I said remember this moment in the back of my mind"
The time we stood with our shaking hands
"The crowds in stands went wild
מספיק מאוחר עכשיו. מספיק עמוק אל תוך האופוריה והשמפניות, מספיק סלחני כדי שתחליקו את הטעם המוזיקלי הקלוקל שלי. כבר שלושה ימים שהשיר הזה מתנגן לי בראש בריפיט. למה? מי יודע? זה פשוט הרגיש נכון. מה הסיכוי ששיר מ-2010 של זמרת פופ-קאנטרי יתאים בצורה כל כך מושלמת לקבוצת כדורסל ב-2014? אין כזה. מצד שני, מה הסיכוי שקבוצה מפוארת בשווי 50 מיליון יורו תקרוס במשחק שאליו התכווננה לאורך עונה שלמה, מול קבוצה שאותה הביסה ב-30 הפרש? אין הסבר. אין דרך לתאר. ובכל זאת זה קרה.
We were the Kings and the Queens"
And they read off our names
The night you danced like you knew our lives
"Would never be the same
ומה פתאום טיילור סוויפט עכשיו? מה רע בקווין? איך זה בכלל קשור? מה לתלתלים הבלונדיניים האלה ולסופוקליס שחורציאניטיס? אבל זה נראה הרבה יותר הגיוני מאשר להסביר מה קרה בין ה-16 ל-18 במאי במילאנו. האירוע הזה הוא כמו מערבולת בזמן ובמרחב, אנומליה שגדולי המדענים לא יצליחו להסביר. זאת הצרה הגדולה עם סופרלטיבים ומיתוסים, הם הפכו שחוקים מדי. בימים הקרובים כבר ידאגו לעטוף את הכל באריזה מוכרת. יספרו על דויד שניצח את גולית, על האנדרדוג שקם ברגע הנכון כדי להכות את כל ההערכות המוקדמות. כל אלה יעשו עוול לאחד הסיפורים הספורטיביים הכי משוגעים שנראו אי פעם. סיפור כל כך משוגע שרק מי שהיה שותף לו מתחילת הדרך יידע כמה הוא בלתי ניתן לשחזור.
You held your head like a hero"
On a history book page
It was the end of a decade
"But the start of an age
מכבי ת"א של 2014 הייתה אחת מקבוצות הכדורסל הכי מתסכלות בתולדות המועדון. אלה לא רק ההפסדים לנס ציונה, התבוסות להפועל ירושלים, הפועל ת"א וצסק"א מוסקבה. מכבי של השנה עינתה נפשות גם כשניצחה. מי שצפה בכל משחקיה העונה, יידע לספר לכם על חבורה אפורה להחריד, עמוסה בחסרונות מהדהדים ועם תחושה כבדה של קטסטרופה מתקרבת שמלווה אותה לאורך הדרך. כל ניצחון נראה כמו נס, כל מעבר שלב כמו טעות. השעון של לכלוכית עמד להכריז חצות בכל רגע ולסיים את החלום. זה מה שכולנו חשבנו, בזמן שגיבורים חדשים כתבו פרק חדש בדפי ההיסטוריה. פרק שמספר על האלמנט היחיד בספורט שאי אפשר לקנות: לב.
Long live the walls we crashed through"
How the kingdom lights shined just for me and you
I was screaming long live all the magic we made
And bring on all the pretenders
"One day, we will be remembered
בכל פרמטר של כדורסל, מכבי של השנה היא קבוצה נחותה. במדדים של היורוליג היא לא מדורגת בחמישייה הראשונה באף קטגוריה. רק שחקן אחד שלה (ריקי היקמן) נבחר לרשימת המצטיינים של העונה וגם אז זה היה לחמישייה השנייה. לא היו לה ברק או סטייל, היא לא הביאה בשורה של כדורסל חדש ומהפכני. מכבי תל אביב מודל 2014 היא שוברת קירות. בכל פעם שנתקלה באחד כזה (לא משנה כמה גדול, רחב או יקר יהיה) היא פגעה בו שוב ושוב עד שקרס. בכל פעם שהיה נדמה שהנה נגמר לה הכוח, הנה הגיע הקיר שאותו פשוט אי אפשר לעבור, התגלה הקסם מחדש. זה קרה בטורקיה ובמינכן, בקובאן ובמילאנו. כולנו הספדנו אותם, כולנו חשבנו שזו תהיה אפיזודה משנית ונשכחת בתולדות המועדון, אז חשבנו.
You traded your baseball cap for a crown"
When they gave us our trophies
And we held them up for our town
And the cynics were outraged
Screaming, "This is absurd!"
Cause for a moment a band of thieves
"In ripped up jeans got to rule the world
מאיפה מתחילים להסביר את מה שקרה במילאנו. חוזרים לשנה שעברה? הסדרה מול אותה ריאל מדריד שהסתיימה ב-3-0 חד, חלק ואכזרי. שום סיכוי, שום תקווה. לספר על דיוויד בלו? שבדיוק בזמן הזה בשנה שעברה שיחק חמש על חמש בשכונה בלוס אנג'לס, עמוק בתוך פרישה. על טייריס רייס? הרכז של קבוצה שסיימה במקום החמישי בגרמניה, שחקן שכבר היה עם רגל וחצי על המטוס בדצמבר? אלכס טיוס היה מישהו ששיחק פעם באשדוד, דווין סמית' הוכתר כאיש שלא מגיע למשחקים גדולים. כולם עמדו אתמול על גג העולם. חבורת באד אס שאי אפשר להרוג. כזאת ששום הפרש לא ישבור, אף שם גדול לא ירתיע ושהסטטיסטיקות המוקדמות הן סתם אוסף של מספרים עבורה.
If you have children some day"
When they point to the pictures
Please tell them my name
Tell them how the crowds went wild
"Tell them how I hope they shine
אני לא יודע איך אספר את סיפורה של מכבי ת"א 2014 לילדים שלי. אני לא יודע איך מתחילים להסביר את מה שראיתי. אני לא חושב שאפשר. משהו מיסטי ריחף במשך שלושה ימים מעל אולם מיושן אחד באיטליה. הוא זה שגרם לסרחיו יול, אחד מהשחקנים הטובים ביבשת, לטווח ערב שלם בלי לפגוע פעם אחת. הוא זה שדחף את אלכס טיוס להיות שם תמיד כשהכדור התגלגל על הטבעת כדי לדאוג שייכנס. הוא זה שהוציא את הכדור מהידיים הבטוחות של ויקטור חריאפה ומהם אל המהלך המנצח של טייריס רייס. הוא זה שגרם לאטורה מסינה לאבד עשתונות בדקות הסיום. מכבי תל אביב הוכיחה שוב כמה שלם יכול להיות גדול מסכום חלקיו. עכשיו השמות האלה יזכו לזרוח יחד לנצח לצד האיש שהאמין בהם גם כשכולם כבר ויתרו: דיוויד בלאט. ואולי זה בעצם כל הסיפור.