נתחיל בבשורה הטובה: העובדה שהצעת החוק לאיסור צריכת זנות וטיפול בקהילה עלתה לדיון בסדרה המצליחה "פולישוק" ועוד בפרק הפותח, מעידה שהתקדמנו משמעותית בהעלאת המודעות לתופעת הזנות לסדר היום החברתי. הבשורה הפחות טובה היא הצגת הטיעונים שכנגד - טיעונים מוכרים המנסים לעצור את התהליך ולהשאיר את הזנות בקרבנו.
בפרק ראינו שתי נשים שעוסקות בזנות פונות לפולישוק על מנת שיפעל כנגד הצעת החוק. זה תואם את הגישה הטוענת שהחוק יפגע בעוסקות בזנות - הרי אם הן עצמן מתנגדות לחוק שאמור להיות לטובתן, אז מי אנחנו שנתערב? גם הטיעונים שבחר להציג שמואל הספרי, יוצר הסדרה, לקוחים מסל המיתוסים המוכר: אם לא תהיה זנות ייאנסו נשים בכל קרן רחוב, הזנות היא צורך שחייבים לספק ("עומד לכם כל הזמן"), מיסוד הזנות יאפשר לגבות מיסים ולבצע בדיקות רפואיות (דרך אגב, את מי יבדקו, את הנשים או את הלקוחות?!).
בין כל המיתוסים הסתתר משפט אחד קרוב יותר למציאות. למרות סטריאוטיפ "הזונה המאושרת" שהוצג בפרק, האישה אומרת לפולישוק: "כשאין ברירה, מוכרים את הכל". ואכן בזנות לא בוחרים. בניגוד לדעה הרווחת הטוענת כי בזנות יש "סטודנטיות שעושות כסף קל", המציאות מלמדת אותנו שלזנות מידרדרים כתוצאה מנסיבות חיים קשות. המחקרים מעידים שכ-90% מהנשים בזנות היו קורבנות של גילוי עריות, או תקיפה מינית בילדותן.
לפי טיעון נפוץ אחר שהובא בפרק, הזנות רק תרד למחתרת. אבל המציאות שונה: בשוודיה, שם חוק דומה פועל כבר מ-1999, זנות הרחוב הצטמצמה באופן משמעותי (50%). יתרה מזאת, מעל 70% מהציבור השבדי, ובמיוחד הצעירים, תומכים באיסור הפלילי על צריכת שירותי מין, דבר שמצביע על כך שהחוק עצמו חולל שינוי תודעתי בגישת הציבור כלפי תופעת הזנות.
סובלות מאלימות, סדיזם ותקיפות מיניות
הפרק לא עסק בחלקה השני של הצעת החוק, ממנו מרבים להתעלם. ההצעה לא עוסקת רק בהפללת הלקוחות, אלא גם ב"שירותים בקהילה". כלומר, החוק לא זורק את הנשים ללא מענה, אלא מציע להן (ונקווה שבקרוב גם לגברים שלכודים במעגל הזנות) תכנית מיוחדת ומקצועית לשיקום, כחלק מהתכנית הלאומית להוצאת נשים ממעגל הזנות שאושרה ע"י ממשלת ישראל ב-2007.
נשים שעוסקות בזנות חוות גילויי אלימות, השפלות, מעשי שוד חמושים ותקיפות של סוטים סדיסטים, חולי נפש ופאנאטים דתיים. ממחקרה של ד"ר מליסה פארלי עולה כי 90% מהנשים הותקפו פיזית בזמן היותן בזנות, 83% היו מאוימות פיזית עם כלי נשק, 80% דיווחו על תקיפות אלימות שהסתיימו בפציעות קשות (כמו פגיעות מירי, סכין) ו-95% מהנשים הותקפו מינית, תקיפה שבכל קונטקסט אחר הייתה עילה לתביעה משפטית.
לכן אנחנו כחברה מחויבים לשים לתופעה סוף, ואין דרך להתמודד עם הזנות פרט לחקיקה המטילה את האחריות הפלילית על הלקוח, שכספם הוא שמניע את מעגל הזנות. עלינו לתמוך בהצעה, שהחלה להתגבש בכהונתה הקודמת של ח"כ זהבה גלאון, ומקודמת היום על ידי ח"כ אורית זוארץ בנחישות ורצינות יוצאת דופן,
פולישוק, אל תירתע ואל תהסס. הראה לבוחרי מל"ל שאתה תומך בהצעת החוק והם כבר יתנו לך את קולם. תשאל את קוזו, הוא בטוח בעד החוק.
עידית הראל שמש היא מנכ"ל מכון תודעה למאבק בתופעת הזנות