בתחילת השבוע נרצח בפיגוע ירי ליד חוות גלעד הרב רזיאל שבח. לא קל לכתוב כאשר הדם בקושי יבש, אבל אין ברירה, מאחר ויש כבר מי שמנסה לרקוד על הדם ולנצל את הטרגדיה כדי לבקש הכרה במאחז חוות גלעד.
חוות גלעד – שההצעה להסדרת מעמדה תעלה לדיון בממשלה ביום ראשון – היא אחד היישובים האלימים ביותר שבהם נתקלתי במהלך 22 שנות עבודתי ביהודה ושומרון. היא גם מפיצה את תורת האלימות. במקומות כאלו נולד הרעיון של תג מחיר. לפני מספר שנים היה עימות ברדיו בין הרב אבי גיסר מעופרה ובין מייסד החווה איתי זר. זר הגן על נוער הגבעות, בזמן שהרב גיסר דיבר נגד השימוש באלימות. אם יש דבר אחד שמרסן את נטיות האלימות של חוות גלעד זה האיום שהמדינה תפנה אותה, כמו שעשתה ב-2002. אז המחיר היה עשרות חיילים ושוטרים פצועים. להכשיר מקום כזה פירושו לתת גב לאלימות שתושבי המקום ותומכיהם מפעילים נגד כוחות הביטחון, נגד פעילי זכויות אדם, ונגד פלסטינים.
מי שטוען שהמקום אלים אבל תושביו לא רצחו אף אחד צריך לדעת שזה רק מזל. ב-2006, במטע הזיתים של כפר פרעתא הסמוך, היכו תושבי המאחז את בזל סלח עם מוט ברזל. לא ידענו אז אם הוא יחיה. עד היום הוא סובל מכאבים ופלאשבקים, ולא מסוגל לעבוד.
מתנחלים תוקפים פלסטינים ופעילי זכויות אדם ליד חוות גלעד ב-2009 (צילום: ישראל פוטרמן):
היכרותי עם חוות גלעד התחילה בשנת 2002, מיד לאחר הפינוי. חקלאי פרעתא חשבו שיוכלו לחזור ולמסוק במטע. התושבים היהודים ששבו למקום איימו עלינו עם נשק וכלבים. הצבא דרש מכולם להביא הוכחת בעלות. ב-2004, אחרי הגשת מדידות והוכחות, חזרנו. הצבא שוב עצר אותנו. שעתיים ישבתי על יד איתי זר, והוא פרש לפני את תורתו - תורה של שנאה, של עולם בו "ידו בכל ויד כל בו". לבסוף הכריז מדור המקרקעין שמדובר באדמה פלסטינית פרטית, ולכן מותר למסוק בה. הזהרתי את כוחות הביטחון שעלולה להיות פעולת נקם וביקשתי שמירה. למחרת בבוקר גילינו שגנבו את הזיתים מ-47 עצים.
כל שנה החקלאים הפלסטינים מגיעים למקום עם אבטחה כבדה ומגלים גניבות. בשנים האחרונות זה נע בין 70% ל-100%. ב-2010 הוצתו סביב החווה כ-250 עצי זית, ועד ראיה סיפר כי ראה יהודים מציתים את המטע. הייתה שנה אחת שבה היו מעט גניבות ותקיפות באופן יחסי, לאחר שהמח"ט הציב טבעת כוחות סביב החווה לכל אורך המסיק – אבל גם אז הגיעו תושבי חוות גלעד למקום מרוחק יותר ותקפו אותי ואת החקלאים מכפר ג'ית.
חוות גלעד מטילה אימה על כל פלסטיני בסביבה. יהודים מגיעים מכיוון החווה לפרעתא כדי להצית מכוניות, לשבור חלונות ולזרוע הרס באופן שגרתי. הם מגיעים מהחווה בריצה כדי לתקוף פלסטינים – ואותנו, המנסים לשמש להם כמגנים אנושיים.
פרשת השבוע עוסקת בעשרת הדיברות. תושבי חוות גלעד מפרים את הדיברות בזה אחר זה. הם כבר כמעט רצחו אדם; הם שיקרו למשטרה כדי לגרום למעצרם של איש שטח פלסטיני ומתנדב ישראלי; והם גם גונבים כשהם בונים על אדמה פלסטינית פרטית. איתי זר טוען שאביו קנה חלק מהאדמות עליהן הוא בונה, אבל גם אם זה נכון – כל המערכת יודעת שבונים על קרקע פלסטינית. יש כבר מבנים בתוך מטע הזיתים של פרעתא. מדי שנה יש משחקי חתול ועכבר: מנסים לחבר מים, לפתוח כביש. עשרות פעמים כוחות הביטחון עצרו אותם, אבל בסוף הצליחו.
אם יש מאחז אחד שמסמל את האידיאולוגיה של תג מחיר ואלימות זה חוות גלעד. אפילו אם גורלם של הפלסטינים לא חשוב לממשלה הנוכחית, הייתי מצפה משר הביטחון להתייחס לאלימות שתושבי המאחז מפעילים נגד הצבא לפני שהוא רץ להכיר בחווה. המסר שנובע מהכרה בחוות גלעד הוא שאלימות שיטתית ונחושה משתלמת. במקום למגר את הטרור, הכרה עלולה לעודד טרור – יהודי ופלסטיני כאחד. אסור לתת פרס לטרור יהודי.
הרב אשרמן הנהיג "רבנים למען זכויות האדם" (ע"ר) 21 שנה, ומספטמבר הוא מנכ"ל תורת צדק (ע"ר)