטה באריאל.
אוראל להב הוא סטודנט לתואר שני בממשל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בר אילן, ומשמש כמשנה ליו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן
