"ריטלין או היום בחודש?", שואל אותי בן זוגי היקר ברגע הראשון שהוא רואה את פני מוצפות בדמעות לעת ערב. "זה בכלל לא קשור", אני עונה בעצבים אבל אז מבצבץ לו חצי קטנטן – "האפשרות הראשונה", אני עונה ונכנעת לחיוך.
ריטלין היא תרופה נפלאה. לכל הקלישאות המוכרות על שזה "כמו לשים משקפיים פתאום ולהבין שעד היום ראית מטושטש" יש כאן מקום מבחינתי. מה שהייתי מורחת על פני שבוע שלם לעיתים, אני יכולה לעשות בריכוז ובהנאה במשך יום אחד, כשהמשתנה היחיד הוא כדור ה"קסם" הקטן המכיל 30 מ"ג ריטלין. גם התחושה המתקבלת היא תחושת התעלות. במקום אכזבה וביקורת עצמית, גאווה והצלחה המלוות בתחושת התרוממות. נשמע כמו סם פופולרי? יש שיגדירו זאת כך, אך יותר מדי ילדים וצעירים יוכלו להעיד עד כמה הייתה התרופה חשובה עבורם לצורך רכישת השכלה ואף לא נגזים אם נאמר – שינתה את חייהם.
רוצות להכריח לקחת ריטלין? נסו קודם בעצמכן
אתמול הפיץ משרד החינוך החלטה חשובה ומבורכת לפיה מורים לא יוכלו עוד לדרוש מהורי תלמיד לתת לילד ריטלין. מדובר בהחלטה מבורכת, ולא בגלל שמדובר בסם מסוכן, אני ממש לא מהנטורליסטים שמאמינים בחיים טבעיים נטולי תרופות.
ובכל זאת, הייתי ממליצה דבר אחד לאותן מורות חביבות המתנות את המשך לימודיו של התלמיד בנטילת ריטלין: אם אתן ממליצות לילד בבית-ספר יסודי לקחת 30 מ"ג מהתרופה, נסו קודם אתן לקחת 60 מ"ג ריטלין (זו בערך הכמות המקבילה לאדם מבוגר) לפני שאתן מגיעות לעבודה. אולי תהיו מעט אפתיות לתלמידים, אך הריכוז יוצא הדופן והחדות שלכן כסכין שף איכותית יפצו על כך, וסביר שגם אתן תשפרו את ביצועיכן כמורות, גם אם אין לכן את אותה הפרעה נוראה.
אבל אז תגיעו הביתה, אל חיק משפחותיכן והכל ייצא. העצב וסערת הרגשות הקשה, הבכי הבלתי מוסבר שיכול להימשך כחצי שעה ותחושת האפתיות הנוראית. הילדים בכיתה כלל לא ירגישו בכך, וכנראה שאפילו יציינו את מורתם הנפלאה לשבח, אבל המשפחה והחברים יחושו זאת היטב.
עדיין שוקלות להציב אולטימטום להורי הילדים? מצוין, אז כעת אספו את אותן התחושות הקשות, הבכי והאפאתיות, ודמיינו שלא מדובר בכן, הפעם מדובר בילדים שלכן שצריכים להתמודד עם התחושות ואתן אלה שצריכות לגרום לילדכן להרגיש כך.
למורים אין זכות לקבוע טיפול רפואי לילד
החלטת משרד החינוך שהתפרסמה אתמול בחוזר המנכ"ל החדש, אינה רק חשובה, אלא מובנת מאליה. כפי שמורה לא יוכל לקבוע אם התלמיד בכיתתו יטול אנטיביוטיקה, או כל תרופה אחרת, אין סיבה שיתערב בהרגליו הרפואיים של התלמיד, גם אם תוצאות נטילת הכדור יקלו על חיי המורה. תופעות הלוואי הקשות אינן מופיעות אצל כל אדם, השפעה משתנה כמובן מאדם לאדם, אבל לרוב המשתמשים בתרופה, מופיעות תופעות כלשהן, על טווח בסקאלה. בסופו של יום המשפחה היא שמכירה את תופעות הלוואי של הילד, היא יכולה לשכלל יחד איתו את שיקולי העלות-תועלת של הכדור ולקבוע האם השפעותיו החיוביות שוות גם את השפעותיו השליליות.
פעם בן זוגי היה תומך נלהב של "כדור הפלא", היום, לאחר כמה ערבים קשים שלא ישכחו הוא כבר טוען שאני יכולה גם בלי וש"אולי בעצם לא כדאי".